"פייק ניוז? אני מודאג מזה שמנפחים את זה יותר מדי"

"אנשים צעירים לא מנויים היום על עיתון, והם למעשה חולקים סיפורים ביניהם, עם החברים שלהם, באמצעות הרשתות החברתיות, כמו שהם חולקים שיר או תוכנית טלוויזיה אהובה" - כך אמר היום (ה') פיטר קנלוס, עורך פוליטיקו, בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס", בפאנל בנושא פייק ניוז וכיצד בכל זאת ניתן להתמודד עם התופעה, תחת הכותרת: "זה צוקרברג? זה טראמפ? או שהבאנו את זה על עצמנו". את הפאנל הנחתה רובין קורנו, מגישה בכירה ומנחת "הדסק הבינלאומי" ב-CNN. 

לדברי קנלוס, "כשאנשים כאלה מוצאים משהו שהוא סיפור חדש, או נראה להם כזה, הם מפיצים אותו בינם לבין עצמם. מה שמסוכן בזה הוא שהאמינות של הסיפור אינה מתבססת על זה שהוא פורסם בכלי תקשורת מסוים, אלא על זה שהוא בא מהחבר הכי טוב שלך. כשסיפור כזה - שנראה כמו פיסת חדשות אבל הוא כוזב - מתפשט ותופס ברשתות החברתיות, מאוד קשה לרפות את ידיהם של אנשים בהקשר הזה. הדברים הופכים להיות אמוציונליים (כמו למשל, הקשר האישי שלנו עם החברים שלנו), וזה מסבך את הדברים".

תהילה אלטשולר-שוורץ מהמכון הישראלי לדמוקרטיה התריעה כי הסכנה לפייק ניוז לא נובעת דווקא מהרשתות החברתיות: "הפרדוקס הוא שאנחנו עלולים להגיע למצב שדווקא אמצעי התקשורת המסורתיים יהפכו לאמצעי תקשורת של פייק ניוז. שמענו כאן את ראש הממשלה נתניהו אומר שהחלשים לא יכולים לשרוד. אמצעי תקשורת חלשים לא יכולים לשרוד. הם לא יכולים לבצע תחקירים אמיתיים ולהתמודד עם צנזורה פנימית. אז כשאנחנו מדברים על אתיקה באמצעי התקשורת, הדבר החשוב ביותר זה שהיא תמשיך להיות כלב שמירה, ושכל התקשורת לא יהפכו לכלבלבים, כמו שאני חושבת שממשלת ישראל מכוונת אותם לכך".

עוד הוסיפה אלטשולר-שוורץ: "הדאגה העיקרית עכשיו היא מה שאנחנו קוראים פיקוח עצמי. כלי תקשורת שפשוט אומרים לממשלות: 'אתם יודעים מה, אל תחוקקו (בעניינו); אם אתם צריכים משהו, בואו אלינו ונסגור את זה מתחת לשולחן".

ריצ'ארד וולף מה"גרדיאן" חזר לעניין הבעייתיות שבמידע שמופץ באמצעות פייסבוק: "פייסבוק למעשה פיתחה תרבות מסוימת, כשכרגע כל אייטם שמשותף בה נראה אותו דבר, לא משנה אם הוא מגיע מה'ניו-יורק טיימס' או מאיזשהו אתר. פייסבוק בעצם מתחבאת מאחורי הפיקציה שהיא לא מו"ל, אבל זה לא נכון. מה הסיבה שהמו"לים של העיתונים הרבה יותר אחראיים? כי תבעו אותם לאורך השנים. פייסבוק נמלטה מזה, אבל לא ירחק היום שבו בתי המחוקקים בארצות השונות ייצרו את השינויים הנדרשים בעניין הזה".

מנגד, פרופ' קאס מודי מאוניברסיטת ג'ורג'יה הפחית במידת מה בהשפעת תופעת הפייק ניוז. "אני מודאג מזה שמנפחים את זה קצת יותר מדי", הוא אמר, והזכיר מחקר שהראה שגם כאשר אנשים נחשפים לפייק ניוז, ההשפעה של המידע הזה עליהם נתון במחלוקת. "יש תמימות-דעים שההשפעה היא קטנה יחסית", הוא הוסיף.

פרופסור מודי גם הזהיר מניסיונות אגרסיביים מדי להילחם בתופעה, וטען כי "התרופה עלולה להיות יותר גרועה מהמחלה". לדבריו, "בגרמניה, שיש לה כבר רגולציה בעניין, מגבילים היום את זכות הדיבור ברשתות החברתיות שלהם. כיום זה נוגע בעיקר לפוליטיקאים מהימין הקיצוני, אבל זה יכול לעבור ממקרה מאוד ברור של ניאו-נאצי להגיע למקומות אחרים, גם לשמאל ואחר-כך גם למרכז. אז לפני שאנחנו מתחילים לפקח על כל דבר, צריך להטיל מגבלות על עצמנו".

פרופסור אנג'לה סטאנט מאוניברסיטת ג'ורג'טאון התייחסה בהקשר זה להתערבות הרוסית בבחירות בארה"ב ואמרה: "אנחנו יודעים שבארה"ב ההתערבות עדיין מתרחשת. יש עוד מעט את הבחירות לקונגרס, והרוסים ינסו לעשות מניפולציות על המידע ולהגביר את התמיכה במפלגות מסוימות. אבל אסור להגזים בשפעה של הרוסים, טראמפ לא ניצח בגלל התערבות רוסית, למרות שיש דמוקרטים שרוצים להאמין בכך. ועדיין, אנחנו צריכים להיות צעד אחד קדימה בעניין הזה, ובבחירות 2016 לא היינו צעד אחד קדימה".

