ישראל מתכוננת למהפכה התעשייתית הרביעית

עם תוכנית להקמת מכון חדש לייצור מתקדם, תוכניות סיוע ממשלתיות לתעשיינים קטנים ובסיס ידע של חדשנות שכבר נמצא כאן - ישראל מתכוננת, אם כי באיחור, למהפכה התעשייתית הרביעית. רוב המהלכים עוד נמצאים בשלבי תכנון ראשוניים, אחדים יקרמו עור וגידים רק במהלך השנה הקרובה, ואת התוצאות יראו וירגישו רק בעוד שנים. עם זאת, גם למשרדי הממשלה וגם לתעשיינים אין ספק שמי שירצה להמשיך להיות שותף במשחק הכלכלי הגדול של העולם, יהיה חייב ליישר קו עם המהפכה התעשייתית החדשה.

כדי להבין את הדרמטיות ואת ההיקף המטלטל של המהפכה התעשייתית הרביעית צריך להכיר את שלוש המהפכות שהפכו את התעשייה למה שאנחנו מכירים: הראשונה, במאה ה-18, ובמרכזה שילוב של תהליכים מכאניים בתהליכי הייצור; בשנייה, שהחלה כמאה שנים לאחר מכן, כבר הוטמעו תהליכי ייצור שמבוססים על חשמל; והשלישית, בשלהי המאה ה-20, מבוססת על שילוב של מחשבים בפעילות התעשייתית.

במהפכה הרביעית, שכבר נמצאת הלכה למעשה במדינות המתפתחות, זה כבר סיפור אחר: יותר דיגיטציה, חיישנים, אוטומציה של תהליכי הייצור, הטמעה של רובוטים זריזים ומדויקים במפעלים, ובקיצור - אמצעים שיודעים לעשות את זה הרבה יותר טוב, מהר וזול מעובדים בשר ודם שנוטים לצאת לחופשות, חולים, שובתים או דורשים תוספות שכר.

"זה אוסף של טכנולוגיות חדשניות שישנו את הפרדיגמה בעולם הייצור", אומרת מיכל פינק, סמנכ"לית לאסטרטגיה ולמדיניות במשרד הכלכלה והתעשייה. "אם בעבר ראינו חברות מערביות כמו נייקי ואדידס שמייצרות במזרח הרחוק בגלל עלויות נמוכות של כוח אדם, כיום אנחנו רואים אותן מייצרות נעליים בטכנולוגיה של הדפסת תלת-ממד באירופה ובארה"ב. חברות גדולות שמשאירות את פעילות הייצור בסין, עושות זאת משיקול של קרבה לשווקים ופחות משיקול של עלות עבודת הייצור. היכולת לקישוריות והאופטימיזציה של עולם הייצור מאפשרים לתעשייה המסורתית לעשות קפיצה מדרגה משמעותית למקומות שלא הכרנו".

כך, תעשיינים ישראלים חפצי חיים לא יוכלו למרר עוד הרבה מאוד זמן על נתוני המוצא הבעייתיים של הייצור בארץ כמו פערי המטבע, המרחק משוקי היעד שמייקר את עלויות היצוא, המחיר הגבוה, יחסית, שמשולם כאן לשעת עבודה והרגולציה ש"חונקת". בזמן שהעולם מיישר קו עם המהפכה התעשייתית הרביעית, וחברות על-פי הערכות ישקיעו במהלך השנים הקרובות יותר מ-900 מיליארד דולר על הטמעה של רכיבי ייצור חכמים בתעשייה, מי שלא יקפוץ על העגלה הזאת בקרוב ימצא את עצמו הרחק מאחור, נושם את גרגרי האבק האחרונים שישאירו לפניו המתחרים.

"חלק גדול מהמדינות שחברות ב-OECD גילו את המהפכה התעשייתית הרביעית כבר ב-2010, בעקבות המשבר העולמי ומתוך הבנה שמדינות חייבות לחזק את התעשיות ואת הכלכלות שלהן, תוך העדפת הייצור המקומי והפניית משאבים שיחזקו אותו. ישראל עוד לא שם", אומר מנכ"ל התאחדות התעשיינים, רובי גינל. ביטוי לזחילתה של התעשייה, בעיקר המסורתית, של ישראל אחר חברות תעשייתיות במדינות המתפתחות והמפותחות, ניכר בנתוני הפריון לעובד: רמת הפריון לעובד בישראל נמוכה בשיעור של כ-25% ביחס לממוצע שבמדינות ה-OECD.

