"באג"ח הבורסה הצליחה, אבל בחלק המנייתי יש על מה לעבוד"

כמדי שנה ומזה שנים ארוכות, גם בפתיחתה של 2018 התכנסו חלק מבכירי שוק ההון לפאנל Dun's 100 המשותף לפירמת הייעוץ העסקי דן אנד ברדסטריט ו"גלובס", לדון על הנושאים הבוערים בשוק, ובהם עתיד הבורסה, פעילות הרגולטורים, הסיכונים וההזדמנויות בתחום הבלוקצ'יין ועוד.

בפתיחת הפאנל התייחסו המשתתפים למצבה של הבורסה, שסיכמה באחרונה שנה חיובית, שבאה לידי ביטוי בין היתר בעלייה במספר החברות הנסחרות ועלייה במחזורי המסחר.

האם הבורסה יצאה מהמשבר?

ברק סורני, מנכ"ל פסגות: "החדשות הטובות הן שסוף סוף מחזורי המסחר חזרו לעלות, אחרי 8-9 שנים של ירידה. הבורסה היא משאב לאומי של כולנו והיא חשובה לכולנו. עדיין צריך להחזיר לפה את המשקיעים הזרים, כמו שהם היו פה עד מאי 2010, אז הפכה ישראל משוק מתפתח למפותח. פעילות הגופים הזרים צריכה להיות לא רק במניות, אלא גם באג"ח, שם הם לא פעלו אף פעם בהיקפים גדולים".

אילן רביב, מנכ"ל מיטב דש, ציין כי "הרבה מהצעדים שדובר עליהם, סוף סוף התממשו והתחלנו לראות את הפירות שלהם. מחזורי המסחר אמנם עלו, אבל הם כבר היו הרבה יותר גבוהים בעבר, כך שיש עוד לאן לשאוף. צריך לראות איך מגדילים את העיסוק של המוסדיים בשוק בארץ, כי היום הם משקיעים הרבה בחו"ל, משום שיש פה בעיה של היצע ובהרבה מניות הנזילות נמוכה מדי". עוד העריך רביב כי "הפרדת הבעלות על הבורסה מהניהול והמהלך המבני שנעשה בבורסה, ייתן את אותותיו בעיקר בחיבור הבורסה הישראלית לחו"ל - מה שמאוד חסר היום".

גילעד אלטשולר, מנכ"ל משותף באלטשולר שחם, אמר כי "אנחנו כבר אחרי 5 שנים של שוק גואה. בשנות ה-90 הראשונות היה גם שוק גואה, אבל הוא היה הרבה יותר תוסס ממה שהוא היום, עם מאות שחקנים שפעלו וסחרו והיה אקשן כל הזמן, והיום אני לא רואה את זה. מקור העניין הוא לא בהכרח מהבורסה, אלא יותר מהעובדה שמספר השחקנים פה מצומצם מאוד. הירידה במחזורי המסחר קשורה גם למספר המועט של הדעות בשוק - אין כמעט בין מי 'להחליף ידיים', כי כולם מחזיקים באותה דעה".

עוד הוסיף אלטשולר כי "ראינו הרבה חברות שעזבו את הבורסה בגלל רגולציה נוקשה מדי, וצריך להחזיר את המצב קצת אחורה ולהחזיר את החברות למסחר".

"האמריקאיות אינן רעה חולה"

חנה הולנדר, מנכ"לית אקסלנס נשואה, אמרה כי "המוסדיים הולכים היום הרבה למכשירים לא סחירים וגם לחו"ל, כי ההיצע פה קטן מדי. יש לגופים המון כסף שהולך ונערם וצריך להשקיע אותו ולכן צריך לעודד את כל המכשירים הלא סחירים להיכנס לבורסה, כי כולנו רוצים בורסה גדולה יותר ונזילה יותר". כדוגמה לענף בעל פוטנציאל להרחבת הפעילות בבורסה, ציינה הולנדר את ענף התשתיות ואמרה כי הוא "ממומן על-ידי בנקים זרים ועל-ידי קונסורציומים, וכל החוב שם נשאר בעולם הפרטי, אבל יש הרבה כסף שם שיכול להיכנס למסחר".

ניר ייני, שותף במשרד פאהן קנה, סבור כי "אנחנו בטוחים שעוד לא מיצינו את הפוטנציאל בבורסה, והסיבה היא שהבורסה צריכה להיות המשכן של כל החברות וזה לא קורה. צריך להקל על הנגישות לבורסה, ולחברות צריך להיות קל יותר להיכנס לבורסה, וגם לבחון מה קורה בבורסות זרות ולהרחיב את שיתוף הפעולה איתן".

איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה, הוסיף בנושא ואמר כי "כשהבורסה טובה ומצליחה, זה טוב לכל מי שנמצא פה, וגם לאזרחי המדינה, כי כולם מושקעים בבורסה באופן עקיף וחלק באופן ישיר. ככל שהבורסה תהיה יותר חזקה והחוסן של הכלכלה הישראלית ישתקף בבורסה, כך ייטב המצב. לכן חשוב לחבר את האקוסיסטם למה שיש לבורסה להציע מבחינת מגוון מוצרים".

עוד התייחסו משתתפי הפאנל לתופעה המתרחבת של גיוסי אג"ח שנעשים על-ידי חברות אמריקאיות, ובעניין זה אמר עו"ד גיא גיסין, מייסד שותף ומנהל גיסין ושות', כי "אני לא חושב שהחברות האמריקאיות זה רעה חולה. יושבים פה מוסדיים שמנהלים מבחנים, וקובעים בהתאם אם התשואה משקפת יתרון. התשואות בהן מונפקות ונסחרות סדרות האג"ח של החברות האמריקאיות צריכות לשקף את מצבן, ובמקרה הזה זהו מבחן של המוסדיים ולא של הבורסה".

אלי לוי, מנכ"ל מור קרנות נאמנות, סבור כי "הסיכונים באג"ח האמריקאיות הם אולי קצת מעבר ליתר השוק הקונצרני בישראל, אבל המרווחים היום נמוכים בצורה רוחבית, וגם באמריקאיות כמו כל יתר הסדרות, חשוב לבחון כל מקרה לגופו".

אורי קרן, מנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות, סיפר כי החשיפה של בית ההשקעות לחברות אלה היא נמוכה והוסיף כי "החברות האמריקאיות יכולות לגייס בכל מקום בעולם ועדיין בוחרות לבוא לפה ולשלם עמלות עתק של אחוזים שלמים למתווכים ויועצים, והשטף הזה גדל. מכך אפשר להסיק שבחלק האג"חי כנראה שהבורסה הצליחה ודי בגדול, אבל בחלק המנייתי יש עוד הרבה על מה לעבוד".

עו"ד אמיר ברטוב, שותף במשרד שמעונוב ושות', אמר כי "בסך הכול מדובר בחברות טובות ובנכסים טובים ובבעלים שבאים לעשות עסקים ולא לרמות אף אחד. החברות האלה שקופות, מגישות דוחות ומתאימות את עצמן לכללי הבורסה. בעיניי הן עדיפות על השקעות עתק של מיליארדי שקלים שנעשות בארה"ב שלא דרך הבורסה, בין אם זה מוסדיים ובין אם זה המוני עם ישראל, שמשקיעים דרך קרנות ושמים מבטחם בגופים פרטיים שאף אחד לא יודע מה הם עושים".

"חסר פיקוח על מטבעות וירטואליים"

במסגרת הפאנל המשתתפים דנו בתופעת המטבעות הקריפטוגרפיים, שהנפח שלה גדל משמעותית באחרונה, גם בפעילות הכלכלית וגם בסיקור התקשורתי.

דורון כהן, יו"ר ומנכ"ל דן אנד ברדסטריט, סבור כי העתיד טמון בפעילות מסוג זה, וכי מדינת ישראל טועה בכך שאינה מנסה להפוך להיות מובילה בעולם בענף, בדומה לענף ההיי-טק.

לדבריו, "ההרגל הדיגיטלי ינצח. היום בניו יורק בורסת נאסד"ק ריקה, כולם מדברים רק על הקריפטו ויש בורסות שהן לגמרי אלקטרוניות. אין ספק שהעולם הולך לכיוון המטבעות הקריפטוגרפיים, והיום בניו יורק אין בחור שלא מתעסק ב-ICO (הנפקה ראשונית של מטבעות דיגיטליים)".

לגבי המצב בישראל הוסיף כי "הסטארט-אפ ניישן כבר הוכיחה לעולם שישראל יכולה להיות מובילה עולמית בצורה חד-משמעית, אז למה לא לעבור להוביל תחום נוסף? חבל שהרגולציה בישראל בתחום לא עובדת, והמדינה שצריכה להיות הכי מהירה בתחום, לא נכנסת לעובי הקורה ומזרזת את החקיקה הרלוונטית".

