סבתא במקום אבא

פסק דין יוצא דופן שפורסם השבוע העניק לסבתא של ילד בן 7, שהתייתם מאביו, הסדרי ראייה רחבים, הנהוגים בין הורים לילדיהם ולא בין סבים לנכדיהם, וזאת בניגוד לעמדת אמו של הילד ועמדת פקידת הסעד שמונתה בתיק.

הוריו של הילד בתיק זה נפרדו בסמוך ללידתו, והאב עבר לחיות בבית אמו, סבתו של הילד, שסייעה לו בגידול הבן, למעשה מאז היה תינוק בן יומו. בין ההורים הוסכמה משמורת משותפת וחלוקת הסדרי שהות, במסגרתם הבן לן עם אביו בביתו המשותף עם הסבתא פעמיים בשבוע בימי חול ובכל סוף שבוע שני.

האב הלך לעולמו במפתיע כאשר מלאו לבן 5 שנים, ובמשך מספר חודשים לאחר מות האב הבן המשיך לחלק את חייו בין בית הסבתא לבית אמו, כפי שנהג לעשות לפני כן. הסבתא אף לקחה על עצמה לשלם לידי כלתה את המזונות ששילם בנה עבור הילד.

למרבה הצער, כמו במקרים רבים אחרים, היחסים הטובים בין הכלה לחמות התקלקלו כאשר החל מאבק משפטי בנוגע לחלוקת העיזבון של הבן המנוח, ועקב כך הכלה החליטה לצמצם את היקף הזמנים שבו שוהה הבן בבית סבתו, עד לביטולם הכמעט מוחלט.

הסבתא פנתה לבית המשפט לענייני משפחה, אשר כסעד חירום ראשוני החזיר את חלוקת הסדרי השהות למתכונת רחבה, בקובעו כי טובת הילד, בשלב השביר בסמוך למותו הטרגי של אביו, היא שמירה על היציבות והשגרה שהכיר לפני כן. במקביל הזמין בית המשפט חוות-דעת מרשויות הרווחה.

פקידת הסעד מטעם רשויות הרווחה בחנה את המקרה וקבעה כי הסבתא הייתה ונשארה דמות חשובה ומיטיבה עבור הילד, אך כעת, משנחשף לסכסוך בינה לבין אמו, הוא מוצא את עצמו בניגוד נאמנויות בין שתי הדמויות המשמעותיות בחייו, והדבר מחבל בקשריו עם הסבתא.

גם המטפלת הרגשית של הילד ציינה כי בתחילת הטיפול הילד הרבה לתאר חוויות נעימות וחיוביות אותן חווה עם סבתו ויתר משפחתו המורחבת של אביו המנוח, אולם לאחרונה הוא ממעט לדבר על משפחת אביו, בהשפעת קלקול היחסים בינם לבין אמו.

עמדת רשויות הרווחה, אם כך, הייתה שהסדרי שהות רחבים עם הסבתא יגדילו את הלחץ המופעל באופן עקיף על הילד "לבחור צד", ולכן המלצתן הייתה קביעת היקף ביקורים מצומצם, במסגרתו הנכד יבקר אצל סבתו פעמיים בחודש למשך מספר שעות, ובשבת אחת ל-3 שבועות.

ההלכה המשפטית אכן קובעת כי לא ניתן להשוות יחסים בין סבים לנכדיהם ליחסים בין הורים לילדיהם, וגם הסדרי השהייה בין נכדים וסביהם מטבע הדברים יהיו בדרך-כלל מצומצמים בהיקפם ותדירותם, יחסית להסדרי השהייה הנקבעים בין הורה וילדיו. עם זאת, מקרה זה הוא יוצא דופן, שכן לאורך כל חיי הילד התקיימו הסדרי הראייה הרחבים בינו לבין אביו המנוח בבית סבתו, והסבתא הייתה שותפה מלאה בגידולו כמעין דמות הורה ולא כדמות סבתא.

בשורה התחתונה, בית המשפט דחה את עמדת האם וכן את המלצת פקידת הסעד, וקבע כי הילד ישהה בבית סבתו אחת לשבוע מתום בית הספר ועד שמונה בערב, ובכל סוף שבוע שלישי מיום שישי בצהריים ועד מוצאי שבת. בדרך זאת שמר בית המשפט על איזון בין הרצון לשמר את הקשר הקרוב והמטיב של הילד עם משפחתו המורחבת של אביו המנוח - לבין הרצון לשמור על מעמדה הבכיר של האם על פני הסבתא בפני הילד.

■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", מומחית לדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.il