המטרה: לקצר את הזיכיון של כיל על ים המלח ב-10 שנים

צוות נוה שהוקם ע"י כחלון ממליץ לממשלה לפרסם מכרז עם מחיר מינימום ■ ממליץ גם להקים חברה ממשלתית שתיקח לידיה את זכויות ההפקה אם המכרז ייכשל

מפעלי ים המלח / צילום: איל יצהר
מפעלי ים המלח / צילום: איל יצהר

הקדמת סיום הזיכיון ל-2020, פרסום מכרז עם מחיר מינימום והקמת חברה ממשלתית שתהווה אלטרנטיבה נאותה - אלה ההמלצות העיקריות של הצוות בראשות הכלכלן הראשי באוצר, יואל נוה, שמונה להמליץ על דרכי פעולה לקראת תום תקופת הזיכיון של כיל . שר האוצר, משה כחלון, החליט על הקמת הצוות זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד, ואילו ועדת ששינסקי סברה כי יש הכרח שהמדינה תגבש כבר כעת את היערכותה לקראת סיום הזיכיון לאור חוסר הודאות והודעותיה של כיל כי תפסיק להשקיע במפעלים ובתשתיות ההפקה.

ואכן, אחד החששות המרכזיים של חברי הצוות היה מכך שכיל תזניח את תשתיות ההפקה בים המלח, ובמרכזם בריכות האידוי. "ברגע שאופק ההשקעה מתקצר, זה מקשה מאוד על הדירקטוריון לאשר השקעות שתקופת ההחזר שלהן היא 20 או 30 שנה", אמר ל"גלובס" גורם המעורה בעבודת הוועדה. "השקעות בבריכות האידוי הן בעלות תקופת החזר ארוכה מאוד, ואם כיל תפסיק להזרים לבריכות מים הם יצאו מכלל שימוש - מה שישית עלויות כבדות מאוד על מי שיחליף אותה".

על רקע זה, המליצו חברי הוועדה להקדים את מועד סיום הזיכיון של כיל בעשור שלם ל-2020. בשאלה האם כיל תסכים לקיצור תקופת הזיכיון היו חברי הצוות בדעה כי אי-הוודאות משפיעה לרעה גם על כיל, ומשום כך יהיה לחברה אינטרס להגיע לסיכום. בנוסף הציעו חברי הוועדה כי במידה וכיל לא תזכה במכרז - יוטל על הגורם שייכנס בנעליה לשלם לה תשלום שנתי קבוע שייקבע מראש. הצוות ממליץ לממשלה לערוך מכרז על הזיכיון העתידי לכריית משאבי טבע מים המלח. מתוך מודעות לעמדת היתרון שיש לכיל במכרז כזה כמי שמסוגלת לאמוד במדויק את העלויות הכרוכות בהפקת משאבי הטבע, ממליץ הצוות למדינה לנקוט בשני אמצעים מרכזיים: קביעת מחיר מינימום והקמת חברה ממשלתית שתיקח לידיה את זכויות ההפקה במידה והמכרז ייכשל. לדעת חברי הוועדה, הקמת החברה הממשלתית תהווה אלטרנטיבה אמינה שתפעיל לחץ על כיל להגיש במכרז הצעה תחרותית.

כיל
 כיל

לגבי עצם הכרייה של משאבי טבע, הצוות המליץ להמשיך בפעילות ההפקה מים המלח, וזאת למרות התנגדותם של גורמים סביבתיים שטענו כי פעולת ההפקה מסכנת את בתי המלון שלחוף ים המלח ועלולה לגרום לירידת מפלס האגם ולהצפת המלונות. בניסיון לרכך את ההשפעות המזיקות על הסביבה, המליץ הצוות לקבוע כי הרגולציה הסביבתית תחול על כל שטחי הזיכיון, וכי יש להטיל היטל על שאיבת מים מים המלח ולהטיל סנקציות על אי-עמידה בתנאי קציר המלח.

המלצה מעניינת אחרת של הצוות נוגעת לתמלוגים על מוצרי המשך. הצוות מציע לקבוע כי מוצרים אלה לא יהיו מחויבים בתמלוגים, זאת בשעה שבין המדינה לכיל מתנהל עדיין הליך בוררות לאור דרישת המדינה לגביית תמלוגים על מוצרי ההמשך - דרישה שהובילה עד היום לפסק דין שחייב את כיל בתשלום פיצויים למדינה בהיקף של 200 מיליון שקל.

הצוות, בראשותו של נוה כאמור, מונה ב-25 באוגוסט 2015, כיישום של המלצות ועדת ששינסקי 2, שהמליצה ב-2014 להטיל מיסוי יתר על רווחי כיל מהפקת מחצבים. צוותו של נוה כלל נציגים ממשרדי האנרגיה, הכלכלה, הגנת הסביבה, המשפטים, רשות המסים ונציגי אגף החשב הכללי ואגף תקציבים באוצר. מנכ"ל האוצר לשעבר, ירום אריאב, ופרופ' מוטי פרי, מומחה לתורת המשחקים, שימשו היועצים הכלכליים של הצוות. הצוות היה אמור להגיש את המלצותיו עד ה-1 במאי 2016, אך עד לספטמבר השנה קיים כ-20 פגישות. בפני הצוות הופיעו, בין היתר, נציגי התעשיינים, המלונאים, חיפה כימיקלים, נציגי המושבים באזור, החברה הממשלתית להגנות ים המלח, המכון הגיאולוגי, נציגי אדם טבע ודין, הממונה על התקציבים לשעבר באוצר, גל הרשקוביץ', ופרופ' איתן ששינסקי שעמד בראש הוועדה למיסוי משאבי טבע. נוה מתכוון לפרסם את דוח הביניים שלו לשימוע ציבורי בעוד כשבועיים. לקראת הפרסום הופצה בימים האחרונים טיוטת הדוח להערות חברי הוועדה.

ההמלצות העיקרית של צוות נוה
 ההמלצות העיקרית של צוות נוה