עו"ד רם יולוס, שותף מייסד במשרד יולוס גזית ושות', הוסיף כי "כמי שעוסק בתחום המיסוי, אני יכול לומר שהגיע הזמן שהרשויות יתנו את הדעת למטבעות וירטואליים. כרגע אין מספיק פיקוח בתחום, והנושא של גיוס הכסף לא יכול להתפתח במצב הנוכחי, וגם רשות המסים נותנת דעתה על הצורך להסדיר את המצב הזה. המטרה היא להביא את הכסף שמסתובב מחוץ לישראל, גם משיקולי מס, וזה מכשיר שיכול לסייע להתפתחות הבורסה. כרגע, כמעט כל החברות שעוסקות בנושא נמצאות מחוץ לישראל. יש חשיבות לטובת כולנו להכניס אותן פנימה ולא לדחוק החוצה".

אלטשולר אמר כי "אני לא יודע לאן הביטקוין הולך, אבל בסוף התחום יהיה כפוף לרגולציה".

באותו עניין, אלטשולר מתח ביקורת על החלטת רשות ני"ע והבורסה, בעקבות הודעתן כי ימנעו את כניסתה של חברת בלוקצ'יין כריה (לשעבר משאבי טבע) למדדי הבורסה אחרי נסיקת שוויה באלפי אחוזים בעקבות כניסתה לפעילות בתחום הלוהט. אלטשולר סבור כי "הרשות לא צריכה להיות השופטת מי ייכנס ומי לא ייכנס למדדים, אני לא חושב שזה התפקיד של הבורסה ושל רשות ני"ע. אף אחד לא יודע מה יהיה עם אותן חברות, אבל אם יש קריטריונים, צריכים לפעול לפיהם, וכל משקיע יכול לעשות את החישוב שלו אם הוא רוצה להימנע מהשקעה או לא".

לדבריו, "אנחנו לא צריכים להיות השופטים איפה הציבור ישקיע ואיפה לא, זה לא תפקידנו להחליט מה נכון ומה לא. כבר ראינו חברות פאר שהתרסקו וחברות קטנות שהפכו לענקיות".

רביב אמר בנושא כי "המילה הראשונה המתקשרת לכסף מוסדי היא אחריות. לכן זה מקום בו הרגולטור צריך להתערב. אנחנו מנהלים כסף במשנה סדורה, וחושבים שיודעים לנתח את הנכסים שמשקיעים בהם. אנחנו לא משקיעים בדברים שאנחנו לא מבינים בהם. בקריפטו אנחנו לא מבינים ולכן אני לא חושב שאנחנו צריכים להיות במקום כזה. מעבר לכך, יש לנו שירותים פיננסיים שאנחנו מציעים לאנשים - שם אני לא פוסל אפשרות לתת למי שרוצה ומבין, לשים היקף מסוים מהנכסים שלו על מטבעות הקריפטו. אבל עוד לא מצאתי את הדרך לעשות את זה בצורה בטוחה, ואם אמצא את הדרך הנכונה להציע את השירות הזה לציבור, אני מוכן ללכת לכזה דבר".

אילי סידי קליימן, מנכ"לית איטרייד, אמרה כי "הלקוח הישראלי מאוד פעיל בתחום הקריפטו, וצריך לתת לו פלטפורמה לסחור בה. זה שהמוסדיים ישקיעו את הכסף שלהם בקריפטו זה דבר אחד, אבל יש את הסוחר שבוחר להשקיע בתחום, ואם הוא החליט אז הוא יעשה את זה, ויכול לעשות זאת דרך פלטפורמת מסחר, עם כל הכללים הקשורים לכך. לאפשר לסוחר לסחור דרך פלטפורמה שכזו, בהחלט יכול להשביע את התיאבון שלו".

 משתתפי הכנס / צילום: :תמר מצפי

"הממשק מול ני"ע יותר נוח מבעבר"

עוד עלה בפאנל נושא הרגולציה, שלא יורד מהכותרות בשוק ההון בשנים האחרונות, בשל שלל התיקונים והשינויים שהיא מחוללת בתחומי הפעילות השונים.

האם הרגולציה מונעת או תורמת לפעילות בשוק ההון?

