רשות ההגבלים העסקיים ורשות שוק ההון נגד ביטוחי הבריאות

רשות ההגבלים העסקיים ורשות שוק ההון משלבות ידיים והחלו בבדיקה משותפת של שוק ביטוחי הבריאות הפרטיים שבאמצעות חברות הביטוח. ל"גלובס" נודע, כי עו"ד מיכל הלפרין ודורית סלינגר, שתי הממונות על הרשויות האמורות, סימנו לעצמן כפרויקט ל-2018, לבדוק מדוע למרות שהתחום הינו רווחי מאוד ונהנה משיעור תשלום תביעות נמוך יחסית, הוא נשלט באופן עקבי על-ידי שלוש קבוצות ביטוח, כשמהצד השני יש חברות שבוחרות לא להיכנס לפעילות בו.

"הבדיקה שהחלה תבחן 'היכן הכסף' ולמה לא נכנסות לתחום עוד חברות ביטוח", אומר ל"גלובס" גורם שמעורה שפרטים. לדבריו, "מדובר בתחום רווחי שהמחירים בו לא יורדים, ושהריכוזיות בו רבה, ולא ברור למה חברות רבות לא פועלות בו אם מדובר בתרנגולת שמטילה ביצי זהב".

ככל הידוע, הבדיקה תתמקד בכל תחומי ביטוחי הבריאות, כולל ביטוחי הסיעוד, שחווים בשנים האחרונות תהפוכות רגולטוריות ממשיות שמשנות את אופי המוצרים. שווקים אלה נשלטים היסטורית על-ידי קבוצות הביטוח הראל, שבשליטת יאיר המבורגר ובניהול מישל סיבוני; הפניקס, שבשליטת קבוצת דלק ובניהול אייל לפידות; וכלל ביטוח, שבשליטת אי.די.בי ובניהול איזי כהן.

רשות שוק ההון אמונה על הפיקוח בתחום הביטוח הן בכל הקשור להסדרת ההוראות והפוליסות, והן מתחום השירות ללקוחות ויציבות החברות. רשות ההגבלים העסקיים מופקדת על שמירת התחרות במשק וקידומה ו"עושה מאמצים להגברת התחרות ולעידודה במקום שבו היא מתקיימת, וליצירת תנאים להיווצרותה במקום שבו אין היא מתקיימת", כפי שמצוין באתר האינטרנט שלה.

 סך דמי הביטוח

צמיחה עסקית בפרמיות שמשלם הציבור

במה מדובר? תחום ביטוחי הבריאות נחלק לשלושה רבדים. הבסיסי, שהוא המשמעותי מכול, הינו הרובד הממלכתי שמסופק על-ידי קופות החולים ושניתן לכלל התושבים על-ידי המדינה. מעליו ישנו רובד סמי-פרטי, שההצטרפות אליו נעשית בתשלום נוסף, לפי בחירת החבר בקופה ובמימונו הפרטי. רובד זה נקרא השב"ן - שירותי בריאות נוספים, שניתנים גם הם על-ידי קופות החולים.

מעל לרבדים אלה ישנו הרובד השלישי והפרטי לחלוטין: ביטוחי הבריאות בחברות הביטוח. בדוח השנתי של רשות שוק ההון, מוסבר כי "השירותים הניתנים באמצעות קופות החולים מפוקחים על-ידי הרשות לפיקוח ובקרה על קופות חולים ושב"ן במשרד הבריאות, ואילו ביטוחי הבריאות שמציעות חברות ביטוח מפוקחים על-ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון".

תחום ביטוחי הבריאות הפרטיים כולל שני ענפים: ענף מחלות ואשפוז, "שבו מתרכזת מרבית פעילות חברות הביטוח בתחום הבריאות", כדברי רשות שוק ההון; וענף תאונות אישיות. בענף מחלות ואשפוז ישנם כמה תתי-ענפים, ובהם ביטוח הוצאות רפואיות כנגד ניתוחים, תרופות והשתלות, ביטוח סיעודי, ביטוח מחלות קשות, ביטוחי שיניים, ביטוחי נכות, ביטוח נסיעות לחו"ל וביטוח בריאות לעובדים זרים.

מדובר בתחומי ביטוח צומחים שמראים עלייה עקבית וקבועה בפרמיות שמשלם הציבור, מדי שנה מאז 2003. ב-2016 שילם הציבור בישראל דמי ביטוח ברוטו בהיקף מצרפי של כ-9.4 מיליארד שקל בגין ביטוחי מחלות ואשפוז, ועוד 1.6 מיליארד שקל בגין ביטוחי תאונות אישיות. במונחים ריאליים מדובר על כך שהפרמיות בביטוחי הבריאות מהווים כיום כ-0.9% מהתמ"ג בעוד שבשנת 2003 הם היוו קצת פחות מ-0.5% - נסיקה של כ-84% ב-13 שנים.

