אני רוצה לדבר איתך, יאיר. לא כאל ילד, אלא כדבר אדם מבוגר עם גבר צעיר. אני רוצה בעיקר לתת לך עצה. עזוב את בית הוריך ועבור לחיות ברשות עצמך. לא רק משום שזה פתטי לראות בחור מגודל כמוך נסמך על שולחן ההורים; גם לא משום שאתה מנצל לצרכים פרטיים כספי מדינה, כמו אבטחה על ידי היחידה לאבטחת אישים במשרד רה"מ, מכונית השרד והנהג, שכר דירה שאינך משלם, המזון שגם עליו אינכם משלמים. כמו העובדה שאינך עובד.
לא נולד פרזיט
גם בגלל הדברים הללו רצוי שתעזוב את ה"מעון", אבל בעיקר מסיבה אחרת. אתה לא נולדת פרזיט; לא יצאת מרחם אמך עם השפה שבה אתה משתמש כשאתה מדבר על נשים או "שמאלנים". את התכונות הללו רכשת במהלך השנים בבית הוריך. עדיין לא מאוחר, אתה עוד מספיק צעיר כדי לעשות שינוי. אבל זה לא יקרה אם תמשיך לחיות בבית שבו נעשית למה שאתה.
הסיכוי שלך להפוך לאדם מן הישוב הוא להתנתק מההורים, מצורת חייהם ואורח מחשבתם. אם תהיה רחוק מהצרחות של אמך על אלה העובדים אצלה, אולי גם אתה תלמד להתייחס אל אנשים בצורה נורמלית. אם תהיה רחוק מהשנור המביש של אביך, אולי תצליח לא להיות שנורר כמותו.
שירותי רווחה
כמובן שלא הכל תלוי בהורים ובדוגמה שהם נותנים. לבחור מגודל כמוך יש גם כן אחריות על מה ומי שאתה. נוח לך בחיים שהורעפו עליך, ההורים העשירים, המעמד, הבתים הגדולים ושאר שירותי רווחה של נסיכים. אתה בוודאי שואל עצמך למה לוותר על כל אלה בשביל לקום בבוקר לעבודה ולהיות בערב עייף מכדי ללכת למועדון חשפנות.
להיות בן אדם
כדי להיות בן אדם. זה למה. כדי להיות אדם טוב יותר מהוריך, כדי לזכות בחברים אמתיים, לא בני עשירים מפונקים ומושחתים; כדי להרגיש ולדעת שחייך אינם תלויים בהוריך, אלא בך עצמך. כדי להיות אדם בוגר.
בחור - לך ברח מהשפעת הוריך, ומצא חיים אחרים, מספקים, אמתיים ועצמאיים. נסה. זה לא פחות טוב מלהיות סרח עודף של ההורים.
גם אתה, אבנר
אבנר נתניהו - עליך אנחנו לא יודעים הרבה. אבל גם אם אתה שונה לחלוטין מיאיר, העצה שנתתי לאחיך טובה גם בשבילך, כדי שלא תהפוך להיות כמותו/ כמותם.