שירי שחם, שותפה במשרד יגאל ארנון ושות', סבורה כי "בסך הכול הרגולציה טובה. אם אנחנו רוצים שבבורסה ישקיעו משקיעים זרים ממדינות מתוקנות, אז חייבים להבין שצריך לשלם מחיר של רגולציה".

ארנון מיינפלד, שותף במשרד ש. פרידמן ושות', אמר כי "אנחנו נתקלים בסוג של רגיעה מצד רשות ני"ע, והממשק מולה היום יותר נוח מבעבר. יש דיאלוג ואנחנו מזהים והקלות".

יחד עם זאת הוסיף מיינפלד כי "כמי שמתפרנסים משוק ההון, כשמגיעות אלינו חברות קטנות, הן לרוב יוצאות מהפגישה ומבינות שלא יעמדו בעלויות הכרוכות בהצטרפות למסחר. לכן אני משוכנע שהקמת בורסה שנייה יכולה לתת מענה לאותן חברות קטנות, באופן שעלויות הרגולציה בה יהיו נמוכות יותר".

לעומתו, אמיר ברטוב סבור כי "אין מקום לעוד בורסה, אלא הבורסה צריכה להתחזק ולגדול, ובתוך המבנה הקיים אפשר להקל ברגולציה לחברות בהיקף קטן וכך גם על העלויות שלהן".

אלטשולר סבור כי "בישראל יש רגולציה שחסרה במקומות מסוימים ועודף של רגולציה במקומות אחרים וכל רגולטור צריך להבין איפה קו הגבול ולאן נושבת הרוח".

יוליה מרוז, מנכ"לית איגוד בתי ההשקעות, אמרה כי "רגולציה הופכת להתערבות כשהיא נכנסת למקום בו אין כשל אמיתי וכוחות השוק יודעים לסדר את המצב הכי טוב. היום ברגולציה בשוק ההון המאזן עדיין טעון שיפור, כי במקרים רבים הרגולטורים מתערבים ומייצרים חשיפה ונטל מיותר על התעשייה, במקום לתת קרדיט לשחקנים ולשוק להסדיר את המצב".

"יש בעיה של פיריון עבודה"

במהלך הפאנל עלו נושאים נוספים.

טל קדם, מנכ"ל הראל פיננסים, התייחס לפעילות ההפצה והשיווק בישראל, ואמר כי "כולם מנסים להחליף ערוצי הפצה מסורתיים בדיגיטליים, אבל העולם הדיגיטלי לוקח פחות מ-5% מהערוץ המסורתי, וכנראה שגם ב-2018 זה יימשך. זה מאוד נחמד להגיד דיגיטל, אבל ערוצי ההפצה שלנו עושים את העבודה ורואים את זה בתוצאות. לנו, כיצרנים, אין אפשרות להגיע ל-4 מיליון חשבונות, והתפקיד שלנו הוא לייצר ערוצי הפצה מקצועיים, ואפיקים מספיק רחבים לסוגי קהלים מרובים".

קדם גם התייחס למערכות ייעוץ ההשקעות הקיימות בשוק ואמר כי "מי שמכיר את מערכות הייעוץ טוב, יודע שהן מורכבות ושהפלורליזם של היועץ רחב. בסופו של דבר אין מוצר אחד טוב, אלא לכל לקוח יש כמה מוצרים טובים, ותפקיד היועץ הוא לתת אותם ללקוח. אם היועצים לא היו יודעים לעבוד, היו להם פחות לקוחות או שהיו מתפתחים ערוצי הפצה אחרים, אבל אנשים ממשיכים להשתמש ביועצי השקעות ובסוכני ביטוח, כי הם נותנים עצות טובות".

עדי נוב, סמנכ"לית שיווק בססח, התייחסה למצב המאקרו וציינה כי "יש כמה בעיות שעוד אין התייחסות לפיתרון שלהם. בין אלה, יש בעיות של פיריון עבודה נמוך ותעשייה שמייצאת לחו"ל שלא גדלה. ואם לא יטפלו באלה, הכלכלה תהיה בבעיה".

עוד אמרה נוב כי "בקמעונות המזון כבר עכשיו רואים חוסר יציבות. מגה היתה אירוע גדול, אבל גם היום אין יציבות בשוק, וממשיכים לראות רעשים בשוק הזה. בשנה שנתיים הקרובות יש מחויבות של חלק מהשחקנים בשוק זה להגדיל את שטחי המסחר. לא ברור שיש לאותה מחויבות היתכנות מסחרית, וזה יביא לשינוי בענף".