פאנל "חושבים שינוי עושים שינוי" שנערך הערב (ה') בוועידת ישראל לעסקים, היה מורכב מהרצאות טד קצרות של דוברים מעוררי השראה וחשיבה.
את המושב הראשון פתחה בת שבע משה, מנכ"לית ארגון יוניסטרים. כותרת ההרצאה הייתה "מה בין דו"ח העוני לסטארט אפ ניישן?"
"לפני פחות משבוע הזמינו אותי להרצות באקדמיה מכובדת ואפילו ארגנו לי חניה במקום. כשהגעתי לכניסה ראיתי מאבטח, לצורך הסיפור נקרא לו אלכס, כשהוא יושב בחוץ והיה קר", אומרת משה, "הוא היה צריך למשוך ולשחרר כדי לתת למכוניות לעבור לחניון וכך עשה במשך כל היום כשאין לו בוטקה או מזגן. זה זעזע אותי כי כל הזמן אני רואה את אותו סיפור סביבי, של אותו מאבטח בחניון במוסד אקדמי. אלה אנשים שמציאות החיים הרעה להם וכשאני רואה אותם המצפון שלי דופק חזק, אם זאת המנקה בקניון שמנקה אחרינו בשירותים וכל דמות שקופה אחרת, שאין לה עתיד טוב.
"שאלתי את עצמי מה אותו אלכס היה יכול לעשות כדי לשנות את מסלול החיים שלו, והגעתי למסקנה שהוא לא יכול לעשות דבר, ואין דבר ביקום שיכול לגרום לכך שאלכס בעוד שנה ירוויח יותר טוב עם תנאים יותר טובים והוא ישב במזגן ולא בחוץ. המחשבה הזאת דיכאה אותי. אז שאלתי את עצמי מה אני יכולה לעשות למען עתידו של אלכס.
"כולם מתגאים בכך שאנחנו סטארטאפ ניישן, מקום רביעי במספר הסטארטאפ לנפש ומקום רביעי במספר פטנטים לנפש, אבל מה הסיכוי שיושבים כאן בקהל של הועידה אנשים מרהט או בית שאן? הסטטיסטיקה אומרת שפחות מ-20%, כי ישראל מובילה בעוד כמה נתונים פחות מעוררי גאווה: כמעט 2 מיליון מתושבי המדינה מוגדרים מתחת לקו העוני ושמונים אחוז מהילדים העניים שנולדים בישראל יישארו עניים בחייהם, אנחנו קוראים לזה מוביליות נמוכה, כמעט אפסית.
"אוכל לי את הלב שהילד של אלכס מהחניון יחיה את אותם חיים שאבא שלו חי, בתחתית שרשרת המזון וירוויח שכר נמוך. ומה שעצוב הוא שהמצב של הבת של אלכס יהיה עוד יותר חמור וכנ"ל לגבי הנכדה שלו. פערים חברתיים בישראל באים לידי ביטוי בכל הממשקים חינוך רווחה ואפילו תוחלת החיים: אנשים עשירים חיים בישראל יותר שנים מעניים, זה עצוב מייאש.
"לפני עשר שנים אני ובן זוגי שי החלטנו לעבור לעכו ולעשות משימה חלוצית ציונית: להתיישב בעכו כדי לחזק אותה מבפנים, זאת הפעם הראשונה בחיי שגיליתי שיש אנשים שפעם בשבוע מגיעים לביטוח לאומי. הוצאה של אלף שקלים יכולה לפרק אותם, ואוכל על השולחן זה לא מובן מאליו עבורם. אז אני בת שבע שהיום אני בצד הנכון של המפה ואולי זה יתהפך מחר בבוקר, מה אני יכולה לעשות כדי לשנות את המציאות החברתית בישראל?".
