זה התחיל בתור הגשת טיפול נמרץ - על גבול החלטורה, כמקובל במקומותינו - ששרי התקשורת והמשפטים יחד עם חברי כנסת מהליכוד מיהרו לספק לערוץ 20, שראשיו זעקו כי אינם יכולים עוד. אבל בשבועות האחרונים, תחת הוועדה בראשותו של ח"כ יואב קיש (ליכוד), החוק שבאופן רשמי נועד לסייע לארבעת הערוצים הייעודיים מתפתח לכיוונים מעניינים.
אחרי שלקראת הכנתו של החוק לקריאה הראשונה עסקה הוועדה בניסיון להלביש על גבי החוק המקורי (שלו אחראית ח"כ שרן השכל, גם היא מהליכוד) פלטפורמה מסורבלת ששואבת השראה מהמלצות ועדת פילבר ומקנה הגנת ינוקא לערוצים לפי נתח השוק שלהם, אתמול, בדיון הראשון שקיימה הוועדה לקראת הכנתו של החוק לקריאה שנייה ושלישית, התברר כי הדרך שהוא צפוי להתוות שונה.
בהתאם להצעה שאושרה בממשלה בסוף השבוע האחרון, כחלק מחוק ההסדרים, ייקבע רף אחד של גובה הכנסות שכל ערוץ שהכנסותיו נמוכות ממנו, יוגדר "ערוץ זעיר" ויקבל פטור גורף מכל מחויבות להשקעה בהפקות מקור או בחדשות. בהצעה שאושרה בממשלה נקבע הרף על 50 מיליון שקל, והיו"ר קיש העלה אותו במסגרת דיוני הוועדה ל-80 מיליון שקל. בכל מקרה, כשמדברים על ארבעת הערוצים הייעודיים הקיימים - מלבד ערוץ 20 נכללים בקבוצה גם ערוץ 9, המשדר ברוסית; ערוץ 24, המשדר מוזיקה; וערוץ הלא טי וי, המשדר בערבית - זהו רף שכולם נמצאים כרגע מתחתיו.
ומה לגבי שלושת הערוצים המסחריים הגדולים - קשת, רשת וערוץ 10 - שהפיכת הערוצים הייעודיים לערוצים רגילים לכל דבר, אך כמעט ללא מחויבות כספית כלשהי, מאיימת לפגוע בהם דווקא בתקופה הקשה בתולדותיהם לאחר פיצול ערוץ 2 בנובמבר? על-פי ההצעה המקורית שאושרה בממשלה, ערוץ החוצה את רף 50 מיליון השקלים יחויב להשקיע 12% מהכנסותיו השנתיות בהפקות המכונות סוגה עילית.
לפי תנאי הרישיון הנוכחיים שלהם כל אחד משלושת הערוצים מחויב להשקיע סכום קבוע ("פיקס") של 62 מיליון שקל בתחום הזה ללא קשר להכנסותיו, כך שכלל שוק הטלוויזיה המסחרית מחויב להוצאת מינימום של 186 מיליון שקל בשנה (בפועל הערוצים מוציאים יותר).
קביעת היעד הזה על 12% מהכנסות שלושת הערוצים מפרסום - שעל-פי הערכות האוצר מסתכמות ב-1.1 מיליארד שקל נטו בשנה - תביא ליעד מינימום נמוך משמעותית, 132 מיליון שקל בלבד, עניין שעורר את התנגדות ארגוני היוצרים, ולכן נקבע כי הדיון הסופי בו יתקיים בהתכנסות הבאה של הוועדה, ביום רביעי.
כשנשאלו באוצר כיצד הם נותנים יד לפגיעה אפשרית שכזאת ביוצרים, הסבירו כי לפי הצעת הממשלה המחויבות בגובה 12% מההכנסות תקפה רק במקרה שבו הרף לפטור עומד על 50 מיליון שקל כמו בהצעה המקורית. שירה גרינברג, סגנית הממונה על התקציבים באוצר, אמרה בדיון כי אם בוועדה מתעקשים להעלות את הרף ל-80 מיליון שקל, הרי שלשיטתם המחויבות צריכה לעמוד על כ-17% מההכנסות, כך שהיקף ההשקעות הנוכחי (186 מיליון שקל בשנה) יישמר.
