רמי לוי היא רשת ענק (במונחים מקומיים) ששווה כבר קרוב ל-3 מיליארד שקל. הרשת הזו היא סיפור הצלחה פנומנלי של העומד בראשה - רמי לוי, שהצליח לגדול מחנות לחנות, מאזור לאזור, כשבמקביל הוא מצליח לייצר תדמית של הרשת הזולה ביותר ולסחוף עוד ועוד קונים.
הרשת פרוסה בעיקר במרכזי קניות גדולים חוץ עירוניים, ואחד ממנועי הצמיחה העתידיים שלה הוא צמיחה בתוך הערים, שם חזקות הרשתות שופרסל (שופרסל אקספרס) ויינות ביתן/מגה (מגה בעיר), וגם ויקטורי וטיב טעם. אז איך עושים את זה? אפשר בדרך הקשה - לבנות הכול מהתחלה, לייצר סוג של מותג וסלוגן מתאים בסגנון "רמי לוי בעיר", להתחיל לפרסם, לשווק, לתפעל, ולנסות להרוויח במקום הצפוף הזה.
אבל אפשר גם בדרך אחרת. מסתבר שיש קיצורי דרך, והם יכולים להיות כדאיים במיוחד. רמי לוי בחר בקיצור דרך שמספק לו בסיכון קטן, סיכוי גדול - הוא הבין שיש לו הזדמנות לרכוש נתח ואפילו שליטה בגוף מפסיד אמנם אבל עם תדמית ציבורית שמתאימה לו - רשת הדיסקאונט קופיקס, וכך לקצר את תהליך ההגעה למרכזי הערים. רמי לוי רכש לאחרונה 20% מקופיקס, רשת בתי הקפה והסופרמרקטים של אבי כץ, עם אפשרות לרכוש שליטה. הוא עשה את זה בעסקת מניות - כלומר, תמורת המניות בקופיקס יוקצו מניות ברשת רמי לוי; הוא עשה את זה בדיסקאונט - 25% הנחה על מחיר השוק של קופיקס, והוא כבר הרוויח - ביום הדיווח על העסקה עלתה מניית רמי לוי ב-3.5%, ולמחרת הוסיפה שיעור דומה ועלתה במצטבר 7%.
על מה באמת שילם רמי לוי
העלייה הזו היא תוספת ערך של 200 מיליון שקל לשווי של רמי לוי - פי 10 מכל ההשקעה בקופיקס. כלומר, עוד לפני שהושלמה העסקה, עוד לפני שנמכרה הבמבה הראשונה תחת השותפות החדשה, רמי לוי כבר עשה את שלו, והשוק מתמחר את העסקה הזו בתוספת ערך של 200 מיליון שקל.
זו הבעת אמון גדולה בעסקה, ואכן נראה שרמי לוי פעל נכון. נתעכב על המספרים של העסקה: תמורת 20% בקופיקס תקצה רמי לוי מניות עצמיות בערך של 21 מיליון שקל. העסקה מבטאת שווי של 105 מיליון שקל לקופיקס (21 מיליון שקל תמורת 20% - 105 מיליון ל-100%). אלא שהשווי הזה הוא אחרי הכסף - כלומר אחרי השקעה של 21 מיליון שקל. בפועל מדובר על השקעה לפי שווי של 84 מיליון שקל (105 מיליון שקל אחרי הכסף, פחות השקעה של 21 מיליון שקל).
שווי של 84 מיליון שקל הוא דיסקאונט של כ-25% לעומת שווי השוק של קופיקס בבורסה (בעת הדיווח על העסקה). ואיך זה שרמי לוי נכנס בדיסקאונט? פשוט - כי הוא יכול. המוכרים צריכים אותו כמו חמצן, והמחיר כבר פחות חשוב להם.
רגע אחד, האמת שהעסקה אפילו בשווי נמוך יותר. ה-21 מיליון שקל (במניות) זה לא רק בגין 20% ממניות קופיקס, זה גם בגין אופציה לשנתיים לרכוש כ-30% ממניות קופיקס (ולעלות להחזקת שליטה), כאשר מחיר המימוש הוא מחיר קופיקס בשוק עם דיסקאונט של 15%-17%. האופציה הזו שווה חלק גדול מערך העסקה הנוכחית - 21 מיליון שקל. במילים אחרות, מרכיב גבוה (מאוד) מה-21 מיליון שקל האלו הוא תשלום בגין האופציה, והמשמעות היא שהדיסקאונט על המחיר הנוכחי הוא אפילו גדול עוד יותר. בחישוב גס שלי - מדובר על דיסקאונט של 50% מערך השוק! כן, רמי לוי קונה את קופיקס בחצי מחיר.
