ויוה לה ויזה

עובדי מחלקת האשרות ברשות האוכלוסין וההגירה נכנסים בימים אלה לכוננות ספיגה, לקראת עומס עבודה מטורף שעומד ליפול עליהם ממש עוד מעט. אם תוכניותיה חסרות ההיגיון של ממשלת ישראל יצאו אל הפועל, הם יאלצו להנפיק למעלה מ-5,000 אשרות עבודה חדשות לעובדים זרים מרחבי העולם בחודשים ספורים בלבד.

לא ברור מה קפץ על מקבלי ההחלטות שלנו, שידועים כקמצנים כרוניים בחלוקת אשרות עבודה, שעברו לפתע לריקוד פרוע לצלילי "ויוה לה ויזה" בלי להפעיל טיפה שכל ישר. הכל התחיל בהחלטה של שר הפנים, אריה דרעי, לצאת באפריל מבצע גירוש המוני של איך שתקראו להם: "פליטים", "מסתננים", "מהגרי העבודה" או "אריתריאים". וזאת, לאחר לחץ מאסיבי ומוצדק של תושבי דרום תל-אביב. גירושם הצפוי פער חור במצבת כוח-האדם של המלונות שיאבדו כ-2,500 עובדים.

שר התיירות, יריב לוין, מיהר לסכם עם אגף התקציבים במשרד האוצר אישור להבאת 2,000 עובדים זרים, שימלאו את מקומם: 1,000 פלסטינים ועוד 1,000 פיליפינים. אבל היבוא האנושי של ידיים עובדות לא נעצר כאן. משרד הבריאות החליט לטפל בבעיית המחסור בעובדים בבתי האבות הסיעודיים ומצא רעיון נפלא לטעמו ומוזר בכל פרספקטיבה, יבוא פועלים פלסטינים ואף קיבל לצורך כך את אישורו של משרד הביטחון.

מעבר לסכנה הביטחונית הגלומה בהבאת פועלים מהשטחים לשטח מדינת ישראל, הייתי רוצה לפגוש את הגאון שחשב על הרעיון המבריק, לפיו פלסטיני חסר הכשרה בסיעוד, יטפל בקשישה נזקקת ויקלח אותה. אם מישהו היה חושב, אז הוא היה מסב את הפיליפינים מהמלונאות, שיכולים לקבל הכשרה כזו לפני הגעתם ארצה, כמו עובדי סיעוד פיליפינים אחרים, לעבודה בבתי אבות, ואת הפלסטינים למלונאות. אבל חשיבה זה לחלשים.

סביר להניח שהפיליפינים, שבטח מספרם יגדל בגלל מחסור בידיים עובדות במסעדות, יתיישבו בדרום תל-אביב. מצד אחד מדינת ישראל תשלם לכל אחד ואחד מהם לפחות 5,000 דולר כדי שיעופו מפה, ומהצד השני חברות כוח-האדם יגבו כסף כדי להכניס לכאן את העובדים החדשים שימלאו את מקומם.

כבר הרבה יותר פשוט היה להשאיר את האריתראים פה, לטפל בבעיה שנוצרה בגלל הזנחתם המתמשכת בדרום תל-אביב ולהכשיר אותם לסיעוד.

אבל כאן לא נגמר טייפון הוויזות שמאיים על המשק. במסגרת חוק ההסדרים 2019, החליטה הממשלה, שעדיין מכנה את ההייטק "מנוע הצמיחה של המשק" לייבא בדחיפות מומחים זרים לשנה עד חמש שנים, שיקבלו שכר גבוה מהמקובל בארץ. משרד הפנים הבטיח להקל עד כמה שניתן על הוצאת האשרות האלה, כך שמספיק שחברת ההייטק תהיה מוכרת, כדי שיונפקו לה ויזות כיד המלך.

מה שמפליא הוא שאף אחד לא בדק כמה בוגרי אוניברסיטאות במקצועות ההייטק לא מצליחים למצוא עבודה בגלל שאין להם נסיון ולמה? כי חברות ההייטק מעדיפות לשכור את שירותיהם של מומחים ולא להשקיע בהכשרת עובדים. מדינה נורמלית היתה מתעדפת את אזרחיה ומתמרצת את החברות לבצע את ההכשרות הנדרשות כאן ולא ממהרת להביא עובדים זרים שיקשו עליהם להתפרנס.

כולי תקווה שמישהו בממשלה יעצור לרגע את "המירוץ אחד הוויזה", ישים לרגע את הפוליטיקה בצד, יפעל בצורה שקולה ויבחן שוב את מבצע הגירוש והדלת המסתובבת. הרי אף אחד מאתנו לא ירוויח מהמהלכים התמוהים האלה. רק קבלני חברות כוח-האדם ואולי עוד כמה מושחתים.