הנמל החדש של קניה הפך אותה לשחקנית מרכזית באפריקה

קניה, שקיבלה את עצמאותה מהבריטים רק בשנת 1963, היא רפובליקה נשיאותית, הממוקמת במזרח אפריקה. המדינה מורכבת מ-47 מחוזות וגובלת באתיופיה, סודאן, אוגנדה, טנזניה וסומליה.

אוכלוסיית המדינה, המונה כ-48 מיליון בני אדם, צעירה במיוחד לאור שיעורי הילודה הגבוהים בקניה. לראיה, יותר מ-40% מהאוכלוסייה מתחת לגיל 15, כאשר שיעור המבוגרים (מעל גיל 64) הוא מהנמוכים בעולם, 3% בלבד. בהתאם, גם הגיל החציוני במדינה, שעומד על 20 בלבד, הוא מהנמוכים בעולם.

במומבסה, העיר השנייה בגודלה בקניה, אחרי הבירה ניירובי, ממוקם נמל ים חדיש, שמהווה שער כניסה מהאוקיינוס ההודי אל שאר מדינות מזרח אפריקה. נמל זה תרם לכך שקניה היא כיום שחקן מרכזי במרחב של מזרח אפריקה, ולראיה מתחמי התקשורת והלוגיסטיקה המודרניים, שהוקמו במדינה על ידי חברות בינלאומיות מובילות כמו יבמ וטויוטה.

החקלאות מספקת שליש מהתוצר

עמוד השדרה של הכלכלה הקנייתית, באופן לא מפתיע למדינה אפריקאית, היה ונותר ענף החקלאות, שאחראי לשליש מהתוצר. חלקו של ענף זה בשוק העבודה המקומי מגיע לרמה של שני שלישים מסך המועסקים (כולל עובדים המועסקים במשרה חלקית).

בניגוד למדינות אחרות באזור, קניה היא מדינה נטולת משאבי טבע, ולכן, אף שהחל בשנות ה-90 נקטו הרשויות צעדים המקדמים כלכלת שוק, ענף החקלאות נותר מהותי.

עם זאת, חשוב לציין שאותן רפורמות גם משכו משקיעים זרים, שפיתחו (באופן יחסי למדינה ביבשת אפריקה) את ענפי התעשייה הקלה (פלסטיק וטקסטיל) והשירותים (תחבורה ופיננסים). ענף מרכזי נוסף של קניה הוא התיירות, שתרמה לתוצר יותר מ-10% בשנת 2016. ענף זה רשם התאוששות, לאחר שבשנים קודמות תיירים רבים הדירו את רגליהם מהמדינה, לאור אירועי הטרור הרבים בה.

הבעיה העיקרית בכלכלה כמו קניה היא שהנתונים די מעורבים. מצד אחד, הצמיחה הממוצעת בחמש השנים האחרונות היתה יותר מ-5% והביאה את הכלכלה להיות הגדולה מבין מדינות האזור. האינפלציה כבר אינה בטריטוריה דו-ספרתית, הודות לירידה במחירי הנפט והמזון בעולם, והתמ"ג לנפש המתואם כוח קנייה (שהוא מדד לרמת החיים) עלה ל-3,400 דולר - הנתון הגבוה ביותר מבין מדינות מזרח אפריקה.

כמו כן, הממשלה המקומית גם גיבשה תוכניות חומש עד לשנת 2030, כדי שכלכלת המדינה תצליח "לקפוץ כיתה" מכלכלה מוטת חקלאות לכלכלת מוטת תעשייה.

מנגד, האבטלה בקניה היא בשיעור של יותר מ-40%, וכמעט מחצית מהקנייתים נמצאים מתחת לקו העוני. נוסף על כך, זרם ההשקעות הזרות צנח לכ-30% ברבעון השני של 2017, לאור חוסר היציבות הפוליטית שאפיינה את קניה בשנה האחרונה.

מצב זה גרם לממשלה להזרים נזילות למשק המקומי, והתוצאה לא איחרה לבוא, כאשר יחס החוב-תוצר זינק בעשר נקודות בסיס בתוך שנה אחת בלבד. אם נוסיף עוד שמן למדורה, אז הרכב החוב מעיד כי יותר ממחציתו חיצונית - כלומר, חוב למדינות אחרות.

