אחרי השרים: גם הפנסיה של שרים לשעבר ואלמנותיהם עלתה

יוסי ביילין, סאלח טריף, עוזי ברעם, דליה איציק, ישראל קיסר ואהרן אבוחצירא - אישים אלה הם חלק מכ-100 מאושרים שצפויים ליהנות מתוספת השכר שאושרה השבוע לשרים בוועדת הכספים. מבדיקת "גלובס" עולה כי מעגל הנהנים מהעלאת השכר רחב פי כמה ממספר השרים וסגני השרים המכהנים כיום, וכי האומדן שהוצג בוועדה על עלות תוספת השכר - היה חלקי ושגוי.

כאמור, ועדת הכספים אישרה בישיבתה ביום שני השבוע להצמיד את שכר השרים וסגני השרים מ-2019 לשכר הממוצע במשק (במקום למדד) ולהעלות אותו בשיעור של כ-5,000 שקל ברוטו. שכר היסוד של השרים הועלה בעקבות ההחלטה מ-39,200 שקל ל-44,200 שקל, שכרו של ראש הממשלה הועלה מ-44,100 ל-49,600, ושכר סגני השרים יעלה מ-35,993 ל-39,149 שקל. בממשלה מכהנים כיום 22 שרים (כולל ראש הממשלה) ו-7 סגני שרים. על-רקע זה פורסם כי העלות השנתית של תוספת השכר תגיע ל-2 מיליון שקל לשנה.

 מי מהשרים ויתר על תוספת השכר?

ואולם, בדיקת "גלובס" מראה כי מהתוספת שאושרה ייהנו עוד שתי קבוצות אישים - 75 שרים לשעבר ובנות זוג של שרים לשעבר שהלכו לעולמם, המקבלים פנסיה תקציבית; ו-17 בכירים במגזר הציבורי ששכרם צמוד לשכר סגני השרים. מצבה של קבוצה שלישית - סגני שרים לשעבר ובנות זוג של סגני שרים הזכאים לפנסיה תקציבית - אינו ברור, משום שקצבאותיהם משולמות מתקציב הכנסת כחלק מתשלומי הפנסיה לכלל חברי הכנסת בגמלאות (על-פי החוק, סגני שר חייבים להיות חברי כנסת).

בפני ועדת הכספים עמדה האפשרות להגביל את תוספת השכר לשרים וסגני שרים מכהנים - אך הוועדה בחרה שלא לעשות זאת, ביודעין או שלא שיודעין. דובר הוועדה אמר ל"גלובס" כי האפשרות להגביל את תוספת השכר לא עלתה כלל לדיון בוועדה. משום כך, העלאת השכר חלה לא רק על שרים וסגני שרים מכהנים, אלא גם על שרים לשעבר הנהנים עדיין מפנסיה תקציבית, שגובהה נגזר כאחוז מגובה השכר.

על-פי נתוני האוצר, ב-2017 נהנו מפנסיה תקציבית 75 שרים לשעבר וקרובי שרים לשעבר שהלכו לעולמם (אלמנות, ידועות בציבור). לפי הנתונים, מינהלת הגמלאות שילמה באותה השנה סכום של 17,047,929 שקל ברוטו לשרים לשעבר ולשארי שרים לשעבר. באוצר עדיין לא יודעים לומר בכמה יגדל סכום הקצבאות בעקבות העלאת שכרם של השרים. מנתוני האוצר עולה עוד כי בשירות המדינה ישנם 17 בכירים ששכרם צמוד לשכר סגן-שר - וגם הם ייהנו מתוספת של כ-5,000 שקל ברוטו. בנוסף, לפי האוצר, אין בשירות המדינה עובדים ששכרם צמוד לשכר שר.

נזכיר, כי חברי כנסת שכיהנו לפני 2002 זכאים לפנסיה תקציבית המשולמת להם ולבנות זוגם לכל חייהם. מנתוני האוצר עולה כי המדינה שילמה ב-2016 פנסיה תקציבית לכ-309 נבחרי ציבור (חברי כנסת, שרים, סגני שרים ונשיאים) ובנות זוגם של נבחרי ציבור שהלכו לעולמם. בנוסף זכאים השרים וסגני השרים לתשלום חשבונות הטלפון שלהם לכל חייהם - בנוסף לזכאות כזו הניתנת לחברי כנסת. מדובר בהוצאות בהיקף של אלפי שקלים בשנה. בעבר התגלו ליקויים רבים במעקב אחרי התשלומים שהועברו לשרים, סגני השרים ובנות זוגם - והתברר כי קיימים לא מעט מקרים שבהם המדינה המשיכה להעביר את התשלומים גם כשהמוטבים לא היו זכאים.

מי יזם את העלאת השכר לשרי הממשלה כך שחברי הכנסת ששכרם הוצמד לשכר הממוצע במשק לא יהיה מעל לשכר השרים?

בעוד שחלק מחברי הכנסת היושבים בוועדת הכספים חשבו שמדובר במהלך מוצדק, התפיסה של רבים היא שגוף חיצוני - ולא ועדת הכספים של הכנסת - צריך להיות זה שקובע את הכללים בנוגע למשכורות השרים וחברי הכנסת.

באחת מלשכות השרים שאליהן פנינו, ציינו בפנינו שהשאלה האם השרים רוצים או לאו בהעלאת השכר - היא לא העניין הגדול, אלא 'מי ביקש להסדיר את זה'. ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים, אמנם היה זה שהוסיף את הנושא לסדר היום השל הוועדה, אך יש להניח שמישהו ביקש ממנו לעשות זאת. השאלה הזו נותרה, כרגע, ללא מענה.

אתמול, אחרי שוועדת הכספים אישרה את העלאת השכר, המשיך השר ישראל כ"ץ לקרוא לחברי הממשלה לוותר עליה. בראיון למעיין אדם בתחנת "גלי ישראל", אמר שר התחבורה: "פגשתי אתמול חלק מן השרים ואמרתי להם את עמדתי בעניין, וניסיתי לשכנע אותם (לוותר על העלאת השכר - ט.ש) - ואולי ראש הממשלה יזום זאת אחרי שהוא יחזור מן הביקור החשוב בהודו - ואני קורא לממשלה גם לקבל החלטה שבעת הזו הם מוותרים על הדבר הזה".