הדיל שנרקם בין המדינה לרשויות המקומיות יעלה לנו ביוקר

רק לאחרונה אישרה הממשלה להגדיל את היקפי התוכנית הממשלתית שהחלה לפעול עוד בשנת 2013, אבל יחד עם ההסכמים המשמעותיים מגיעות גם אזהרות.

בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס", שהתקיימה רק בשבוע שעבר, התייחס ראש עיריית ירוחם, מיכאל ביטון לעובדה שלא חתם על הסכם-גג בעיר ואמר: "אני לא חותם על הסכם-גג בלי שייתן מענה ליציבות מוניציפלית, בלי שיתייחס לשיווקים סבירים לעיר וגם בלי שיתייחס להתחדשות עירונית". ביטון לא הראשון שמתייחס לנושא הזה. לפניו, היה זה מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן, שאמר כבר במספר הזדמנויות שהעובדה שהסכמי-הגג אינם כוללים פרק מוניציפאלי שמתייחס להשפעה של יחידות הדיור הנוספות על הערים השונות עשוי להוביל לקריסה כלכלית של רשויות בהמשך הדרך.

בין היתר, מדובר בהרבה מאוד יחידות דיור שיצטרפו לעיר, עם ארנונה שאינה גבוהה ואף הפסדית, כפי שטוענים ברשויות המקומיות - מצב שעשוי להכניס את הרשות המקומית לגרעון.

ובאמת, חלק מהסכמי-הגג כוללים תוספות משמעותיות מאוד בהיקף יחידות הדיור ובהיקף האוכלוסייה בערים שונות. לפני מספר חודשים החליט קבינט הדיור להקים צוות שיבחן את הסוגיה, יבחן את יכולת הערים איתן צפוי להיחתם הסכם-גג לשיווק יחידות הדיור וליכולת הטיפול של העיר במאסה הגדולה של התושבים שצפויים להגיע. מדובר בהחלטה חשובה, השאלה היא אם לא מאוחר מידיי.

המצב הקיים מחייב את ראשי הראשויות להפגין אחריות, גם אם מדובר בהסכמים שמייעדים מיליארדי שקלים לעיר. העובדה שאנחנו נמצאים בשנת בחירות הופכת את זה אומנם למהלך קשה יותר, אבל עד כמה שקשה במדינת ישראל להסתכל לטווח הארוך, במקרה של הסכמי-הגג זה לא רק מתבקש, זה מחויב המציאות.

וגם בממשלה, במשרד האוצר, במשרד הבינוי והשיכון וברשות מקרקעי ישראל צריכים ללחוץ קצת על הבלמים. נכון, הסכמי-הגג הם דרך מצוינת להגדלת היצע הדירות, אבל לא פחות חשוב שהערים השונות גם יוכלו לקלוט את התושבים החדשים ולהמשיך ולשרת את הקיימים. הסכמי-הגג כוללים מיליארדי שקלים, חבל שבעוד כמה שנים יצטרכו לאשר עוד מיליארדי שקלים כדי לחלץ את הערים ממצב הביש שנקלעו אליו.