אבל בינתיים בכלל לא בטוח שההקלות המשמעותיות לערוצים המסחריים - שכאמור ממילא מוציאים על הפקות מקור יותר ממחויבויותיהם - יגיעו מהכיוון הזה. "גם אם אנחנו רוצים להכניס עוד תחרות לשוק הזה, אנחנו לא יכולים לעשות את זה בלי להסתכל על מה שקורה לערוצים הגדולים, שגם הם בקריסה, ולא בטוח שהם יכולים לחכות אפילו עד לתיקוני החקיקה של חוק ההסדרים", אמר היום ל"גלובס" יו"ר הוועדה, ח"כ קיש. "אני מתכוון כבר בחוק הנוכחי לתת הקלות משמעותיות לערוצים המסחריים הגדולים".
קיש מסרב להרחיב בדבר ההקלות המתוכננות, שלגביהן הוא צפוי לפרט ביום רביעי בדיון של הוועדה. אבל הערוצים המסחריים מוטרדים מכמה נושאים, חלקם נמצאים בחוק ההסדרים שאותו הזכיר קיש, שהחוק הנידון בוועדה שלו פוזל כל העת לכיוונו (ראו בהמשך). בין היתר מדובר בתשלום הנגבה מהם כיום עבור דמי רישיון ודמי הפצה המסתכם ב-12 מיליון שקל בשנה מכל ערוץ.
שני צירי חקיקה
שוק התקשורת משווע כבר שנים ארוכות לאסדרה כוללת של החוקים והכללים שלפיהם הוא אמור לפעול. לא לחינם שתי הרגולטוריות של השוק, יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, ד"ר יפעת בן-חי-שגב, ויו"ר מועצת הרשות השנייה, יוליה שמאלוב-ברקוביץ', מצהירות בגלוי ומעל כל במה כי הן מוכנות, ולעתים אפילו מבקשות, לוותר על הסמכויות שהחקיקה הנוכחית מקנה להן - לא בדיוק מראה שגור בכל הנוגע לרגולטורים.
ובכל זאת, גם כעת, השינויים נעשים בדרך שרחוקה מלהיות אידיאלית, ורק על רקע קריאות המצוקה של ערוץ מסוים (שמוביל, לא מיותר להזכיר, קו ימני שעולה בקנה אחד עם עמדות הממשלה הנוכחית).
המהלכים שנעשים כרגע מתבצעים בשני צירים, ששניהם רחוקים מאוד מלהיות דרך המלך. את הציר הראשון מוביל ח"כ קיש, שמנצח על החוק שהפך ממהלך שנועד לסייע לערוץ 20, או לכל היותר לארבעת הערוצים הייעודיים, לחוק שלמעשה נוגע באסדרה של כלל שוק הטלוויזיה המסחרית. במקביל, שר התקשורת, איוב קרא, החליט להכניס את השינויים שהוא מייעד לשוק הזה, תחת ההליך המזורז של חוק ההסדרים הנוכחי, שהדיונים בו צפויים להתחיל בפברואר. החוק הזה אמור לעסוק בצורה נרחבת יותר בשוק התקשורת ולכלול הקלות נוספות לערוצים הוותיקים, למשל בכל הנוגע להגבלות על פרסום ועל תוכן שיווקי.
קיש מקווה כעת לסיים את הליכי החקיקה עד סוף החודש, ולצורך כך הוועדה צפויה להתכנס לא פחות מעוד 5 פעמים השבוע ובשבוע הבא. מעבר לרצון להקדים את הדיונים בחוק ההסדרים ולהימנע ממצב שאותם נושאים נידונים במקביל בשני מסלולים, על הפרק עומד גם העניין המקורי שהוציא לדרך את ההליך כולו: מועצת הכבלים והלוויין, הרגולטור הנוכחי של ערוץ 20, הכניסה אותו לתקופת מבחן לאור הפרות הרישיון הרבות שלו לשיטתה ומאיימת לחלט את הערבויות שלו.
המועצה הייתה אמורה לקיים דיון בנושא במהלך ינואר ולבקשת הוועדה הדיון נדחה לתחילת פברואר, אך לא ברור אם ניתן לדחות אותו מעבר לכך. אם החוק אכן יעבור בזמן, הוא צפוי להעביר את הערוץ לטיפולה של הרשות השנייה, והיא גם זאת שתדון בהפרות העבר שלו, עניין שקרוב לוודאי שגם במועצת הכבלים יברכו עליו.
