בג"ץ פסק בנושא חוק חובת המכרזים על התאגידים העירוניים

האם אחרי 15 שנה המדינה תסדיר את התקנות שאמורות לקבוע כי תאגידים עירוניים יהיו כפופים לחוק חובת מכרזים? 

בהחלטת בג"ץ שפורסמה אתמול (ב') נכתב כי "נוכח ההודעה מטעם המשיבים 2-1 (שר האוצר ושר הפנים) מתאריך 14.01.2018 ולאחר שמיעת טיעונים של באי-כוח הצדדים נבקש לקבל הודעת עדכון מטעם המשיבים 2-1 לא יאוחר מתאריך 05.03.2018. עם הגשת הודעת העדכון שאר הצדדים יוכלו להגיב עליה תוך 15 ימים".

הודעת המשיבים אליה מתייחס בית המשפט בהחלטה כללה התייחסות לנושא אי-התקנת התקנות, ובמסגרתה נכתב כי הממשלה אישרה את ההצעה לתקן את פקודת העיריות ופקודת המועצות המקומיות בעניין הרכב ועדת המכרזים והתאמת תפקידה לזה של ועדת המכרזים בשלטון המרכזי.

כמו כן עדכנה המדינה כי בתחילת חודש אפריל האחרון התקבלה החלטת ממשלה בנושא צמצום מספרן של תקנות שטרם הותקנו. בנוסף, מסרה המדינה לבית המשפט כי חברת הייעוץ שעורכת את עבודת המטה מטעם משרד הפנים, שמטרתה לבחון את המדיניות ביחס לכלל היבטי הפעילות של התאגידים העירוניים, צפויה להגיש את המלצותיה בנוגע לרגולציה כוללת ביחס לתאגידים במהלך חודש פברואר 2018.

מדובר בדיון בעתירה שהוגשה על ידי ארגון אמון הציבור נגד שר הפנים, שר האוצר, יו"ר הכנסת ויו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. אל העתירה הצטרפה כמשיבה התאחדות בוני הארץ, ובמסגרתה ביקשו שני הארגונים מבג"ץ לחייב את הממשלה להתקין תקנות שיחילו את חוק חובת מכרזים על התאגידים העירוניים בהתאם לתיקון 14 לחוק.

נסביר כי תיקון מספר 14 פורסם כבר בנובמבר 2002, לאור הבנה כי מאות התאגידים העירוניים שפועלים בישראל מצויים בשליטת הרשויות המקומיות, בעלי זיקה מוסדית אליהן ומבצעים את התפקידים המוטלים עליהן ולכן אמורים לפעול בהתאם לחוק חובת המכרזים. כניסתו לתוקף של התיקון הותנתה בהתקנת תקנות על ידי שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בתוך 90 ימים ממועד פרסומו של התיקון לחוק. למרות שחלפו למעלה מ-15 שנים ממועד פרסומו של התיקון לחוק, שר הפנים טרם התקין את התקנות.

גורמים שנכחו בדיון מספרים כי הרכב בית המשפט העליון בראשות חנן מלצר הצביע על חוסר הסבירות הקיצוני באי התקנת התקנות שיחילו את חוק חובת המכרזים על התאגידים העירוניים בהתאם לתיקון 14 לחוק וזאת במשך 15 שנה. במהלך הדיון הציגו באי כוחה של התאחדות בוני הארץ, עוה"ד איה רייך-מינא וינון חימי ממשרד עמית פולק מטלון ושות', בפני בית המשפט את הפגיעה הקונקרטית הנגרמת מדי יום לחברי ההתאחדות בגין אי התקנת התקנות.

בתגובה שהוגשה על ידי התאחדות בוני הארץ נטען כי אי תחולת חוק חובת המכרזים מובילה לכך שמאות התאגידים המקומיים (עירוניים) יכולים להתעלם מההוראות בחוק, למנוע התמודדות של קבלנים קטנים ובינוניים ולקבוע תנאי סף בלתי סבירים ובלתי מידתיים, ובכך לפגוע בתחרות בשוק תוך בזבוז כספי הציבור.

מהתגובה עולה עוד, כי במהלך השנים התעלם שר הפנים ממספר דוחות של מבקר המדינה בנושא. כמו כן, ארגון אמון הציבור כבר הגיש עתירה בג"ץ בנושא זה בשנת 2011 ובה התבקש בית המשפט, כמו בעתירה הנוכחית, לחייב את שר הפנים להתקין את התקנות. בשנת 2012 הגישו שרי הפנים והאוצר הודעה לבית המשפט שלפיה, הליכי התקנת התקנות בעיצומן ולכן בעצת בית המשפט משך הארגון את העתירה. מאז הגשת העתירה הקודמת חלפו כשבע שנים והתקנות טרם הותקנו.

אשר גרין סגן נשיא התאחדות בוני הארץ ויו"ר אגף בנייה חוזית מציין: "התאגידים העירוניים מפרסמים אלפי מכרזים בשנה לבניית מבני ציבור וחינוך, ביצוע תשתיות, הקמת מתקני טיהור ועוד... כיום התאגידים העירוניים מתעלמים מחוק חובת המכרזים בחסות שרי הממשלה ויוצרים סביבה לא תחרותית ואת המחיר משלם הציבור והקבלנים הקטנים והבינוניים".

גרא קאושנסקי סמנכ"ל תשתיות ובניה חוזית בהתאחדות בוני הארץ מוסיף כי התקנת התקנות מקבלת משנה תוקף לאור הסכמי הגג שנחתמים מול הרשויות המקומיות ומכרזים שצפויים להתפרסם, וכבר פורסמו בעקבותיהם: "במסגרת הסכמי הגג כל מכרזי הפיתוח והתשתיות בשכונות החדשות בערים יעברו לטיפול התאגידים העירוניים והעובדה שאלו לא מחויבים לחוק חובת המכרזים תגביר את הפגיעה בקבלנים, אך לא רק, אלא ובעיקר בציבור הרחב".