האמריקאים טורקים את הדלת בפני הטלפון החכם הסיני

מועט הספק שמלחמה קרה משתוללת בין ארה"ב לסין. היא אינה דומה למלחמה הקרה הגדולה הקודמת, בין ארה"ב לברית המועצות, במובן הזה שצבאות אדירים אינם פרוסים זה מול זה, הדרכים אינן חסומות, התקשורת הבינאישית פתוחה לרווחה, וסחר עצום ממדים מתנהל בין שני הצדדים. הוא עמד ב-2016 על 580 מיליארד דולר.

אמנם ארה"ב נושכת את שפתיה לנוכח חוסר האיזון בסחר הזה - לסינים יש יתרון של 344 מיליארד דולר - אבל הסחר מעניק סיבה טובה לשני הצדדים לטפח יחסי שלום. הסחר כשלעצמו כמובן אינו פוליסת ביטוח מפני עימות. בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה, גבולות אירופה היו פתוחים לרווחה וסחר זרם בכל הכיוונים. בריטניה וגרמניה היו שותפות סחר מרכזיות זו של זו. לא עזר אז, אולי לא יעזור כיום, אבל בכל זאת.

זה מצב עניינים רב פרדוקסים. על המלחמה הקרה הקודמת אמרו, ש"מאזן אימה" גרעיני מונע את התחממותה. זאת אומרת, הידיעה שלצדדים הניצים יש היכולת החד משמעית להשמיד זה את זה הפחיתה עד מינימום את רצונם לנסות. מאזן האימה הפעם נוגע פחות ליכולת התרמו-גרעינית, ויותר לפוטנציאל הכלכלי של דו-קיום.

מחסומים לא עבירים

מה שמביא אותנו אל פרשת וואוויי (Huawei), יצרנית הסלולריים הסינית המתכננת זה שנים אחדות לכבוש את השוק האמריקאי, וחוזרת ונתקלת במחסומים לא עבירים. בספטמבר 2017, וואוויי דחקה את אפל למקום השלישי בטבלת המכירות העולמית של טלפונים חכמים. היא היצרנית הגדולה בעולם של ציוד למערכות תמסורת - חלפה על פני אריקסון ונוקיה, שלהן הייתה הבכורה במשך שנים.

היום (ד') עמדה וואוויי להודיע על פריצת דרך חשובה ביותר: מכירת הטלפונים שלה בארה"ב באמצעות AT&T, ספקית הטלפונים הסלולריים השנייה בגודלה. 90% מן הטלפונים הניידים באמריקה נמכרים באמצעות הספקים, ועד היום לא הייתה לוואוויי דריסת רגל בעולם הזה.

ובכן, החדשות המפתיעות הן שגם לאחר שקיעת השמש היום לא תהיה לחברה הסינית דריסת רגל. מבלי להסביר מדוע, AT&T הסתלקה מן העיסקה. העיתונות הפיננסית מייחסת את ההחלטה ל"חוסר אמון". לפי שעה לא נודע על לחץ קונקרטי של גורמי ממשל על ענקית הסלולר האמריקאית. אבל כל מה שעשתה ממשלת ארה"ב בעשור האחרון מבטא את חוסר החשק שלה לראות את וואוויי נכנסת אל השוק ונשארת בו.

שערי כניסה אחוריים

העניין האמריקאי במעשי וואוויי נגע מלכתחילה לחשדות שהיא מפירה שיטתית של סנקציות אמריקאיות על משטרי דיכוי: שמותיהן של צפון קוריאה, איראן, סוריה וסודאן נכללו בצו הבאה, שמשרד האוצר האמריקאי הגיש למשרדי וואוויי בדאלאס, טקסס. היא התדפקה על דלתות השוק האמריקאי במשך שנים. היא עשתה ניסיונות לכונן מרכזי מחקר ופיתוח, כולל בעמק הסיליקון.

ב-2010, משא ומתן בינה לבין ספקית הסלולריים השלישית בגודלה בארה"ב, ספרינט, עורר שורה של חברי קונגרס להתריע באוזני ממשל אובמה, כי מכירת ציוד סיני תאפשר לסין לחדור אל מערכת האינטרנט של ארה"ב.

ועדת הביון של בית הנבחרים בוושינגטון קבעה ב-2012, מקץ שנה של לימוד, כי וואוויי וחברת טלקום סינית נוספת, ZTE, מסכנות את הביטחון הלאומי של ארה"ב. ממשלת סין מסבסדת את פעולתן, וזו כשלעצמה סטייה מכללי הסחר הבינלאומי שסין התחייבה לשמירתם, כאשר הצטרפה לפני 17 שנה אל ארגון הסחר העולמי (WTO).

