מי לא סובל מהטרדות יומיות של פרסומי ספאם כאשר חברות רבות מצפצפות על החוק? נזכיר כי פרסום שמוגדר כספאם הוא כזה שנשלח בהודעת טקסט או לתיבת המייל כהודעה אוטומטית שיש בה תוכן פרסומי (שבא לעודד רכישת מוצר או שירות).
לפי חוק הספאם, מותר לשגר הודעות אלה רק למי שאישר מפורשות לקבל פרסומים, כשבכל הודעה החברה חייבת לאפשר לצרכן את הסרת שמם ממאגרי המידע. בין המחלוקות הרבות של צרכנים ועוסקים בהקשר הזה עולה שאלת ההרשאה לקבל פרסומים - זו נעשית פעמים רבות עם הצטרפות למועדוני לקוחות וחתימה על טפסים (שרובנו לא ממש קוראים).
כעת מנסה ועדת הכלכלה לפתור סוגיות מעין אלה, בעיקר במקרים בהם צרכן מתנתק מחברה אך ממשיך לקבל פרסומים שאישר מראש לקבל. הבוקר (ג') אושר לקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק, הקובע כי הודעת התנתקות מחברה תיחשב גם כהודעת סירוב לקבל ממנה פרסומת.
יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל, מסר כי "הצעת החוק מנסה להתמודד עם אחת הרעות החולות שמטריפות את הציבור הישראלי - השיווק האגרסיבי וחדירת הפרסומות לסלולרי שלנו. ההצעה מבקשת להימנע מהחדירה הזו, שכמוה כחדירה לחצר הפרטית שלנו".
את הרציונל הסביר ח"כ אורי מקלב: "מי שרוצה להפסיק את העסקה, רוצה גם להפסיק לקבל פרסומות. ההתקשרות עם חברה כזאת או אחרת זאת לא חתונה קתולית".
המצב היום הוא שעל הלקוח להודיע בנפרד על רצונו להפסיק לקבל פרסומים מחברה ממנה הוא התנתק. ההצעה שתייתר בקשה מפורשת כזו צפויה להיכנס לתוקף בשבועות הקרובים, מיד לאחר אישורה הסופי במליאת הכנסת ופרסומה ברשומות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
