מכרז פתיחת הים לחיפושי גז: איפה החברה ההודית שזכתה?

בזמן שראש הממשלה שולח מסרים לציבור על שיתוף פעולה מתגבש עם ממשלת הודו, בתחום האנרגיה הנושא עדיין לא קיבל ביטוי של ממש. ההודים כנראה עוד לא עיכלו את זכייתם במכרז של משרד האנרגיה לחיפושי גז ונפט בים. תוצאות המכרז, על פיהן זכו בבלוקים ימיים שתי חברות בינלאומיות בלבד - אנרג'יאן היוונית וקונסורציום ONGC ההודי - התפרסמו לפני יותר מחודש, ואולם החברה ההודית טרם השלימה את התהליך הנדרש על ידי משרד האנרגיה כדי להראות את מידת הרצינות שלה להשתתפות במכרז.

"על מנת לסיים את הליכי קבלת הרישיון, ולאשר את ההצעות באופן סופי, על החברות להשלים פרטים טכניים כגון, תשלום בונוס החתימה ואגרת רישיון, וכן להעביר למשרד ערבויות עבור הרישיונות. כמו כן, צריכה חברת ONGC, המפעילה בקבוצת החברות ההודיות, למנות נציג רשמי בישראל ולהירשם כחברה זרה בישראל. על החברות המציעות להשלים את הדרישות עד 30 יום משליחת הודעה על זכייתה ברישיון", נכתב בהודעת משרד האנרגיה לפני יותר מחודש.

ניסיונות "גלובס" להבין איך מתקדמת השלמת הליך הזכייה של החברה ההודית לא זכו להצלחה רבה. "טרם הסתיים הליך קבלת הרישיון", ענו לשאלת "גלובס" במשרד האנרגיה. "אנחנו נשלם את אגרת הרישיון עד 1 במארס, לאחר שנפתח נציגות בישראל, כרגע אנחנו נמצאים בתהליך הפתיחה", ענה מנכ"ל חברת ONGC, נרנדרה וורמה, לאחר הבדיקה מול משרדי החברה בדלהי.

על פי גורם במשק האנרגיה, לא מדובר בסכום גבוה במיוחד אותו נדרשת החברה ההודית לשלם, מדובר בבונוס חתימה שלא יפחת מ-100 אלף דולר - מעין "דמי רצינות".

זאת בנוסף, לפתיחת חברה זרה בישראל, מינוי נציג ותשלום דמי ביטחונות מינימליים של 2.5 מיליון דולר, למקרה שהחברה לא מתחייבת לבצע קידוחים במהלך שלוש שנים מרגע הזכייה. במידה שהחברה תתחייב להתחלת העבודות במהלך התקופה של שלוש שנים, עליה להעביר למדינה 10 מיליון דולר כביטחונות.

אגב, אנרג'יאן, החברה השנייה שניגשה וזכתה אף היא בחמישה בלוקים לחיפושי הגז בים התיכון בקרבת המאגרים שהיא כבר מפתחת, כריש ותנין, ממלאת אחר הוראות אותן שהגדיר משרד האנרגיה במסגרת ההליך. רק שבמקרה של אנרג'יאן לא מדובר בתהליך מורכב, היות שהחברה כבר פעילה בישראל.

האם משרד האנרגיה הולך לוותר להודים על לוחות הזמנים או יתקפל מחוסר התעניינות במכרז? נזכיר כי מדובר במכרז הראשון מסוגו בישראל, בו נקבעה האסדרה לחיפושי גז טבעי ונפט במים הכלכליים של ישראל. זאת, לאחר שהים היה סגור לחיפושים במשך למעלה מארבע שנים.