נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, "משוכנע שכך ניצור הזדמנות להתקדם הלאה במשא-ומתן בין ישראל לרשות הפלסטינית". אלה דברים שאמר מייק פנס, הסגן, כשהגיע אתמול (א') לישראל. המילה "כך" התייחסה להכרזה של הנשיא על ירושלים כבירת ישראל. איך בדיוק ההכרזה תעשה זאת - פנס כמובן לא פירט, אבל זה לא אומר שהוא בהכרח טועה.
עד היום לא שמענו אמירה כזאת מאף מנהיג עולמי, כולל נשיאי ארה"ב הידידותיים ביותר לנו. אלה קיבלו, כולם כאחד, את התזה שבירושלים אסור לגעת אם רוצים להשיג הסדר באזור. אף אחד לא היה מוכן לסטות ממדיניות זו שליוותה את כל הנשיאים.
הישג גדול
בימים אלה מלאה שנה לכניסתו של טראמפ לבית הלבן. היו כאלה שחגגו זאת, אחרים התאבלו, אבל בכל מקרה מדובר בהישג גדול. אני מודה שלא האמנתי שטראמפ יחזיק מעמד שנה אחת. עכשיו נראה שהוא יהיה נוכח בוושינגטון יותר, אולי הרבה יותר. האם זו בשורה טובה או חזות קשה?
אני רואה אצל טראמפ תופעות שלא היו קיימות אצל נשיאים אחרים. תופעות חיוביות או שליליות? - שונות. אחרות. וזה כשלעצמו יכול להיחשב לדבר חיובי מאוד. אחת הביקורות על טראמפ היא שאינו צפוי. האם זו באמת תכונה שלילית?
מנהיג מסוג אחר
מה שטראמפ עושה בהצלחה רבה זה קריאת תיגר על הפוליטיקלי קורקט. אין אצלו דבר כזה, לא בהתנהגותו ולא במדיניותו. זה רע? אנחנו רואים את העולם שנוהל על-ידי מנהיגים קונבנציונליים - מה יצא מזה? עולם יותר טוב? אולי זה בדיוק מה שהיינו זקוקים לו - מנהיג מסוג אחר, מנהיג ללא גבולות, מנהיג המכלכל את צעדיו לא בדרכים המקובלות, אלא מחפש נתיבים אחרים, חדשים, מעזים?
ירושלים כדוגמה
פרשת ירושלים היא דוגמה מאלפת. טראמפ לא שעה לאזהרות כי הכרה בה כבירת ישראל תגרום למהומות, להפגנות, למלחמות. הוא אמר שכלום לא יקרה. הערבים יקבלו זאת.
ראו זה פלא - זה בדיוק מה שקורה. למרות המומחים והפרשנים, שבארשת החשיבות והידענות שלהם הזהירו מפני הרע ביותר.
טראמפ, אדם פשוט בסך-הכול, מבין שמומחים ופרופסורים יודעים ללמוד וללמד, אבל לא בהכרח להחליט ולעשות את הדברים הנכונים.
מות הפוליטיקלי קורקט
זה כמובן רק מעין סיכום ביניים. יש לטראמפ עוד 3 שנים, שבמהלכן הוא עוד עלול לעשות שטויות ולגרום לצרות צרורות. אבל בינתיים עברה שנה, והוא טלטל את העולם והכניס אותו למצב שבו עליו לבחון מחדש עמדות מסורתיות קפואות.
אצל טראמפ אין מובן מאליו - לטוב ולרע. זה מרתק.
כתבות
ני"ע
