אבו מאזן ובנימין נתניהו שונים זה מזה בתחומים רבים. אבל הם מאוד דומים, זהים לפחות בדבר אחד קרדינלי: שניהם אף פעם לא אשמים בכלום, לא אחראים לשום דבר. על נתניהו כבר לא צריך להכביר מילים, לאחרונה ראינו איך אנחנו אשמים בכך שהבן שלו מתנהג ומדבר כמו ערס. עכשיו אתה, אבו מאזן, הרבצת נאום חוצב להבות איך כולם אשמים במה שעובר על בני עמך. כולם אחראים חוץ ממך ושאר המנהיגים.
מה ייצא מזה?
אתה, ראיס, יכול לא לאהוב את עמדותיו של דונלד טראמפ לגבי הפלסטינים והסכסוך באזור. מה אתה יכול לעשות בעניין? לבחון את הדברים ולבדוק אולי הנשיא האמריקאי צודק? ודאי שלא, זה לא תואם את אופייך ואופי עמך. אז מה אתה כן עושה? מקלל. מאחל לטראמפ שביתו ייחרב (איזה מהבתים שלו)?
כשאתה מגיב כך, מתוך המנטליות שלך, אתה מצליח גם לעצור לשנייה ולחשוב: מה זה יעזור? מה אשיג בכך למען בני עמי?
לא ראוייים לסיוע
מה שטראמפ אומר זה שאתם, הפלסטינים, לא ראויים לעזרה, כי אתם לא עוזרים לעצמכם. האם חשבת אי-פעם, ולו לדקה, שזו בעצם עובדה? שאתם מרבים להתפלל לאללה שיעזור לכם, ולדרוש ממדינות אחרות לעשות את מה שאתם לא מסוגלים, לא רוצים, לעשות למען עצמכם? אתה שואל את עצמך איך זה שאנחנו היהודים באנו לכאן אחרי שואה נוראה ובנינו מדינה לתפארת, בעוד שאתם הייתם כאן לפנינו, ולא עשיתם דבר אז, ואינכם עושים גם בתקופה שאנחנו בנינו את המדינה?
מבט במראה
לא, לא חשבת. כי אתה, אתם הפלסטינים, לא בנויים להסתכל במראה. אתם בורחים מלראות את אחריותכם למצבכם העלוב, והוא באמת עלוב מאוד, למרבה הצער. וזה לא בגלל הכיבוש.
אני משוכנע, הראיס, שאתה יודע זאת היטב. אחרי הכל, אם אני יודע שלפני הכיבוש לא התנהגתם בצורה שונה, אני מניח שגם אתה יודע את זה. במקום לבדוק איך ולמה, אתה מתנפל על טראמפ. ועלינו.
להתפלל ולהסית
אם אתה, הראיס הפלסטיני, קורא את הטור שלי בקביעות, אתה יודע שאני לא נמנה עם תומכיו של נתניהו, בלשון המעטה. אבל לומר שהוא אחראי לכך שאין מגעי שלום, זה כמו לומר שטראמפ אשם שאין לכם כבישים ראויים בכפריכם. מי כן אחראי? אתה, אבו מאזן. אתה ומנהיגים אחרים כמותך, אתה וכוהני הדת שעיקר עיסוקם הוא להתפלל ולהסית. ואתם, הפלסטינים, שאין בכם את הכוחות לשנות זאת. אתם אשמים במצבכם. ועד שלא תפנימו את זה, תמשיכו לבוסס בשנאתכם ובבוץ הממלא את כפריכם.