כמו כן, נתוני רשות שוק ההון מלמדים כי בביטוחי המחלות ואשפוז עומד שיעור ההחזר שמקבלים המבוטחים - שהינו שיעור התביעות ברוטו ביחס לדמי הביטוח המשולמים - על רמה של 47% בלבד. מדובר בשיעור נמוך מאוד שמבציע על שיעור רווחיות גבוה בביטוחים אלה (היתרה משמשת למימון הרכישה, כגון עמלות לסוכני הביטוח ולעתודות ורווחיות חברות הביטוח).

תחום הבריאות גם מתאפיין בכפל ביטוחי אדיר למול ביטוחי השב"ן של קופות החולים, מה שמאפשר לחברות הביטוח לנהל בצורה מיטבית את ההוצאות "על חשבון" הרבדים הנמוכים יותר, ללא הוזלה בפרמיה. נציין, כי מרבית המבוטחים רכשו לאורך השנים פוליסות עם כיסוי מהשקל הראשון (כלומר, עם הכפל הביטוחי), ולא הסתפקו בביטוחים שמתלבשים מעל לשב"ן (וזאת, בגלל שפערי המחירים בין שני סוגי הפוליסות, שנקבעו על-ידי חברות הביטוח, לא היו מהותיים דיים).

כך, מאחר ולרוב לקוחות הביטוח הפרטי יש גם שב"ן - יוצא שישנו כפל ביטוחי משמעותי ביטוחי הבריאות.

רווחים של מאות מיליוני שקלים

כאמור, לא רק סוגיות הצמיחה של השוק והרווחיות הנאה שטמונה בו, על פניו, עומדים במרכז הבדיקה של שתי הרשויות. גם הדומיננטיות של שלוש חברות בתחומים אלה והיעדרן של אחרות מהשוק. הדוחות של רשות שוק ההון מלמדים בהקשר זה כי קבוצת הביטוח הראל מחזיקה בנתח (במונחי דמי ביטוח ברוטו בביטוח בריאות) הגבוה בשוק - 41%, ואחריה כלל ביטוח והפניקס עם 18% ו-19%, בהתאמה. אחריהן מגדל עם נתח שוק של 12%, מנורה מבטחים עם 6%, והיתר עם 2% ומטה.

למעשה, בבדיקת המרכזיות של שלוש הקבוצות הגדולות בשוק זה עולה מהדוחות השנתיים של רשות שוק ההון כי היא התגברה במידה קלה בשלוש השנים האחרונות, ואף הייתה גבוהה מלכתחילה. כך, מדד יחס הריכוזיות CR3, שמהווה סכום נתחי השוק של שלוש הקבוצות או חברות הביטוח הגדולות בענף, מלמד כי בתחום ביטוחי ההוצאות הרפואיות המדד עמד על רמה של 68% ב-2014, על רמה של 69% ב-2015 ועל רמה של 70% ב-2016 - כלומר, עלייה.

ומה זה אומר בשורה התחתונה? בחינת תוצאות מגזרי ביטוחי הבריאות בשלושת החודשים הראשונים של 2017, מגלה כי הראל רשמה בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה רווח כולל לפני מס של כ-105 מיליון שקל, כלל ביטוח הציגה רווח כולל לפני מס של כ-104 מיליון שקל, והפניקס - 154 מיליון שקל. בשנת 2016 כולה רשמו השלוש רווח כולל לפני מס ממגזר ביטוחי הבריאות והסיעוד של 158 מיליון שקל בהראל, 216 מיליון שקל בכלל ביטוח, ו-122 מיליון שקל בהפניקס.

נזכיר, כי רשות שוק ההון, בהובלת סלינגר, כבר עשתה רפורמה משמעותית בתחום ביטוחי הפרט כשהפכה את המוצרים לאחידים ומתחדשים מדי שנתיים. המהלך הזה הוביל להפחתה מסוימת בפרמיות, אך לא להפחתה שאליה שאפה הממונה במקור, ככל הידוע. עתה נראה כי ההסדרה של השוק הזה עולה שלב כשהיא עוברת לטיפול משותף יחד עם רשות ההגבלים העסקיים.

 הראל כלל ביטוח והפניקס