משה הציגה בהרצאה סרטון מתחרות יזם השנה 2016 של ארגון יוניסטרים, ובו מציגים בני הנוער היזמים שמלווה הארגון מוצרים שונים שפיתחו במסגרתו, כמו מוצרים לכבדי שמיעה, אפליקציה שמאפשרת איתור בזמן אמת של חיות מחמד, אפליקציה שמנטרת את מצב בחופים והים ומוצר שמתריע לנהג לפני הרדמות בזמן הנהיגה. את הפרס למקום הראשון העניקה מנכ"ל פייסבוק עדי סופר תאני, אחת מ- 4,000 מנטורים עסקיים שמלווים את בני הנוער שמלווה הארגון ברחבי הארץ, אליו הצטרפה משה לפני שבע שנים.
"ארגון יוניסטרים מצא סוג של פתרון", אומרת משה, "בשנת 2001 הארגון מצא שמה שמאים על החוסן של מדינת ישראל זה הפערים החברתיים ולקח את זה על עצמו. יש לנו שתי הנחות יסוד: אחת היא שהצלחה זה דבר יחסי, והילדים של אלכס לא יצליחו כי הם לא מכירים מציאות אחרת ומבחינתם להצליח זה למצוא עבודה קצת יותר טובה מאבא. ההנחה השנייה היא שכדי לשנות מסלול חיים צריך להשקיע בגיל צעיר, צריך לתת הזדמנויות, חשיפה וידע.
"הגענו למסקנה שכדי להצליח לחולל שינוי צריך לייצר סוכני שינוי ושגרירים שישפיעו על המאקרו, כדי שיהיו מודלים לחיקוי מתוך הפריפריה והמיעוטים שיצליחו עסקית כלכלית ומצד שני יהיו מודלים לחיקוי.
"איך עושים את זה? אנחנו בית ומשפחה לילדים שנכנסים ליוניסטרים ומתחילים את המסע שלהם בגיל 14. הנכנסים למסלול משנה חיים שנוגע בהמון עולמות תוכן כמו טכנולוגיה, יזמות עסקית ומנהיגות עסקית. אנחנו מלמדים אותם שכדי לחולל שינוי צריך לקחת אחריות גם על מה שבסביבה שלהם ולכן כל ילד בקבוצה שותף גם בסטארטאפ עסקי וגם במיזם חברתי. כדי שנייצר את אותם מודלים לחיקוי שיאפשרו לילדים של אלכס לחלום חלומות שונים ממה שהם חלמו עד היום.
"זה לא מודל ניסיוני, והיום אנחנו ועוד ארגונים נמצאים בכל הארץ, 50 ישובים, עם כל החלקים של החברה הישראלית שלוקחים חלק בפעילות מסה קריטית שיכולה לחולל את השינוי. גם האו"ם מאמין ולפני שנתיים יוניסטרים נבחרה על ידי האום כארגון שני ברחבי העולם בתחום חדשנות רב תרבותית".
סיון רהב-מאיר בהרצאה "ניו-מדיה, ניו-עיתונאים ניו-פולטיקאים" מנתה חמישה מאפיינים של העידן התקשורתי הנוכחים
"זה לא רק ניו מדיה אלא ניו אנושות", אמרה רהב-מאיר, "זה עידן חדש אחר לגמרי. המאפיין הראשון הוא המעבר מ'אתם התקשורת לאתם התקשורת'. לכאורה זה נראה אותו דבר אבל המשמעות שונה: עד לא מזמן ישבתם על ספה ואמרתם לטלוויזיה 'אתם התקשורת', פעם מה שחיים יבין אמר זאת הייתה תורה מסיני. היום אנחנו כבר לא יושבים על ספה ואומרים אתם התקשורת אלא רבותי", פנתה רהב-מאיר לקהל, "אתם התקשורת. בשישים שניות בשנת 2017 האינטרנט מתפוצץ דקה אחרי דקה, עם 450 אלף ציוצים בטוויטר בשישים שניות, 156 מיליון מיילים בדקה, 70 אלף שעות צפייה בנטפליקס בדקה, למעלה מ- 3מיליון שאלות בגוגל בדקה ו- 16 מיליון הודעת ווטסאפ בדקה אחת.
