יו"ר גלובס: התקשורת הדירה אוכלוסיות שלמות כמו נשים

לקנות עיתון ב-2017, מה עבר לך בראש?

"האמת, לא התכוונתי לקנות, אז לא כזה עבר לי בראש".

מה זאת אומרת, זו חתיכת קנייה.

"יכולתי לומר תיאורטית שמגיל 20 אני חולמת לחזור לפה. עד גיל 40 השקעתי מספיק כסף אצל מספיק פסיכולוגים, התנתקתי מהמותג".

שהכביד עלייך?

"כן, הוא לא התנהל כמו שחשבתי שצריך. לא לפי מה שגדלתי עליו. ולכן ניסיתי למכור. לא האמנתי שנחזור לפה. והשתחררתי".

מה קרה בדיוק, שאישה שלא תכננה לקנות עיתון, החליטה כן?

"אני קצת ג'ינג'ית. ניסיתי להעביר את גלובס לידיים שאני חשבתי שהן ראויות ואני עדיין חושבת שיש רוכשים כאלה, עובדה שאחת כזו הצטרפה אלי. לא חשבתי שאני צריכה להיות שם, אני בת 40 לא עשיתי עוד ילדים, אבל אז כונסי הנכסים החליטו למכור את גלובס במודעה בעיתון במרקר, שכחו לספר לי, קיבלתי את זה בווטסאפ ממישהו ודי בעצבים יצאתי למלחמה. לא התכוונתי. הלכתי לבית משפט, לשמחתי השופט תמך בעמדה שלנו, שלח אותי לגישור. ובגישור המגשרת גרסטל אמרה שיש לי 48 שעות להחליט אם אנירוצה להתמודד. ביקשתי חודש, היא לא הסכימה".

מה קרה ב-48 השעות האלה?

"הרבה שינה לא הייתה. כתבתי סט ערכים מסוים שאיתו המשכתי, והוא הביא את השותפה שלי לשמחתי הרבה אל גלובס, ובעיקר הרגשתי שכנראה אצטער כל החיים אם לא אגן על הבית. הידיים שהביאו כונסי הנכסים הן לא אלה שפיללתי להן".

בזמן שכולם מכריזים על מותו של הפרינט מתקשים למצוא את ההיגיון. אומרים: יש פה אישה צעירה עם סנטימנט משמעותי והיא קנתה אותו מתוך סנטימנט, למה שנוכל לסמוך עליה שתנהל מערכה כזו?

"אנצל את ההזדמנות הזו להגיד : הייתי בעיתונות עד גיל 20, אני רואת חשבון, עבדתי בשוק ההון, בנדלן. עשיתי הרבה דברים. הכל נמחק כשהתראיינתי בעובדה וחזרתי לגלובס. אז הם קיימים. שתיים, אני כבר לא צעירה. שלוש: סנטימנט זה לא דבר רע".

"זה כמו ניגוד עניינים, אבל תמיד ניגוד עניינים הוא דבר רע. זה שיש עניינים, מאפשר להבין. זה שיש עניינים, אני מקווה שזה יהפוך אותי לבעלים טובים יותר".

יש ביטויים לספק הזה, את חווה אותם?

"עברתי כמה ענפים גבריים, הייתי כל הזמן בסביבה גברית. חזרתי עכשיו הביתה. הלכתי החוצה וחזרתי עכשיו וזו הפעם הראשונה שאני מרגישה סוג של אפלייה עד שהגעתי לתקשורת שחושבת שהיא ליברלית ונותנת לכולם לדבר והיא לא".

איזה ביטויים?

"טוב, היא בחורה על הכיפאק, אבל היא תסגור עם משרד פרסום? שו הון, נדלן.... משרד פרסום, את זה לא אצליח? האמת, לא שמעתי דבר כזה אף פעם. הייתי קצת בהלם. התקשורת באמת חושבת שהיא נותנת לכולם זכות ביטוי, וזה לא כך. אני מסכימה עם נעמה שאמרה קודם שיש גבול לאופן שבו מדברים. צריך להיות שיח מכבד".

"אנו בתקשורת הדרנו אוכלוסיות שלמות"

כמו?

"נשים. ויש עוד מגזרים במדינה, יש דרוזים וערבים ומגזר חברתי ופריפריה, ויש זקנים וצעירים ויש ככ הרבה דברים שהעיתונות והתקשורת לא נגעה בהם".

"עם כל ההערכה הגדולה לקהל הוותיק של גלובס, אבל אם הוא יישאר רק עם עצמו, כולנו נישאר בסוף הילביליס (הכוונה לאנשים מנותקים מהסביבה, ה.מ)".

"הקהל פה היום שמח לראות אוכלוסיות נוספות. עוד לא סימנו לגוון וזו המשימה שלנו. ולא ראיתי תלונות"

מצאת את המודל שיש לו היתכנות כלכלית?

"אם אפשר אני אמצא. אני 20 שנה בעולם הפיננסי. העולם משתנה, התקשורת חטפה מכות גדולות היא גם עשתה חלק מהנזקים האלה לעצמה. הבעיה הזו קיימת בכל מקום".

מה לגבי תוכן שיווקי?

"אלונה אנו מושיטים את הלחי הראשונה, נשמח לחברים לדרך. מי שיירצה להמשיך לשלוט בתוכן ולקנות את התוכן, הוא לא יהיה זה שיעבוד איתנו. הוא לא יהיה הספונסר שלנו, וזה בסדר, לא חייבים את כולם".

את עלולה להפסיד.

"קודם כל, העיתונות מפסידה. אני לא נגד תוכן שיווקי אלא רק נגד גניבת דעת, תוכן מתחזה. תוכן מתחזה לא יהיה. יהיה תוכן שיווקי, הוא יהיה מסומן, יש קוד אתי שאנו עובדים עליו.

החלק שמתאים לנו, הוא זה שיישאר איתנו".

את כמעט אנומליה, את גם עיתונאית אך גם בעלים. את גם אדם עסקי, אך גם אדם ששם גבול לעולם העסקי . זו אותה אחת?

"פעם אמרו שאהוד ברק מזגזג,אז הוא אמר שכשהוא מסתכל אחורה אז הוא רואה קו ישר".

חלומו של כל עיתונאי שיהיה לו מול, שמכיר ומוכן להג בגופו על המשוואה ההכרחית של עיתונות חופשית. את חושבת שכוחות השוק מבינים סוף סוף שזה אינטרס שלהם?

"כשאבי היה בחיים, היה סיפור עם קונצרן כלל, שהגיע עם חרם מודעות בתמורה לפיטורי יואב יצחק. העיתונאי לא פוטר. מאחר שהם לא הצליחו, הם הקימו עיתון מתחרה. זה היה מקרה אחד. מה שהדהים אותי עכשיו שזה מגיע מכולם. העיתונות לא עמדה על הרגליים האחוריות שלה. היא נתנה לתוכן להיאנס".