הבנק המרכזי של שווייץ הרוויח בשנה שעברה יותר מאפל

שווייץ הפכה להיות עוד יותר עשירה ב-2017, הודות לכך שהבנק המרכזי שלה הפך למנהל כספים גדול עם תיק מניות ואג"ח בינלאומיות בשווי שמתקרב ל-800 מיליארד דולר.

הבנק הלאומי השווייצרי, SNB, מסר אתמול (ג') שהוא מצפה לרווח שיא שנתי של 54 מיליארד פרנק שווייצרי (55 מיליארד דולר) ב-2017 - סכום שמשתווה ל-8% מהתמ"ג של שווייץ. לשם השוואה, אילו הפדרל ריזרב האמריקאי היה מרוויח שיעור זהה מהתמ"ג האמריקאי, הרווח הזה היה מסתכם ב-1.5 טריליון דולר. בפועל, הפד הרוויח בשנים האחרונות כ-100 מיליון דולר בשנה.

הרווח של SNB עולה על הרווח השנתי של אפל, וגם על רווחיהם של בנק ג'יי.פי מורגן צ'ייס (הגדול בארה"ב) וברקשייר האתאוויי, חברת ההחזקות של וורן באפט, ביחד. ומדובר על חברות ענק חובקות עולם שמעסיקות עשרות אלפי עובדים לפחות, בעוד שהבנק הלאומי השווייצי מעסיק 800 עובדים. יו"ר SNB, אחד מבעלי השכר הגבוה מבין הבנקאים המרכזיים בעולם, משתכר כמיליון דולר בשנה.

SNB הוא אחד הבנקים המרכזיים המעטים בעולם שמניותיו נסחרות בבורסה. המניה הכפילה את עצמה ויותר בשנה שעברה. אבל SNB אינו יכול לגלם רווחי נייר על ידי מכירת נכסים שלו, מחשש שערך הפרנק יעלה ויפגע ביצואנים תוך יצירת דפלציה במחירים לצרכן. לכן, המאזן של הבנק המרכזי יהיה נתון לגחמות שוקי ההון גם השנה.

רווחי SNB עלו בזכות שילוב של שלושה גורמים חיוביים: תשואות אג"ח נמוכות שמרו על ערך האג"ח הזרות שהיוו 80% מיתרות המט"ח של הבנק; עלייה של המניות העלתה את ערך ההחזקות המנייתיות; והפרנק השווייצרי שנחלש מעט ייקר את שווי הנכסים הללו במונחי פרנקים.

האירו התחזק בכמעט 10% מול הפרנק בשנה שעברה. נכסים נקובים באירו הם ההחזקה הגדולה ביותר של SNB, לפני נכסים דולריים.

הנה אחת הדוגמאות לרווחים של הבנק מרכזי משוקי ההון וחולשת הפרנק (היחסית כמובן). בסוף ספטמבר, הבנק החזיק יותר מ-19 מיליון מניות של אפל, ההחזקה המנייתית הגדולה ביותר שלו בארה"ב. מניית אפל עלתה בכמעט 10% ברבעון הרביעי, מה שהוסיף קרוב ל-300 מיליון דולר לרווחי SNB, בהנחה שהבנק לא קנה ולא מכר מניות של אפל. באותו רבעון הדולר התחזק ב-0.7% מול הפרנק, מה שהוסיף עוד כמה מיליוני פרנקים לשורת הרווח.

 כמה הם מרוויחים

בנקים מרכזיים אחרים כמו הפד, הבנק האירופי המרכזי (ECB) והבנק של יפן (BOJ) צברו גם הם תיקים גדולים של אג"ח בעיקר. אבל הנכסים שלהם נקובים במטבעות שלהם. SNB ייחודי בכך שהמאזן שלו מורכב כמעט לגמרי מנכסים זרים, מה שחושף אותו לסיכוני מט"ח אדירים.

לא תמיד התנהלו העניינים לשביעות רצונו של ה-SNB. ב-2015, החלטת הבנק לנטוש את תקרת ערך הפרנק גרמה למטבע הזה לנסוק, והובילה להפסד שנתי של 23 מיליארד פרנק.

השווייצרים אינם יכולים לבזבז את הרווח השנתי. גילום הרווח יחייב את ה-SNB למכור חלק מהאג"ח והמניות הזרות שלו, כולל מניות של אפל בכ-3 מיליארד דולר ומניות פייסבוק ב-1.5 מיליארד דולר, נכון לסוף הרבעון השלישי. החזקות המניות של הבנק המרכזי, שמהוות 20% מהנכסים הזרים שלו, עוקבות אחרי מדדים רחבים.

בעוד שבנקים מרכזיים כמו הפד מעבירים את רוב רווחיהם לממשלות שלהם, SNB מצוי בשלבים המוקדמים של הסכם חמש שנתי להתחלקות ברווחים, שלפיו סכום המירבי שהוא יכול להעביר לממשלה המרכזית ולקנטונים בשווייץ הוא רק 2 מיליארד פרנק בשנה.

ההסכם הזה יהיה בתוקף עד 2020. הוא גם משלם סכום קטן - 1.5 מיליארד פרנק בשנה - לבעלי המניות הפרטיים שלו. למשקיעים הללו אין כמעט זכות להשתתף בניהול הבנק. SNB מצוי ברובו בידי הקטנטונים של שווייץ והבנקים שלהם.