ענני סערה מעל ההייטק הישראלי, אך עוד לא מאוחר מדי

שנת 2018 נפתחת בצורה אופטימית וכל הפרמטרים הכלכליים מעידים על משק ישראלי איתן. גם ענף ההייטק הישראלי משגשג. מספר חברות ההזנק גדל, מספר החברות הרב לאומיות בישראל גדל ב-2017 בכ-10% וסך הרכישות של חברות ישראליות הגיע לשיא של 23 מיליארד דולר, שמרביתו הגיע עם רכישת מוביילאיי ע"י אינטל עבור 15.3 מיליארד דולר. גם עבורנו באינטל ישראל היתה 2017 שנה מדהימה. מעבר לרכישת מובילאיי, פותחו כאן מוצרים וטכנולוגיות שנמצאות בחזית הטכנולוגיה העולמית. בתחום הייצור המשכנו בהכנת המפעל לייצור לטכנולוגיה המתקדמת בעולם.

גם, ואולי במיוחד, כשהמצב נראה טוב מתמיד עלינו לבחון היטב אילו סכנות עומדות לפתחינו. ואכן קיים איום על מצב המשק, שנעוץ ביכולת התחרות של המשק הישראלי וענף ההייטק בפרט, שעל גורמי הממשל והתעשייה לתת עליו את הדעת ולהקדים תרופה למכה.

במשך שנים רבות היכולת התחרותית של המגזר הסתמכה על שלושה מרכיבים - הון אנושי, מערכת פיננסית של השקעות של חברות זרות וכסף זר שמימן קידמה טכנולוגית ואת פעילות החברות וכמו כן מערכת ממשלתית שתמכה באמצעות תמריצי עידוד לתעשייה. הענף הצליח להוות לא רק מקור לגאווה ישראלית, אלא גם לאחד ממנועי הצמיחה העיקריים של המשק. האם יתכנו שינויים במצבנו בכל אחד מהמרכיבים שעליהם מסתמכת תחרותיות ענף הההייטק בישראל שיובילו אותנו ל"סערה מושלמת"?

אנחנו כחברה יכולים להיות גאים בכך שצעירים רבים מתווספים לתעשיית ההייטק ומובילים בתחומים רבים בעולם. אולם, למשק חסרים אלפי מהנדסים והתחרות על המשאב העיקרי של ההייטק - העובדים והעובדות בו - מביאה לעלייה בעלויות השכר. בעבר היה קיים פער איכות בין ישראל לבין המדינות המתפתחות, אך כיום אנו רואים שם רמת מצוינות, שלא נופלת מזו של המדינות המפותחות. וזאת, כשעלויות השכר בהייטק הישראלי נמצאות ברמה אחת עם ארה"ב ומעל למדינות מתקדמות מערביות אחרות.

הדוח השנתי של הרשות לחדשנות במשרד הכלכלה והתעשייה שפורסם באחרונה מצביע על על כך שרק 8% מהשכירים במשק עובדים בהייטק. משקלם של מגזרים רבים בתעשיית ההייטק נמוך משמעותית מחלקם באוכלוסייה: רק מאות עד אלפים מהמגזר החרדי מועסקים בו, רק 1.6% מהערבים ובני מיעוטים אחרים מועסקים בתחום ונשים מהוות רק 26% מהעובדים בתעשייה.

כדי לשמור שתעשיית ההייטק תמשיך להוביל יש צורך בכוח אדם מיומן וטיפוח ההון האנושי, משלב בית הספר ועד שלב האוניברסיטאות, בהגברת לימודי מתמטיקה ובהקניית מיומנות רלוונטיות. מדובר במעגל קסמים הכרחי: ההייטק זקוק לכוח אדם איכותי בהיקף משמעותי. חינוך טכנולוגי וחתירה למצוינות תחזק את תעשיית ההייטק - והייטק חזק משמעותו כלכלה חזקה, ושבתורה מסייעת לחברה ישראלית.

המשך השקעות זרות בהייטק תלוי בראש ובראשונה באטרקטיביות להשקעה. רפורמת המיסוי החדשה בארה"ב עשויה לפגוע באטרקטיביות של כלכלות רבות בעולם ובפרט של המשק הישראלי להשקעות מארה"ב, במיוחד בתחומי ההייטק, הייצור והמו"פ.