הגירעון ברמה של 6% תוצר

לאורן תקופה ממושכת, שוק המניות של קניה מתואם יחסית עם השינויים ביתרות מטבע החוץ של המדינה. ככל שהבנק המרכזי רוכש יותר דולרים, הוא למעשה מגדיל את עתודות הבנקים המסחריים, וכתוצאה מכך הנזילות במערכת הבנקאית עולה - מה שמסייע לכלכלה הריאלית ותומך בעלייה במחירי המניות.

השאלה המרכזית שעומדת על הפרק כעת היא האם שוק המניות הקנייתי ימשיך במגמת ההתאוששות (במונחים דולריים כמובן) גם בשנת 2018. התשובה לכך טמונה, למעשה, בדינמיקה המאקרו-כלכלית במדינה, שמושפעת, בין השאר, מהצד הפיסקאלי, וגם במידת התמיכה שמעניק הבנק המרכזי, שאמון על המדיניות המוניטרית.

בצד הפיסקאלי, הסיכון העיקרי מצוי בגירעונות של קניה, הן בחשבון השוטף והן בגירעון הממשלתי. הגירעון בחשבון השוטף מצוי כיום ברמה של 6% תוצר, אבל החדשות הטובות הן שרק לפני שנתיים הוא היה מעל ל-10%.

במבט קדימה, הגירעון בחשבון השוטף צפוי להמשיך ולרדת, כאשר היבוא למדינה צפוי להצטמצם, מכיוון שהמייבאת העיקרית בקניה היא הממשלה, שכחלק מהניסיון לצמצם את הגירעון, צפויה להקטין משמעותית את ההשקעה בתשתיות.

נוסף על כך, היצוא, שלו יש כמובן קשר חיובי עם החשבון השוטף, צפוי לגדול משמעותית, לאחר ששנת הבצורת אשתקד פגעה במידה ניכרת בתפוקה החקלאית, וכיום מזג האוויר חזר לקדמותו וצפוי לתמוך בגידול משמעותי בתפוקה מצד הסקטור.

אז נכון, ככל שהגירעון בחשבון השוטף יצטמצם, הבנק המרכזי עשוי להקטין את קצב רכישות המט"ח, שכאמור מתואם עם שוק המניות במדינה.

ואולם, שילוב של הצטמצמות הגירעון בחשבון השוטף והצפי למדיניות מוניטרית מרחיבה, תומכים בהתייצבות של הכלכלה הריאלית - ובסופו של דבר, לא קיים גורם שתומך בשוק המניות לאורך זמן יותר מאשר סביבה כלכלית יציבה.

השקעה מתאימה לחובבי הסיכונים

חשוב להוסיף בהקשר הזה שהבנק המרכזי לא בהכרח יקטין את קצב רכישות המט"ח, למרות הצפי להצטמצמות הגירעון, מכיוון שהחל באמצע השנה החולפת היחס בין רזרבות המט"ח למספר חודשי היבוא (כלומר, כמה חודשי יבוא ניתן לממן באמצעות רזרבות המט"ח) ירד לרמה של כ-4.7 חודשים, וזאת למרות ירידת הגירעון בחשבון השוטף.

בצד המוניטרי, האינדיקטור המרכזי, שמעיד כי הבנק המרכזי עשוי להוריד את הריבית בשנה הקרובה, הוא קצב האינפלציה, שהאט משמעותית, לרמה הנמוכה מאז אמצע 2013 (כמובן, במונחים של מדינה אפריקאית).

אינדיקאטור משמעותי נוסף הוא היצע האשראי (הנזילות) במערכת הפיננסית, שממשיך לשהות סביב רמה נמוכה. לכן, שיפור משמעותי במאזן התשלומים של קניה, הוודאות הפוליטית, שהתחילה להתבסס לקראת סוף השנה, וההקלה מהצד המוניטרי, כל אלה עשויים לתמוך בשוק המניות הקנייתי בשנת 2018 - מה שמביא אותנו להמליץ על משקל שוק באפיק.