ועוד סוכריה לרמי לוי - העסקה היא במניות (לרשת רמי לוי אפשרות לשלם במזומן, אך סביר שהיא תבחר בעסקת מניות). עסקת מניות של 21 מיליון שקל בשביל רשת רמי לוי שנסחרת ב-3 מיליארד שקל היא, שימו לב - 0.66% מהון המניות - זה קרוב לכלום. דילול קטן שלא מורגש כמעט אצל בעלי המניות. בפועל בעלי המניות כבר מרוצים; מניית רמי לוי עלתה כאמור ב-7% בעקבות הדיווח על העסקה.
קופיקס
להוציא את רשת הקפה מהבוץ
יותר מכל, מספרת לנו העסקה הזו על הכישלון של קופיקס. אותה רשת בתי קפה ב-5 שקלים שניסתה להיות גם רשת מזון זולה, וניסתה אף להפוך לשחקנית בינלאומית, אבל בשורה התחתונה לא הצליחה. המוטו שלה - אפשר גם בזול - לא תופס כאן. ומעבר לכישלון העסקי, מדובר בכישלון תדמיתי: קופיקס ביטאה את המחאה החברתית, היא נתפסה כחברה שמכוונת לרווחת הציבור, אפילו יותר מאשר לרווחה שלה.
היא כבשה את התקשורת, וקיבלה הערכה מקיר לקיר. אבל מה לעשות, כנראה שאי אפשר להרוויח ממכירת קפה ב-5 שקלים, והרשת לא הצליחה לייצר ערך לזכיינים, וגם לא לעצמה. הרשת תקועה, והנה בא רמי לוי להוציא אותה מהבוץ, וליהנות מהסינרגיה. הכישלון של קופיקס הוא ההזדמנות של רמי לוי, והוא קונה את ההזמנות הזו בנזיד עדשים.
ומה בעצם קונה רמי לוי? לקופיקס יש 30 מרכולים במרכזי הערים בגודל ממוצע של כ-200 מ"ר, ו-120 נקודות מכירת קפה (גודל של כ-30-40 מ"ר). בתשעת החודשים הראשונים של 2017 קופיקס מכרה ב-230 מיליון שקל, ורשמה איזון תפעולי. התוצאות שלה מגמגמות כבר מספר רבעונים, כאשר פעילות רשת הקפה במגמת ירידה. רמי לוי מתעניינת ככל הנראה בעיקר במרכולים, ועל הדרך היא מקבלת רשת בתי קפה שעשויה להפוך לזרוע נוספת בקבוצה, אם כי נראה שלא זו המטרה העיקרית.
כך או אחרת, במסגרת ההסכם בין קופיקס לרמי לוי, יש הסכם "ביניים" בין קופיקס לבעלי המניות האחרים בסופר קופיקס, שמרכזת את הפעילות של המרכולים. על פי הסכם זה המשקיעים האחרים יכולים לצאת מההשקעה תמורת סכום ההשקעה (50 מיליון שקל) בתוספת ריבית של 12%. אלו תנאים כנראה טובים, אחרי הכול הרשת מפסידה, ובין השורות ניתן להתרשם שזו המטרה - לחזור לשליטה מלאה בסופר קופיקס.
התרומה של רמי לוי לקופיקס/סופר קופיקס עשויה להיות מרשימה. תחשבו רק על היכולת המהירה לאחד את הקניינות של קופיקס עם רמי לוי - מדובר בעצם ביכולת לרכוש מהספקים את המוצרים בהנחה של כמה אחוזים טובים, ורק זה שווה לקופיקס מיליוני שקלים בשנה.
מה באמת נרכש ב-21 מיליון שקל:
-20% ממניות קופיקס
-אופציה לשנתיים לרכוש כ-30% ממניות קופיקס (ולעלות להחזקת שליטה)
-מחיר המימוש של האופציה מגלם דיסקאונט על מחיר השוק של 15%-17%
-הדיסקאונט על שווי השוק בעסקה - 50%
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
