פעילות הרישומים גוררת את הבנקים והבורסה להתנגשות

במערכת הבנקאית - שנדרשת למכור בקרוב את החזקותיה בבורסה בתל-אביב במסגרת שינוי מבנה הבעלות בה - לא שבעי רצון מהתחרות שמעמידה לה הבורסה בפעילות הרישומים. במקביל חוששים בבנקים מתחרות שהבורסה מעוניינת לאפשר בתחום הברוקראז'. ל"גלובס" נודע כי באיגוד הבנקים שוקדים בימים אלה על מכתב שיעסוק בין היתר בחברה לרישומים שהקימה הבורסה, ושמתחרה בפעילויות קיימות שמחזיקים שלושה מהבנקים. באיגוד הבנקים בחרו שלא להתייחס.

ככל הידוע, באיגוד חוששים מכך שהבורסה עלולה להפלות בין החברה שהקימה לחברות אחרות בתחום, וקוראים לבחון אם אין ניגוד עניינים בין הפעילות בתחום מסוים, לבין פעילות הבורסה כמפקחת על תחום זה.

באוקטובר האחרון הודיעה הבורסה על הקמת חברה לרישומים כחברה בת שלה, ש"לראשונה בישראל תציע שירותי רישום דיגיטליים לחברות הציבוריות". אז הצהירה הבורסה, כי "התעריפים שתגבה החברה לרישומים מהחברות הציבוריות יהיו נמוכים בכ-30% מהתעריפים הנגבים כיום על-ידי החברות לרישומים שבבעלות הבנקים", ושהיא "תחל לפעול במתכונת מלאה בינואר 2018".

הצלחה לבורסה

עיסוקה של החברה לרישומים החדשה הוא החזקת ניירות ערך ואספקת שירותים לחברות המנפיקות בבורסה, תוך דאגה לרישום תקין ושלם של כמות ניירות ערך שרשומה על שמה, ושמוחזקת בידי הציבור. כמו כן משמשת חברה זו כצינור להעברת תשלומים הנובעים מאירועי חברה (כדוגמת: דיבידנד, ריבית) מן החברות המנפיקות למחזיקים הסופיים של הניירות ערך. בבורסה גילו אז כי יגבו תשלום קבוע של 10-35 אלף שקל מחברה עבור השירותים האלה, ונוסף על כך יגבו תשלומים משתנים. מדובר בתחרות ישירה מול חברות שכאלה של הפועלים, מזרחי-טפחות ודיסקונט, שאכן גבו מחירים גבוהים משמעותית.

כבר עכשיו, זמן קצר לאחר שהחברה לרישומים של הבורסה החלה לפעול, נראה שמדובר בהצלחה, מאחר שהיא כבר מחזיקה בכמה עשרות לקוחות, כפי שנודע ל"גלובס". לקוחות אלה עזבו את החברות לרישומים של הבנקים, שחלקם נדרשים עתה להתחרות במחירים שירדו באופן אגרסיבי. מדובר בפעילות שאמנם יוצרת הכנסות שרחוקות מלהיות מהותיות עבור הבנקים, אך אלה חוששים עתה מפגיעה בהן.

בלי חברים רחוקים

במקביל, חוששים הבנקים גם מתחרות שהבורסה מעוניינת לאפשר בתחום הברוקראז', אם וכאשר היא תתיר את פעילות הברוקראז' הדיגיטלית של אינטראקטיב ברוקרס, שנסחרת בנאסד"ק. במערכת הבנקאית חוששים מתחרות חדשה זו, שעלולה להיות בתנאים לא שווים, לדידם, במקרה שאינטראקטיב ברוקרס הזרה תאושר כחברה מרחוק בבורסה המקומית.

התנגדות דומה השמיעו גם הברוקרים הפרטיים - חברי הבורסה שאינם בנקים. בעבר חשפנו, כי איגוד הבנקים רמז שמדובר "בצעד שנעשה שלא בהוגנות, תוך יצירת אפליה, ושאף מאיים על יציבותם של חברי הבורסה שאינם בנקים (חש"בים)".

לפני כארבעה חודשים הודיעה הבורסה על כוונת "הברוקר האלקטרוני הבינלאומי קבוצת אינטראקטיב ברוקרס" להצטרף כחבר רחוק בבורסה. אם וככל שזה יקרה, יהיה מדובר בחבר בורסה בעל יכולות גבוהות מאוד, שיוכל להשפיע על השוק המקומי, מה גם שהדרישות ממנו יהיו נמוכות מאלה שנדרשות מהחברים "הרגילים", שעליהם מושתת רגולציה מחמירה בהרבה מאשר על חברים מרחוק. המהלך הזה עדיין לא יצא לפועל, ונכון להיום, יש בבורסה חבר רחוק אחד בלבד - מריל לינץ'.

ככל הידוע הבורסה, שבניהול איתי בן זאב ובראשות אמנון נויבך, טרם אישרה את אינטראקטיב ברוקרס. זאת מאחר שהחברה הזרה לא עומדת בדרישות החוק פה, שבין היתר מצריכות הפרדה בין הפצה לברוקראז' אצל החבר מרחוק. הבנקים מהווים את עיקר חברי הבורסה, ובמסגרת שינוי מבנה הבעלות בבורסה והפיכתה לחברה רגילה הם קיבלו כ-70% ממניות הבורסה.