למה התכוון יאיר נתניהו כשדיבר על "סידור" של 20 מיליארד ד'?

למה התכוון יאיר נתניהו כשהשוויץ בפני בנו של קובי מימון בכך שאביו "סידר" למימון 20 מיליארד דולר? האמירה של נתניהו פורשה באופן כמעט אוטומטי כמתייחסת למתווה הגז. הבעיה הלוגית היא שמימון דווקא נלחם נגד המתווה הזה, שסייע בעיקר למתחרים של מימון. גם המספר של 20 מיליארד לא מתחבר למתווה הגז.

אבל מבלי להתיימר להיות פרשניו של נתניהו-ג'וניור אפשר לחשוב על אפשרות אחרת שאליה התכוון ושקשורה בעקיפין למתווה. הסכם הגז שנחתם בין "תמר" לחברת החשמל. על-פי דוח מבקר המדינה שפורסם בשנה שעברה, שוויו הכספי של הסכם הגז הזה נאמד בין 18.5 ל-23.7 מיליארד דולר, לאורך תקופה של 15 שנה. ההסכם נחתם במארס 2012, לאחר שעבר כידוע את אישורי רשות החשמל ורשות ההגבלים העסקיים. ההסכם הזה, שנחתם בין מונופול תמר ומונופול חברת החשמל, הוא ההסכם המשפיע ביותר עד היום מבין הסכמי הגז על תעריף החשמל שמשלם הצרכן.

הביקורת הציבורית על ההסכם התגברה מאוד לאחר שמחירי הנפט בעולם צנחו, ויחד איתם מחירי הגז הטבעי בהסכמים שבהם הוצמד מחיר הגז לנפט. בהסכם חברת החשמל לעומת זאת נקבע מנגנון הצמידה אחר המבוסס על מדד המחירים לצרכן האמריקאי - שמנע את הירידה החדה במחיר, ירידה שהייתה מביאה הוזלה משמעותית בתעריף החשמל צרכן.

הממשלה הדפה בעקביות את כל הקריאות לפתוח את ההסכם משלל נימוקים מסחריים ומשפטיים - למשל טענה שמדובר בהסכם עוגן שעליו נשען המימון הבנקאי שנלקח לצורך פיתוח המאגר או חשש מכך שנובל אנרג'י, השותפה המרכזית במאגר, תפנה לבוררות בינלאומית נגד המדינה. הממשלה דחתה את האפשרות להטלת פיקוח על מחיר הגז, למרות שהאישורים הרגולטוריים להסכם השאירו פתח להכנסת פיקוח כזה. ההזדמנות הגדולה האחרונה לדון מחדש בהסכם הייתה במסגרת מתווה הגז שהגדיר מחדש את כללי המשחק במשק. אלא שגם שם ההסכם הקיים היה מחוץ לתחום - בהוראה מלמעלה. עד כמה היה מעורב נתניהו בהחלטה למנוע פתיחה מחדש של ההסכם? קשה לדעת, אבל אפשר לנחש שתמך בכך בכל לבו. אחרי הכל, נתניהו מרבה לצטט את המנטרה חוזים יש לכבד - ומעולם לא התבטא על המחיר הגבוה מדי שנקבע או על נוסחת ההצמדה המוזרה.

התוצאה היחידה עד כה של המאבק נגד ההסכם היא דוח מבקר המדינה שפורסם במאי והעריך כי התנאים המיוחדים בהסכם יגרמו בסופו של דבר להתייקרות או לעלות עודפת של עד 2 מיליארד דולר. ועדיין, הסיפור אולי תם אך לא נשלם. הרפורמה בחברת החשמל צפויה להחזיר לחיים את העיסוק בהסכם השנוי במחלוקת - סביב השאלה האם יישאר בידי חברת החשמל גם אחרי שתמכור את רוב תחנות הכוח שלה, או שיועבר לחברה הממשלתית החדשה לניהול המערכת. מה יקרה אז? האם תהיה הזדמנות לפתוח מחדש את ההסכם? אפשר להניח שכמו לגבי התנהלות נתניהו ובני משפחתו, גם כאן הוויכוח הציבורי עוד יימשך זמן רב.