ומה לגבי הטענות כי קיש והקואליציה שהוא חלק ממנה יוצאים כעת מגדרם ומטפלים בצורה חפוזה בנושאים שהוזנחו שנים רק כדי לסייע לערוץ שקרוב אליהם אידיאולוגית? "אני לא מתבייש בזה, וזה לא משהו שאנחנו מסתירים: יש לנו כוונה לשמר את ערוץ 20", משיב קיש, "אבל צריך לזכור שלא מדובר רק בו. גם שאר הערוצים הייעודים, אולי חוץ מערוץ 24, אמרו לנו בוועדה שהם קורסים".
עיקרי המתווה החדש להסדרת שוק הערוצים המסחריים:
■ הכוונה לחלק את הערוצים ל-4 קבוצות אפשריות לפי נתחי שוק תבוטל, ובמקום זאת ייקבע רף הכנסות, 80 מיליון שקל בשנה, שכל ערוץ שהכנסותיו נמוכות ממנו, יוגדר "ערוץ זעיר".
■ ערוץ זעיר יהיה פטור מחובת השקעה בסוגה עילית או בחדשות.
■ ערוץ זעיר שירצה בכל זאת לשדר חדשות יוכל לעשות זאת, ללא מינימום השקעה, ובשנים הראשונות גם לא יחויב לשדר מירושלים.
■ הערוצים המסחריים הגדולים לא יחויבו עוד להשקיע בכל שנה 62 מיליון שקל בסוגה עילית, אלא 12%-17% מהכנסתם השנתית (עדיין לא הוחלט).
הקרב הבא על החדשות: נושא ההפרדה המבנית
אחת המחלוקות שצצו בדיון בוועדה אתמול נוגעת לסוגיית שידורי החדשות. על-פי הקו שמסתמן כעת בוועדה, ערוץ זעיר, כמו ערוץ 20, שירצה לשדר חדשות למרות שהוא אינו מחויב בכך, לא יהיה מחויב ליצור הפרדה מבנית בין חטיבת החדשות לבין הערוץ עצמו, כפי שקיים בשתי חברות החדשות הוותיקות. במקום זאת, ניתן יהיה להסתפק בכך שאותו ערוץ יעמוד בכללים שקבעה מועצת הכבלים והלוויין שתחתיה משדר כיום ערוץ 9 חדשות.
אנשי האוצר בוועדה התנגדו לכך, וטענו כי במקרה שבו ערוץ כלשהו יבחר לשדר חדשות, עליו לעשות זאת תוך קיום הפרדה מבנית, כדי למנוע ככל האפשר ערבוב בין האינטרסים המסחריים לאינטרסים החדשותיים. מבחינת ערוצים קטנים כמו ערוץ 9, שכבר משדר חדשות, וערוץ 20, שכידוע מעוניין לעשות זאת, הפרדה כזאת מייקרת ומסרבלת את הפעילות, וכרגע נראה כי החוק שייצא מהוועדה לא יחייב אותם בכך.
בעניין נוסף שנוגע לשידורי החדשות סוכם אתמול בוועדה כי ערוץ זעיר שיבחר לשדר חדשות יצטרך לשדר אותן מירושלים, אך רק לאחר תקופה של 3 שנים. מעניין זה יוחרגו הערוצים שמהדורת החדשות שלהם אינה בשפה העברית.
עוד הוסכם בהקשר זה כי כל ערוץ שהכנסותיו גבוהות מ-80 מיליון שקל יחויב בשידור חדשות, אך רק ערוץ שהיקף הכנסותיו גבוה מ-350 מיליון שקל בשנה יחויב גם למינימום השקעה במהדורת החדשות שעומד כיום על 68 מיליון שקל בשנה.
על פניו, הסכמה כזאת עשויה לסייע לערוץ 10, שכיום גם נפגע מכך שרשת וקשת מפעילות חברת חדשות משותפת, בזמן שהוא נושא לבד בנטל החדשות שלו. יחד עם זאת, ההשקעה של הערוץ בתחום החדשות, שבו הוא מתבלט, ממילא אינה נובעת מכורח רגולטורי, כך שעל-פי הערכות גם אם החוק יאפשר לו את זה, בערוץ לא מתכוונים לצמצם את ההשקעה בחדשות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
