האם הציבור מרוויח מהרפורמה הנוכחית בחברת החשמל?

כולם ניסו לפרק אותה, לפצל אותה, להפריט אותה, אבל אחרי עשרות שנים של דיבורים - ואלה רק דיבורים, אל תטעו - חברת החשמל כאן כדי להישאר והיא תמשיך להיות הגוף הדומיננטי והשולט בתחום, בעיקר בהולכת/העברת חשמל. אין מה לעשות - התשתיות שלה הן יתרון גדול שמהווה חסם כבד מפני תחרות אמיתית; והעובדים שלה הם כוח שהפוליטיקאים לא באמת רוצים להתעסק איתו.

אז נכון, יש תחרות בייצור חשמל, ויש גם הולכה ותשתיות של גופים אחרים, אבל חברת החשמל תמשיך קרוב לוודאי לספק לכם חשמל גם בעוד שנתיים, שלוש ואפילו עשר שנים.

עכשיו מדברים על שינוי מבני עמוק, וכניסה (או המשך כניסה) של תחרות לתחום. וזה יקרה, כשבמקביל חברת החשמל תהיה חייבת להתייעל (כחלק מהשינוי המבני החברה תפטר אלפי עובדים על פני השנים הבאות). אלא שזה לעג לרש.

חברת החשמל הייתה צריכה להיות כבר לפני שלושים שנה מופרטת. בנימין נתניהו מודל 96' כראש ממשלה (וגם בשנת 2003, כשר האוצר) הבטיח כלכלה אחרת, הפרטות, שוק חופשי, הבטיח - והאמת גם קיים לא מעט. אבל בחברת החשמל הוא פשוט לא נגע. פחד להתחשמל כנראה. והוא לא היחיד.

מחירים ללא תחרות

הפחד הזה של הפוליטיקאים הוא הפסד ענק לנו הצרכנים. אנחנו משלמים יותר מדי בחשבון החשמל שלנו - על חוסר יעילות ברכישת מקורות האנרגיה של חברת החשמל (בעיקר רכישת גז במחיר יקר מתמר); על המשכורות הגבוהות של עובדי החשמל ועל משכורות של עובדים לא נחוצים; ואנחנו משלמים על המימון הגבוה של חברת החשמל (לחברה חובות במעל 50 מיליארד שקל). אנחנו משלמים עשרות טובות של שקלים מדי חודש (וזו הערכה מאוד צנועה) בגלל שהפוליטיקאים שלנו חזקים מול כל העולם וחלשים מול חברת החשמל. עשרות שקלים בחודש זה מאות שקלים ויותר בשנה - לא מעט.

אבל צריך להיות מציאותיים - מה שהיה היה. השאלה היא מה יהיה? הרפורמה הנוכחית - השינוי המבני שכולל גם התייעלות בחברת החשמל עצמה וגם הגדלת התחרות - היא חדשה טובה אמנם. אבל אני רוצה להזכיר לכם חברת תשתיות אחרת - בזק.

ענקית התקשורת המקומית שהייתה גם היא, בדומה לחברת החשמל, סוג של חברה ממשלתית (יחידת סמך במשרד התקשורת) כבדה ומגושמת, עם תוצאות במקרה הטוב פושרות ובמקרה הרע חלשות, הופרטה לפני כמעט 30 שנה. בזק אחרי ההפרטה (שנעשתה בשלבים) היא עדיין המובילה בתחומה ואין לה באמת מתחרה אמיתית בתחום הטלפוניה הקווית. גם לחברת החשמל, ככל הנראה, לא תהיה תחרות מאוד חזקה. כמו בזק, גם חברת החשמל נמצאת אצלכם בתוך הקירות בבית, ומתברר שמשם קשה עדיין לצאת.

בזק ניצלה את כוחה אצל הצרכנים לגריפת רווחים בסכום העולה על 20 מיליארד שקל במשך 13 שנים, אצל שני בעלי בית - שאול אלוביץ', ולפניו קבוצת ארקין, אייפקס וסבן, ובעלי הבית ניצלו את השליטה למשיכת דיבידנדים בסך של קרוב ל-30 מיליארד שקל. הרווחים הלא נורמליים האלה נבעו מכוחה של בזק בענף, והכוח של חברת החשמל יכול היה ועדיין תיאורטית לייצר למשקיעים בה רווחים של מיליארדים רבים. אלא שבעיני הצרכנים אלה ממש לא חדשות טובות - לפני ההפרטה של בזק והמעבר למגרש התחרותי, הרווח נשאר בחברה ושירת בעיקר את העובדים, ואחרי ההפרטה הרווח זרם לבעלי המניות. בתווך גם חשבונות בזק ירדו, אבל נראה שהנהנים הגדולים מההפרטה אינם הצרכנים אלא המשקיעים.

אז חברת החשמל לא בדרך להפרטה. ואנקדוטה קטנה - בשנות ה-80' חברת החשמל נסחרה בבורסה (הוחזקה על ידי המדינה, לצד החברות אלרן ואלגר והציבור), אלא שאז "הולאמה" וחזרה להיות חברה ממשלתית לחלוטין. חבל, זו אולי הייתה הזדמנות פז להפרטה מלאה, במקביל לפתיחת השוק לתחרות.

ונחזור לעתיד - אף אחד לא נביא, אבל נראה שחברת החשמל על פי התוכנית המתגבשת תהיה מעט רזה יותר, מעט יעילה יותר, והשוק יהיה מעט תחרותי יותר. אף אחד לא מדבר על הפרטה מלאה, אבל גם פיזור כוחה של חברת החשמל, ולמעשה החלשתה, הוא צעד בכיוון הנכון. רק שהתהליך הזה יעלה לנו הרבה כסף - הפיטורים יעלו בפיצויים מוגדלים, ויהיו גם פיצויים אחרים לחברה בדמות ויתורים, מענקים ועוד.

שקוף שאנחנו מחוץ לחגיגה

והנה דוגמה מהשבוע האחרון: לחברת החשמל יש הרבה נכסים, חלק גדול מהם בתל אביב - תחנת רידינג לדוגמה - מיקום אטרקטיבי שיכול להפוך לשכונה עם מאות ואולי אלפי דירות. הנכס הזה לא בדיוק שייך לחברה - הוא הוחכר לה על ידי המדינה ועל ידי העירייה, אבל יש לה חזקה עליו לעוד שנים רבות. השטח הזה לא משמש את החברה בייצור חשמל. כמוהו יש שטחים רבים לחברת החשמל שאינם משמשים לתהליך ההפקה והולכה של החשמל, קוראים להם בשפה הכלכלית נכסים פאסיביים. אלה נכסים שאפשר לכאורה לוותר עליהם ושום דבר לא יקרה בהיבט העסקי.

האוצר ועיריית ת"א לוטשים עיניים לשטחים הללו, ומוכנים לשלם תמורתם הרבה כחלק מהסדר עם החברה. שיחות בין הצדדים התחילו כבר לפני תקופה ארוכה, והנה, בשבוע שעבר נחתם הסכם.

באוצר חגגו: "ההסכם הוא המשך ישיר למדיניות שהובלנו בשנתיים האחרונות, לפינוי שטחים המוחזקים על ידי גורמים שונים לטובת שימושים ציבוריים", הודיע השר כחלון. "השטחים שיתפנו ישמשו לבניית אלפי יחידות דיור ומקומות תעסוקה בלב אזורי הביקוש. אנחנו נמשיך באותה המדיניות ונפנה שטחים נוספים המוחזקים על ידי גורמים ממשלתיים, לטובתם של אזרחי ישראל".

גם רוני חזקיהו, החשב הכללי באוצר שהיה מעורב מאוד בהסכם, חגג את החתימה, וכך גם עדיאל שמרון, מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, וחגגו מנהלי חברת החשמל ורון חולדאי, ראש עיריית תל אביב. אלא שבחגיגה הזו נעלם נתון חשוב - כמה זה עולה לנו?

אתם מאמינים שחברת החשמל תוותר סתם ככה על הנכסים האלה (בלי קשר לשאלה של מיהם בדיוק)? היא יושבת בנכסים והיא תוותר עליהם (בצדק מבחינתה) רק אם ישלמו לה. אז שילמו לה. הנה מה שנכתב בהודעה של האוצר: "במסגרת העסקה, עלויות הפינוי והבינוי של חלק מן הנכסים ימומנו על ידי רשות מקרקעי ישראל. בנוסף, בהתאם לתנאי איגרות החוב הצמיתות שהנפיקה החברה למדינת ישראל, תוכל חברת החשמל לפרוע אותן בתמורה לערכן הנומינלי העומד על כ-15.5 מיליון שקל...".

כן, זה לא אומר הרבה - אפשר להבין מכך שעלויות הפינוי הן על רשות מקרקעי ישראל, וזה סביר - אף אחד לא מצפה שאת הפינוי תשלם חברת החשמל. וחוץ מזה תקבל חברת החשמל אפשרות לפרוע אג"ח בסכום של 15.5 מיליון שקל. לא מבינים מהדיווח הזה הרבה, וכנראה זו המטרה, אחרת למה בהודעה הכל-כך חשובה לא נמסר שחברת החשמל בעצם יכולה לקנות בתמורה ל-15.5 מיליון שקל חוב העולה על 2.5 מיליארד שקל? ההסכם כולל תמורה לחברת החשמל בסך 2.5 מיליארד שקל, ובאוצר לא חושבים שאנחנו צריכים לדעת מזה.

איפה זה כן כתוב? בדוחות של חברת החשמל. שם שחור על גבי לבן מוצגות האג"ח הצמיתות של החברה בסכום של מעל 2.5 מיליארד שקל. האג"ח האלה הן חוב של חברת החשמל כלפי המדינה, ועכשיו כחלק מההסכם הנדל"ני, האוצר מוותר על החוב. אולי זה מוצדק ונכון, אולי זה חלק ממו"מ ארוך, אבל חתמתם על הסכם, חגגתם, ואיכשהו שכחתם לספר לנו כמה עלתה לנו החגיגה שלכם? שקוף זה לא.

 מתנות

מתי יגיע החשבון?

חברת החשמל חגגה את ההסכם הנדל"ני, ולא פחות מכך את ההסכם הפיננסי. לבורסה (שבה נסחרות האג"ח שלה) דיווחה חברת החשמל בצורה מאוד ברורה: "...החברה תהא רשאית לפרוע את איגרות החוב הצמיתות שהנפיקה למדינת ישראל, ואשר ליום 31 בדצמבר 2016 היו רשומות בספרי החברה בסכום של למעלה מ-2.5 מיליארד שקל, בתמורה לערכן הנומינלי העומד על 15.5 מיליון שקל.

"חוב החברה כלפי המדינה, מכוח ההלוואה שהועמדה לחברה במקור על ידי הבנק לפיתוח התעשייה בישראל בע"מ (ואשר יתרתה ליום 31 בדצמבר 2016 הייתה מעל 2.5 מיליארד שקל) ושהומחתה למדינת ישראל, ייפרס מחדש, יוחלף בחוב שקלי צמוד מדד, וגובה הריבית שלו יופחת".

עוד נכתב כי "רשות מקרקעי ישראל תשלם לחברה סך של 780 מיליון שקל בגין עלויות הפינוי והבינוי של חלק מהנכסים המועברים...".

יש עוד תמורה/פיצוי, אבל אלה המרכזיים. עכשיו נותר לראות אם משהו ישתנה ובאילו רמות - האם התחרות בתחום תגבר? האם הפיטורים אכן יהיו משמעותיים? האם חברת החשמל תעשה דיאטה בהוצאות? האם החברה תייצר רווחים ותזרים חיובי שיוכל לשרת את החוב הענק? האם מכירת הנדל"ן (לפי ההסכם לעיל) תעזור ליציבות הפיננסית של החברה - בהקטנת החוב או הגדלת המזומנים?

והכי חשוב - איך כל זה יתורגם לחשבון החשמל שלנו (שאגב, ירד במעל 2% בתחילת 2018 - במקביל לתחשיב הפנסיה של עובדי החשמל, ירידת הדולר ושינויים נוספים).

■ הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ניירות ערך. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.