עם זאת, חשוב להבהיר כי השקעה בקניה שמורה בעיקר למשקיעים השייכים לסגמנט חובבי הסיכון. זאת, מכיוון שההסתברות להפתעות בלתי צפויות במדינה, הממוקמת ביבשת שסובלת בעיקר מעוני גבוה, מיליציות טרור והפיכות שלטוניות, גבוהה בערך כמו ההסתברות שרץ קנייתי יעמוד על הפודיום באולימפיאדת טוקיו 2020.

לסיכום, כוח העבודה הצעיר, התשתיות המשופרות ביחס לשכנותיה והיתרון היחסי מצד מיקומה האסטרטגי, מעניקים לקניה את הפוטנציאל להיות אחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של אפריקה.

 שוק המניות של קניה מתואם יחסית עם השינויים ביתרות המטח של המדינה

מניה מומלצת: Safaricom - צמיחה תקשורתית

שוק ההון בקניה, כמו מגזרים אחרים במדינה, אינו מפותח במיוחד. במדד המרכזי בבורסה של קניה, שמהווה כ-85% מההון הנסחר שם, נסחרות רק ארבע חברות - כשאחת מהן היא חברת הטלקום של קניה, שמהווה כ-52% מהמדד.

נסקור כאן החברה המרכזית ביותר, Safaricom, שמספקת שירותי תקשורת בקניה. החברה, שנוסדה בשנת 1993, מציעה שירותי תקשורת כוללים בתחום הקווי (טלפוניה ואינטרנט) ובתחום הנייד (כולל שירותי נדידה בינלאומית) ללקוחות פרטיים, עסקים קטנים וגדולים ולארגונים ממשלתיים. שירותי החברה כוללים גם שירותי אינטרנט נוספים, כמו שירותי אחסון בענן, ובמקביל היא גם מוכרת ציוד תקשורת - טלפונים ניידים, מודמים בפס רחב וציוד קצה נוסף.

נוסף על כל אלה, אחד השירותים המרכזיים שמספקת החברה בשנים האחרונות, הוא שירות תשלומים באמצעות הסלולר - ארנק אלקטרוני המכונה M-PESA. אמצעי תשלום דיגיטליים רווחים מאוד במדינות עולם שלישי, וכך גם רכישות באינטרנט. למעשה, נוכח התשתיות הירודות במדינות אלה והמוסדות הארכאיים שלהן, נוצרו ברבות מהן "מעקפים", שהביאו את הקדמה לשווקים, כאשר הם נשענים על התפתחות האינטרנט, ולאחר מכן ההתפתחות המטאורית של השימושים בטלפונים הניידים בעשור האחרון.

התפתחות זו של השירותים הסלולריים מהווה את מנוע הצמיחה של חברת ספאריקום. בשנת 2015 היקף פעילות ה-VOICE שלה היה מעל ל-50% מהכנסות החברה, וההיקף צפוי לרדת לכ-30% בעוד חמש שנים, נוכח צמיחה חד-ספרתית נמוכה מאוד, הקרובה לאפס.

לעומת זאת, ההכנסות של החברה מ-Mobile Data צפויות לצמוח בשיעורים של יותר מ-5% בשנה עד 2023, וצמיחה דומה צפויה להירשם בשירותי התשלומים של החברה. בסך הכל, בשנים הקרובות ההכנסות משני מגזרים אלה צפויות להוות כ-65% יחד, בהשוואה לפחות מ-30% בשנת 2016.

למרות הפיזור הרחב של החברה בהיקף השירותים שהיא מספקת, ופוטנציאל הצמיחה העתידי, שנאמד ב-8% עד 10% מדי שנה בשנים הבאות, וגם למרות שיעורי רווחיות גבוהים של החברה (הרווח התפעולי הוא כ-34% וה- EBITDA מעל 45%), נראה כי רמת התמחור של המניה גבוהה מעט, בהשוואה לחברות אחרות בענף.

מצד אחד, ניתן להצדיק את התמחור בקצב הצמיחה וברווחיות עודפת. מצד שני, לא ניתן להתעלם מהסיכון הכרוך גם בהשקעה באזור, כולל הסיכון המטבעי. 

■ הכותבים הם אנליסט מערך מחקר ואסטרטגיה בבית ההשקעות פסגות ומנהלת מחלקת מחקר ברוקראז' בפסגות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול-דעתו של הקורא ואינו מהווה הצעה לרכישת ני"ע.