רפורמת המיסוי בארה"ב הפחיתה את מס החברות מ-35% ל-21% והשיתה שורה של "מקלות" ו"גזרים" לעידוד יצירת מקומות עבודה בארה"ב ולייצור אמריקאי מקומי. הרפורמה עשויה לפגוע במיוחד בחברות שיעדיפו להעביר את בסיס פעילותן לארה"ב, שם נמצא לרוב שוק היעד שלהן ומטות החברות. אם אכן יהיה כך, הרפורמה תשפיע על מרכזי הפיתוח הישראלים, שמעסיקים את מיטב המהנדסים והמהנדסות, השייכים לרוב לעשירונים השמיני עד העשירי ואחראים לתקבולים של 80% מהכנסות המיסים הישראלים.

מעבר להשפעה על מרכזי הפיתוח, לרפורמת המיסוי עלולה להיות משמעות נוספת גם על הייצור בישראל. הרפורמה נועדה לתמרץ החזרת משרות ייצור לארה"ב ובגידול עסקים תומכים. להשלכה של מעבר קווי ייצור לארה"ב ממדינות שונות בעולם יש חשיבות גדולה, שכן לייצור יש השפעה כלכלית גדולה על המשק הישראלי, בזכות העובדה שמועסקים בתחום זה בנוסף למהנדסים ומהנדסות מצטיינים גם טכנאים והנדסאים.

הצעד הוא דרמטי ולכן גורמי ממשל רלוונטיים בוחנים ומנתחים בימים אלה את ההשלכות על המשק הישראלי, כפי שעושות בימים אלה מדינות רבות ברחבי העולם, ובמיוחד באירופה, ויש לברך על כך.

כדי להחזיר את כדאיות ההשקעה בישראל נדרש מגוון רחב מבעבר של פתרונות אפקטיבים אשר כוללים בחינה מחודשת של שיעור מס חברות, מנגנון ניכוי מס במקור על רווחי החברות ומגנוני מענקים משוכללים. מדינות רבות בעולם, בפרט בגוש האירופאי, נמצאות כיום ביתרון תחרותי בשל מנגנונים כאלו שיושמו בהן במהלך השנים, כך שהתחרותיות של הפתרונות נדרשת להיבחן מול מספר רב של מדינות.

לבחינה המחודשת של מבנה מערכת המס הישראלית וסט הפתרונות יש עלויות, ויש להכיר בכך. אך יש לזכור, כי במידה ומדינת ישראל לא תעשה דבר להתאים עצמה למציאות החדשה, יהיו לכך השלכות משמעותיות על המשק הישראלי. הימנעות מהשקעות של חברות רב לאומיות בישראל והקטנת כדאיות השקעה בחברות ישראליות, תוביל לפגיעה ביצוא ופגיעה במקומות עבודה, הישירים והעקיפים. יש לזכור, מכל חברת הייטק שנמצאת בישראל מתקיימים עוד עסקים ושירותים נלווים, שמספקים לו סחורות ושירותים.

המחיר של לא לעשות את ההתאמות הנדרשות נוכח רפורמת המיסוי הוא כבד ומשמעותי. אין כל ספק שמול כל פתרונות אלו יכולה וצריכה המדינה לוודא כי החברות הנהנות מהטבות שכאלו מחוייבות לצמיחה, תעסוקה, היקפי יצוא משמעותיים והשקעות בישראל - כי אלו בסופו של דבר המטרות שלנו לכלכלה ולחברה בישראל.

יצירת פתרונות פיננסיים חדשים על מנת לשמר את האטרקטיביות וטיפול בהון אנושי והכנסת אוכלוסיות נוספות, לא יכולות להיות שלמות ללא טיפול ברגולציה ובקלות עשיית עסקים בישראל. הזמן הארוך וכמות האישורים הגדולה הנדרשים לפרויקטים שמתבצעים בישראל פוגעים ביעילות העסקית. ישראל מדורגת רק במקום ה-54 בדירוג המדינות שהכי קל לעשות בהן עסקים. כדי להגדיל את מספר חברות ההיי-טק, המקומיות והזרות, יש צורך מיידי לשפר את קלות עשיית העסקים והרגולציה הנדרשת להשגת אישורים שונים לתפעול העסקים.

אמנם "ענני סערה" מתקרבים לכיווננו, ונוצרו תנאים שיכולים להכניסנו ל"סערה מושלמת", אבל אנחנו יכולים לנווט את ספינת המשק הישראלי הרחק מהם. ענף ההייטק הוא מהחזקים בעולם והעובדה שגורמי הממשל בישראל מכירים בבעיות, מחפשים ומיישמים פתרונות גורמים לכך שביכולתנו לצאת מהמצב הנוכחי חזקים יותר ולוודא שהאטרקטיביות להשקעות זרות במשק הישראלי, תימשך גם לדור של ילדינו.

■ הכותב הוא מנכ"ל חברת אינטל ישראל.