הוועדה הזהירה, כי הציוד שהחברות האלה מנסות למכור לספקי הסלולר בארה"ב יעניק למודיעין הסיני "שערי כניסה אחוריים" (backdoors) לרשת, יאפשר להם לצותת, ולימים גם לתקוף תשתית אמריקאית. ב-2013, אוסטרליה נענתה להזהרה הזו, ואסרה על וואוויי למלא תפקיד כלשהו באספקת ציוד לרשת האינטרנט הלאומית (NBN).

וואוויי יצאה מגדרה להכחיש. סגנית נשיא בכירה של החברה אמרה לרשת טלוויזיה באוסטרליה, כי לא זו בלבד שאיש מעולם לא מצא פרצות וחולשות מכוונות בציוד של וואוויי, אלא ש"איננו מסוגלים לעשות את זה". טענה מעניינת כשלעצמה. כך או כך, אמרה סגנית הנשיא, "לקוחותינו אינם מתרשמים מהאשמותיהם של כמה פוליטיקאים".

אגב, פוליטיקאי אחד ממפלגת האופוזיציה התחייב אז, שאם מפלגתו תעלה לשלטון, היא תאסור את כל מכירות וואוויי. המפלגה אמנם עלתה, והפוליטיקאי ההוא נעשה לימים ראש ממשלת אוסטרליה, מלקולם טרנבול. הוא לא עמד בדיבורו. ב-2016, הכנסותיה של וואוויי ממכירות באוסטרליה עמדו על 673 מיליון דולר.

אבל הסכום הזה הוא כמובן כאין וכאפס לעומת ציפיותיה הנכזבות של וואוויי בארה"ב. השוק האמריקאי דרוך כקפיץ לקראת פתיחתו של הפרק הבא בתולדות הפס הרחב: המעבר לדור החמישי, הלוא הוא G5. ספקיות הסלולר עומדות להשקיע אולי 300 מיליארד דולר בשבע השנים הבאות. מי לא היה רוצה להיות שם כאשר זה יקרה.

מי המציא אותה בכלל

מדוע אפוא וואוויי נמצאת על הכוונת באופן כה שיטתי ולאורך זמן? ההסבר המקובל ביותר הוא החשד הנופל על נסיבות הקמתה. היא יצאה לאוויר העולם ב-1987, והמיילד היה קצין לשעבר בביון הצבאי של סין. הוא הקדים להודיע, כי לתינוק הזה נועדו חיי נצח, והחברה שיסד תנהיג את ענף הטכנולוגיה.

מוטב לזכור כי זה קרה בשנה העשירית של הרפורמות הכלכליות בסין, לפני שהמפלגה הקומוניסטית החליטה ללחוץ על הדוושה בכל כוחה ("להתעשר הרי זה מהולל" מבית מדרשו של המנהיג דאנג שאופינג). זה כמובן היה עוד לפני שמישהו שמע את המושג "אינטרנט", ומודמים אנלוגיים, אם בכלל, היו מהמהמים במהירות מעוררת ההשתאות של 180 סיביות בשנייה.

היה קשה מאוד למחות את הרושם שוואוויי הייתה כלי בידי המשטר, ובמיוחד בידי "צבא השחרור העממי". רושם דומה שמט זה לא כבר את הקרקע מתחת ל"מעבדות קספרסקי", חברת אבטחת המידע הרוסית. הממשל בוושינגטון הפסיק את השימוש בתוכנותיה על יסוד החשד שהיא משמשת את הביון הרוסי. אף כאן, חטאו הקדמון של המייסד מילא תפקיד חשוב ביצירת הרושם הזה. הוא היה בוגר האקדמיה של הקג"ב, המשטרה החשאית הסובייטית (ששמה שונה מאז), ושימש מהנדס תוכנה בביון הצבאי הרוסי.

קספרסקי משיבה מלחמה: מכחישה - ותובעת את ממשלת ארה"ב לדין. אבל הסחר האמריקאי עם רוסיה הוא קטן ערך לעומת הסחר עם סין. מניעת כניסתן של חברות טכנולוגיה סיניות אינה אקט של מלחמה, אבל היא בהחלט אקט של מלחמת סחר. הסימנים מעידים, שהנשיא טראמפ עומד להחריף את הטון. הוא כבר מדבר על "תוקפנות סחר" סינית, ועומד כנראה להודיע בשבועות הבאים על אמצעי התגוננות. הוא גם עומד להגיע לוועידת דאבוס, מעוזם הגדול של הגלובליסטים, כדי לקרוא באוזניהם "אמריקה תחילה".

■ רשימות קודמות ב-yoavkarny.com. ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny.