במצב עניינים נורמלי, הדיון לגבי שוקי ההון נערך בין שתי מחנות וסביב שני תרחישים כלליים. מחנה אחד - בעל אוריינטציה פסימית, או "דובית" - טוען שהשוק צפוי לרדת ומנגד, המחנה האופטימי (ה"שורי") מציג ניתוח מדוע שהשוק יעלה.
לאחרונה, וביתר שאת מתחילת 2018, נכנס אלמנט חדש למבנה הדיון הרגיל, בעיקר לגבי השווקים בארה"ב - אבל לא רק הם.
ברקע יש לציין שהמחנה הדובי הלך והצטמצם מול העלייה הממושכת במדדי המניות מאז השפל ב-2009, וביתר שאת מול העליה הרציפה מאז נצחונו של טראמפ בנובמבר 2016.
במקביל, ה"שוורים" רמסו את כל מי שעמד מולם. לא רק שהם ראו בעליות המתמשכות לאורך השנים התנהגות מוצדקת וסבירה, אלא שלאור התפתחות של צמיחה כלל-עולמית בפעם הראשונה מאז 2006, הם ציפו להמשך ולהתעצמות של מגמת העליות. הם שואבים עידוד במיוחד מהעברת הרפורמה במיסוי בארה"ב והשפעתה על רווחיותן של פירמות רבות.
אולם, כאמור, עכשיו נכנס לדיון תרחיש שלישי שהולך וצובר תאוצה ומושך אליו תומכים משני המחנות גם יחד. מדובר בתרחיש הצופה לשווקים תהליך של "melt up", ומונח זה מתחיל להישמע בתדירות גבוהה.
מה זה? למונח אין מקביל בעברית במילונים האינטרנטיים המקובלים, וזאת בניגוד למונח ההפוך - melt down - שכן מוכר ומתורגם בהקשר הכללי כ"משבר" (אישי או מערכתי), ובהקשר הפיננסי כ"קריסה". כפי שניתן היה לנחש, יש קשר הדוק בין שני המונחים, כפי שמסביר הלקסיקון למונחים של ה"פייננשל טיימס", בהגדרתו ל"מלט-אפ": "זהו מונח לא-פורמלי המתאר שווקים החווים עלייה מהירה בערכם, בגלל ריצה מבוהלת של משקיעים המפחדים לפספס מגמת עלייה. בעקבות העליות הנגרמות על ידי "melt ups", בדרך כלל מגיעות די מהר אחריהן "melt downs"".
כלומר, מספר הולך וגדל של אנליסטים מסתכלים על התנהגות השווקים בימים ובשבועות האחרונים ומזהים היווצרות של תופעה חריגה ומסוכנת. תופעה זו מוכרת היטב כדפוס התנהגות של שוק שורי ארוך ומזדקן. שוק כזה מתנתק מההתנהגות המקובלת והרציונלית והופך לזירה ספקולטיבית טהורה. מצב שוק כזה זכור היטב: ההשתוללות של הנאסד"ק בסוף שנות ה-90, עד לשיא במרס 2000 - שלאחריו, צנח המדד בכ-85%.
בהקשר העכשווי, תרחיש ה"מלט-אפ" צופה - יותר נכון, חושש - שהשוק נכנס עכשיו לשלב של עלייה מהירה מאוד, שסופה הבלתי-נמנע הוא התפוצצות וקריסה המוחקת את כל העלייה שקדמה לה. בתוך כך, יש להדגיש כי מעצם טבעו של ה"מלט-אפ", אי אפשר בכלל להעריך איפה זה יסתיים - מפני שאין כללי מדידה המתאימים למצב כזה. לכן ישנם אנליסטים מוערכים מאוד, דוגמת ג'רמי גרנת'ם, המדברים על כך שמדד ה-S&P 500 יכול לזנק בעוד 50% או 60% ולהגיע ל-3,400 או 3,700 נקודות - ואז ליפול את כל הדרך חזרה, ואף יותר.
אבל אף אחד - לא "שוורים" רגילים ולא "דובים" רגילים - אינו רואה בתרחיש הזה משהו חיובי, לא הטירוף המלווה את הסחרור למעלה ובוודאי לא הקריסה שתבוא בעקבותיו. כל התקדימים מצביעים על דפוס קבוע, שבו המוני משקיעים קטנים ייסחפו לתוך בהלת הקניות, ירכשו מניות ברמות מחיר חסרות הגיון, ויימחקו בירידה הגדולה. מנגד, אנשי השוק הוותיקים, שחוו את ה"מלט-אפ" של 1998-2000 על בשרם, יתרחקו בעוד מועד.
התנהגות השווקים - בארה"ב, באירופה ובאסיה - בשבועיים הראשונים של 2018 מגבירה את החששות מפני "מלט-אפ", מפני שמופיעות ומתגברות האפיונים של התופעה, כגון ריכוז הולך וגדל בקומץ מניות מובילות, לצד עניין גובר מצד המדיה הכללית בנעשה בבורסות.
מובן שאין ביטחון שהתרחיש יתגשם במלואו. אבל אזהרותיהם של אישיות מוערכות על "מלט-אפ" אפשרי מחייבות תשומת לב מיוחדת מצד כל הגורמים המעורבים בשוקי ההון, פרטיים כציבוריים.
■ הכותב הוא יועץ כלכלי עצמאי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
