לא בכל יום מאשר בית המשפט הקמה של שימושים מסחריים על קרקע חקלאית. למעשה, שוב ושוב אנחנו שומעים את רשויות התכנון, את מבקר המדינה ואת בתי המשפט עצמם מנהלים מלחמת חורמה בתופעה, שהופכת את התכנון ואת ייעודי הקרקע לאות מתה.
אולם בית המשפט המחוזי מרכז החליט לאחרונה להעניק אישור להקמת סופרמרקט על קרקע חקלאית במושב ניצני עוז, שנמצא קרוב לקו התפר, בעזרת פתרון "שימוש חורג" בקרקע. מדובר בקרקע חקלאית בת 10 דונם הממוקמת בכניסה למושב ניצני עוז, שעליה פעל בעבר בית אריזה שנסגר. ועד המושב ויזמית הסופרמרקט סמדר צארף הגישו בקשה למתן היתר לשימוש חורג לתקופה של חמש שנים להריסת בית האריזה ולהקמת סופרמרקט בן 740 מ"ר, וכן שימוש חורג בקרקע חקלאית צמודה לצורך חניות.
סטייה ניכרת מהייעוד החקלאי
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לב השרון אישרה את הבקשה לשימוש חורג, בנימוק כי ישנה הצדקה תכנונית לאישור נוכח הצורך בהקמת סופרמרקט במושב, שתושביו מצויים במצוקה, לרבות התושבים המבוגרים, בין השאר בשל מיקומו הגיאוגרפי והסיכון הביטחוני.
האישור החריג נדרש גם לאישורה של הוועדה המחוזית, שדנה בבקשה בדצמבר 2016, והחליטה לדחות אותה. בוועדה המחוזית הדגישו כי מדובר בקרקע חקלאית שאינה צמודת דופן למבנים קיימים, והאישור יעמוד בניגוד להוראות תמ"א 35 (תוכנית המתאר הארצית שהגדירה גם מטרה לשמירה על שטחים פתוחים). על כן, הוועדה המחוזית קבעה שהסופרמרקט מהווה סטייה ניכרת מייעוד הקרקע החקלאית, ודחתה את הבקשה.
על ההחלטה של הוועדה המחוזית הגישו תושבי המושב והיזמית עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי מרכז, בה נטען כי תושבי ניצני עוז, ובמיוחד האוכלוסייה המבוגרת של היישוב, נאלצים לנסוע למקומות רחוקים כדי לרכוש מוצרי מזון בסיסיים, שכן אין סופרמרקט ביישוב עצמו. לדבריהם, הסופרמרקט המדובר יהיה ממוקם בסמוך לכביש הכניסה למושב, עם נגישות תחבורתית גבוהה, רחוק משטחים חקלאיים, והוא אמור לשרת גם את תושבי היישוב שער אפרים הסמוך.
השופט, סגן נשיא בית המשפט המחוזי מנחם פינקלשטיין, החליט לקבל את עמדת העותרים, לבטל את ההחלטה של הוועדה המחוזית, ולהתיר שימוש חורג בקרקע להקמת סופרמרקט.
בהחלטתו קבע פינקלשטיין כי על פי תוכנית המתאר, מיקום הסופרמרקט הוא בשטח המיועד לפיתוח כפרי. לכן, למרות שעדיין אין תוכנית מפורטת, ניתן להתיר במקום שימוש חורג, ואין מדובר בסטייה ניכרת מהתוכנית. לדעת בית המשפט, מיקום הסופרמרקט והעובדה שלצורך הכשרת המקום ששימש בעבר כבית אריזה לא נדרשים שינוים רבים, מצדיק הדבר מתן אישור לשימוש חורג.
פינקלשטיין הוסיף כי הוועדה המחוזית לא נתנה משקל ראוי למצוקת התושבים, ובעיקר הקשישים, ולכן ביטל את החלטתה ואישר את השימוש החורג. יחד עם זאת, צמצם פינקלשטיין את תקופת ההיתר לשימוש חורג ל-3 שנים, מתוך תקווה שבמשך הזמן תוגש תוכנית שתסדיר את השימוש הקבוע בסופרמרקט בהתאם לחוקי התכנון והבנייה.
בוועדה המחוזית הזכירו את הקמתו בחטא של סניף "איקאה" בראשון לציון (שהוקם על קרקע לתעשייה), וכן את גני האירועים הרבים שקמו על קרקעות חקלאיות בניגוד להוראות התכנון, שזכו לביקורת נוקבת בבתי המשפט ולפסיקות רבות שגם הביאו לסגירת אותם עסקים. השופט פינקלשטיין התייחס לטענה, וקבע כי בעוד פרשת איקאה הגיעה לבית המשפט העליון לאחר שהמבנה עצום הממדים כבר היה בנוי, הרי שבמקרה זה מדובר בפתרון נקודתי, לתושבים שחיים במושב קטן. השופט אף הזכיר כי בית המשפט העליון מתח ביקורת חריפה על התנהלות הרשויות באישור השימוש החורג שניתן לאיקאה.
זקני היישוב הגיעו לדיון בבית משפט
נקבע כי הוועדה המחוזית תשלם הוצאות משפט בסך 20 אלף שקל לעותרים, והוצאות משפט בסך 10,000 שקל לוועדה המקומית לתכנון ובנייה לב השרון שהצטרפה להליך, ויוצגה על ידי עוה"ד אלי וילצ'יק ושירי לוי ממשרד כהן וילצ'יק ושות'. "הוועדה המחוזית במשך שנים מנהלת מלחמת חורמה בכל שימוש חורג על קרקע חקלאית", מסביר וילצ'יק, "מאחר ואישור לשימוש חורג נדרש להינתן גם על ידי הוועדה המחוזית, לא מספיק אישור של הוועדה המקומית. לטעמי, הקביעות העקרוניות של הוועדה המחוזית לפיהן שימוש חורג אסור בכל מקרה, מונעת מהוועדות לבחון באמת כל בקשה לגופה, בלי לבדוק האם ישנה סיבה מיוחדת לבקשה.
"ואכן, למרות שהוועדה המחוזית עמדה על רגליה האחוריות וטענה כי על פי פסיקות העבר לא ניתן לאשר שימוש חורג בקרקע חקלאית, במקרה הזה בית המשפט אמר אחרת.
לדיון עצמו הגיעו הרבה מזקני היישוב, חלקם נכים בכיסאות גלגלים, וייתכן כי היה בכך כדי להמחיש את המצוקה שבה נמצאו התושבים שלא היה נגיש להם מסחר בסיסי. לטעמי, הוועדה המחוזית עשויה לפרש את הפסיקה כתקדים נגד עקרונותיה לסרב לאישור שימושים חורגים בקרקע חקלאית, ועל כן ייתכן שתערער על הפסיקה לבית המשפט העליון. זאת, בעת שנכון היה שהיא עצמה תתגמש ותבחן כל בקשה לגופה".
וילצ'יק אלי /צילום: תמר מצפי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.