"האמצעי שאמור להבדיל ביני ובינכם זה תעודת לע"מ, תעודה רשמית של לשכת העיתונות הממשלתית, אבל בימינו כדי לפרסם מידע יש לכולם תעודת לע"מ וזה הסלולרי שלכם. סקר סודי של המכון הישראלי לדמוקרטיה שמפרסם את מדד האמון מראה שיש קריסה ברמת אמון הציבור בתקשורת. כיום עומד הנתון על 28% בלבד, לא פלא שלא ראיתם את הכותרת הזאת בתקשורת.
"אתם הקהל הופכים לתקשורת. פעם אהוד יערי היה הפרשן ממנו קיבלתי את רוב המידע, והיום אני מקבלת מאמונה גיסתי פרשנות לצילומי מסך. החברים שלכם יהיו האהוד יערי של חייכם, אתם זה התקשורת ואנחנו מאבדים את המונופול שלנו. אנחנו רק עושים קולות של ג'קטים ואיפור, כל מי שיושב פה בקהל הוא עיתונאי לא פחות ממני.
"המאפיין שני הוא 'זמן חסר זמן'. כלומר, הזמן מאבד משמעות. פעם הייתה שרשרת מזון לאייטם, היום אנחנו מקבלים את המידע ברוורס. למשל, אני זוכרת איך שמעתי על השמלה שמירי רגב לבשה לקאן עם ציור של ירושלים - התחילו לרוץ בדיחות וממים עם תמונה של רגב וככה גיליתי על השמלה.
"מאפיין שלישי בעידן המבולבל של ערבוב התפקידים הוא שעיתונאים הופכים לפוליטיקאים ופוליטיקאים הופכים לעיתונאים. פעם הייתי באה לכנסת והיו רודפים אחרי בבקשות 'תכניסי אייטם סינק'. היום הם כבר לא צריכים את שירותי התיווך שלי. הם מפיקים סרטוני וידאו עם כתוביות שיגיע למאות אלפי צפיות. הם ספקי מידע, הפוליטיקאים הם עיתונאים. אני זוכרת במימונה איך הדוברות של בוגי יעלון שולחת לי תמונות שלו בתרבוש עושה כפיים. בוגי הכל בסדר? שאלתי את עצמי, הם עובדים עבורנו ביצירת מידע.
"מנגד, העיתונאים השתנו. אנחנו מלאי אג'נדה, כל הקליפות הוסרו, ודי ברור שעיתונאי משמעותי צריך הביע אג'נדה מסוימת לעשות משהו. ראינו עכשיו איך מתווה חדשות 2 לקיצור חופשות התקבל על ידי בנט וכחלון. לפני עשר שנים זה לא היה קורה, העיתונאים הופכים לאקטיביסטים ואני מחכה למתווה השלום של אהוד יערי למזרח התיכון.
"מאפיין רביעי של התקופה זה 'טראמפיזם' שמבטא סוג של בוטות, אינתיפאדה של מידע שתוקפת אותנו. הרבה פעמים אתה רואה צילומי מסך, ושואל את עצמך אם זה פוטושופ או אמיתי. דוגמא לכך בצילום של טראמפ וחבר הכנסת חזן, או בצילום של נתניהו על חבית החמוצים אחרי נאום החמוצים. פעם ניסיתי לחשוב איך זה היה אם לעזר ויצמן היה טוויטר.
"מאפיין חמישי של התקופה היא השאלה מתי תגיע תנועת המטוטלת? אני מקדישה הרבה זמן מזמני כדי לנסות ליצור תנועת מטוטלת, לייצר תקשורת אחרת. הגעתי למסקנה שצריך להשתמש בכלים החדשים דווקא לתכנים הכי ישנים כמו התורה. אני קוראת לחשוב בכיוון הזה. לרש"י אין טוויטר ואם לא נגרום להם להיכנס לעולם הזה הם יישארו מאובקים בספרים ויימחקו. כי בסופו של דבר אדם הוא תבנית נוף הפיד שלו ולא משנה כמה ספרים יש לו על המדף".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.