גם התוכנית "נטו תעשייה" שגובשה במשך חודשים ארוכים של דיונים בין משרדי הממשלה (בעיקר האוצר, הכלכלה והתעשייה) לבין התעשיינים והגופים היציגים שלהם כמו התאחדות התעשיינים והתאחדות המלאכה והתעשייה, פונה אל אחד האתגרים המשמעותיים שעומדים בפני התעשיינים בשנים הקרובות. במסגרת התוכנית, מאות מיליוני שקלים יושקעו במהלך השנים הקרובות במסלולים שתפקידם לעודד את התעשייה להחיל את השינויים המתבקשים, תוך הטמעה של רכיבי ייצור שבכוחם להעלות את הפריון, או לפחות לצמצם את הפער לעומת ה-OECD.

הזדמנות לשדרוג

בענפי התעשייה השונים בארץ מצביעים על הפרדוקס, תוהים כיצד בישראל שהצמיחה חברות כמו מובילאי וווייז והקימה תעשייה מפוארת של טכנולוגיות מים שגם נחשבת למובילה בקנה מידה עולמי - החדשנות שבה היא מתפארת טרם חלחלה אל התעשייה המסורתית. "מתקיים פער גדול בין החדשנות לבין הסביבה העסקית שבה פועלת התעשייה הישראלית", אומר גינל, "ברגע שנמצה את היצירתיות ואת החדשנות שיש כאן, והרי אנחנו 'סטארט-אפ ניישן', לטובת שיפור רמת הפריון - אין לי ספק שתהיה כאן תעשייה חדשנית שתפרוץ קדימה ותצמח בקצבים משמעותיים".

במשרד הכלכלה והתעשייה, שאמון על רשות החדשנות ועל רשות ההשקעות, רואים בהיותה של ישראל סטארט-אפ ניישן הזדמנות שתקל על תהליכי המעבר למצב שהולם את רוחה של המהפכה התעשייתית הרביעית. הרי הידע והחדשנות כבר כאן, ותעשיית ההייטק המקומית כבר יודעת להעמיד פתרונות בתחום הייצור המתקדם, החיישנים, מערכות מתקדמות לניהול ובקרה, האוטומציה, וכל מה שעוד צריך תעשיין שרואה את עצמו רלוונטי לשווקים העדכניים ולכללי המשחק החדשים.

"יש בישראל כ-150 חברות סטארט-אפ שעוסקות בדיוק בנושאים האלה של פיתוח טכנולוגיות מתאימות לייעול תהליכי הייצור. במהלך השנה יוקם מכון שירכז ידע בתהליכי ייצור מתקדמים ויזמן אותו לתעשייה, כפי שנהוג במדינות אחרות שכבר נמצאות בעיצומו של תהליך כזה ואנחנו לומדים מהן", אומרת פינק. "אני מעריכה שכבר בשנתיים-שלוש הקרובות נלווה באופן ספציפי מפעלים שישתלבו בתוכניות שמתגבשות הן ברשות החדשנות, ברשות ההשקעות ובסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים".

המהפכה התעשייתית הרביעית מאתגרת לא רק את המעסיקים שנדרשים לחדש ולשדרג תהליכי ייצור תוך הטמעה של טכנולוגיות-על, אלא גם חלקים גדולים משוק העבודה. הרי מי יצטרך להעסיק את אותם עשרות עובדי ייצור בזמן שרובוט מתקדם אחד יהיה מסוגל לעשות בפחות זמן ובפחות כסף את מה שיודעים לעשות כל אותם עשרות יחדיו?

לדברי פינק, מדובר בהזדמנות לשדרוג: "אין ספק שצריך ללוות את תהליכי ההטמעה של טכנולוגיות הייצור המתקדמות בתעשייה, זאת במקביל להכשרות נרחבות של כוח אדם למקצועות שבהם כן יהיה צורך. עובדים שהיו מעורבים בתהליכי ייצור שקדמו לשילוב של אמצעים מתקדמים, יידרשו לעבור את ההסבות ואת ההכשרות המתאימות כדי שיוכלו לתחזק או להפעיל את המכונות עצמן. בחנו נתונים שקשורים לנושא הזה במדינות אחרות בעולם ומצאנו שכוח האדם באותן תעשיות לא רק שלא קטן - הוא גדל, והדבר גם התבטא ברמת השכר שעלתה".

 רובוט