בהמשך נשאלו העיתונאים בפאנל על תפקודם בעידן שבו התקשורת הפכה להיות מותקפת. הכתבת הפוליטית והמדינית של "גלובס", טל שניידר, השיבה: "אנחנו בישראל מרגישים שמאשימים אותנו מדי יום ביומו. למשל ראש הממשלה שלנו שנוסע רבות בעולם טוען שהתקשורת הישראלית לא מסקרת את הנסיעות שלו. ואנחנו (הכתבים המדיניים) מגרדים בראש שלנו ולא מבינים למה הוא טוען כך. נתניהו גם טוען שהתקשורת ממציאה נושאים שקשורים בחקירות שלו. באירועים פוליטיים פומביים הוא אומר שאמצעי התקשורת הישראלים יוצרים פייק ניוז, מנפחים את הדברים, לא מדייקים בעובדות, ומאוד קשה להיות עיתונאי בסביבה כזאת, בעיקר לאותו חלק מאיתנו שגם צריכים להיות איתו בקשר כחלק מהעבודה שלנו. זאת לא סביבה נעימה לעבודה".

קנלוס התייחס לקשיים שעומדים בפני אמצעי התקשורת ומה שיכול להשתנות בעתיד: "יש את המדיה החברתית, ואנשים משווים אותה לכיכר העיר, אבל תמיד הייתה תקשורת ממסדית שיש לה ערכים, ואותם ערוצי תקשורת עומדים היום בפני מגוון אתגרים. כמו שראש הממשלה אמר אי-אפשר להרוויח כסף מלכרות עצים ולשפוך עליהם דיו. הרבה אמצעי תקשורת הוחלפו על-ידי הרשתות החברתיות, ושם רואים הרבה מאוד פייק ניוז. יהיו אפשריות להרוויח כסף (בתקשורת המסורתית), ואז, אחרי שאנשים יסמכו עליה שוב, יהיה הרבה יותר קשה לטראמפ להכריז שכל התקשורת היא פייק. היום כשטראמפ אומר: 'כן, החדשות הן כוזבות', אנשים מהנהנים בראשם. ברור שהוא עושה את זה כי הוא רוצה להטיל ספק באותם סיפורים שמטילים בו רפש. אנחנו בפוליטיקו היינו מטרה ברורה שלו".

גם אלטשולר-שוורץ נתנה סיבה לאופטימיות, או לניצני שינוי, כשאמרה כי "לפי הסקרים האחרונים, אחרי ירידה באמון של הציבור בעשור האחרון, נראה כי המגמה קצת התהפכה. חוסר האמון נבלם, והשאלה היא למה. אני רוצה להציע שאולי הציבור אכן מבין היטב שטראמפ ונתניהו משתמשים ברשתות החברתיות ועוקפים את התקשורת המסורתית, כדי ליצור לעצמם תועלת פוליטית. הציבור מתחיל להבין את זה".

ומה צריכים לעשות העיתונאים בינתיים עד שיחלוף או ידעך הגל העכור? "אני עיתונאית שטח הרבה שנים, ואני חושבת שהעבודה העיקרית שלי לא השתנתה", אמרה שניידר. "לא משנה אם אני כותבת בפייסבוק או בטוויטר או מאמר לעיתון, זה חייב להיות ישר ולעניין. אני לא חושבת ששיניתי את אופן העבודה שלי בגלל התקופה הסבוכה הזאת. להרחיק את כל הרעש, להתעלם ממנו ולעשות את אותה עבודה שעשינו קודם - זה האתגר הגדול. לתת לכל הטרולים של הפייסבוק והטוויטר לעשות את מה שהם עושים ופשוט להמשיך לעשות את שלנו".

מהקהל עלתה שאלה לגבי אחריות העיתונות עצמה למצב שאליו היא נקלעה, והובעה גם ביקורת על כך שכל הדוברים שעל הבמה הם מאותו מחנה ומאותה אסכולה.

פרופסור קאס מודי השיב וסיכם בדברים שעיקר חשיבותם היה בכך שהוא תחם את מסגרת הדיון ונתן הגדרה להו בעצם פייק ניוז. "אני האחרון שצריך להגן על התקשורת, כי אני מבקר אותה 20 שנה, ויש לי הרבה ממנה. צריך גם לזכור שכלי התקשורת הפופולריים ברוב המדינות הם צהובונים, אולי עם נטייה ימינה, ולא דווקא מי שאתה (השואל מהקהל) הזכרת. צריך גם להבין שברור שאפשר לטעות, כולם טועים, אבל לא כל טעות היא פייק ניוז. מה שחשוב הוא שברגע שמגלים את הטעות אז מתקנים את הדיווח - לעומת פייק ניוז, ששם דוחפים שוב ושוב סיפור כוזב".

מודי הזכיר אירוע שהתרחש לאחרונה: "למשל בפיגוע שהיה בנורבגיה, בהתחלה דווח ב-CNN שהמפגע היה מוסלמי, אבל כשכעבור כמה שעות התברר שהוא לא היה מוסלמי, אז הם דאגו להבהיר את זה היטב, וזה ההבדל. אולי מה שקרה ל-CNN במקרה הזה היה סיקור לא מוצלח, אבל זה לא מקרה של פייק ניוז".