הדיבה של יהונתן גפן

יהונתן גפן הוא בעל כישרון גדול אבל שכל קטן - ההגדרה הזאת מתחייבת לצערי לא רק מהשיר שכתב על הסוטרת הפלסטינית, אלא ממכלול דרכו הפוליטית של המשורר המוכשר. יש לגפן דעות נחרצות שכבר שנים לא נבדקו. הוא מדקלם מנטרות, אינו מעז או אינו מסוגל להעמיד את דעותיו במבחן המציאות, שמא תתברר לו האמת: שכל השנים הוא משקר לעצמו. ולנו.

"ילדה יפה"

הנה חלק מהשיר של גפן: "ביום שבו יסופר סיפור המאבק (הפלסטיני), את, אהד תמימי, אדומה השיער, כמו דוד שסטר לגוליית, תהיי באותה שורה עם ז'אן דארק, חנה סנש ואנה פרנק".

אנה פרנק?! חנה סנש?!

אנה פרנק, אתם מבינים? הנערה שנרדפה על-ידי הנאצים, שבמשך כל השנים בהן הסתתרה מהם הייתה נתונה לסכנת מוות, ולבסוף נרצחה במחנה ברגן בלזן; הנערה שמעולם לא רצתה להרע לאיש, שבני עמה מעולם לא ביקשו להשמיד אף מדינה שהיא, כפי שדורשים רבים מבני עמה של תמימי - ולפי הרטוריקה שלה אולי זה גם רצונה שלה.

צבוע מתחסד

חנה סנש. צריך להיות בור מוחלט כדי להשוות אליה את "הילדה היפה בת ה-17". סנש יצאה לשליחות באירופה כדי להילחם בנאצים, יהונתן. הנאצים שמטרתם הייתה השמדת היהודים. סנש הוצאה להורג על-ידי הנאצים. איפה פה החוט המקשר? גפן מנסה להציג את עצמו ככבש ה-17, אבל למעשה הוא צבוע מתחסד.

אין חופש ביטוי אבסולוטי

בגלל ה"יצירה" הזאת שר הביטחון אביגדור ליברמן הורה לגלי צה"ל לא לשדר עוד את שירי גפן (החלטה מוטעית, די בכך שהשיר הזה לא ישודר). כמובן שקמה קול זעקה, של צרי-מוחין כמו גפן, שאינם טורחים או אינם מסוגלים לעשות הבחנה בין ביטוי שזכאי לחופש, לבין שאינו כזה. יש חוקים שמגבילים את חופש הביטוי, כמו דיבה ופגיעה בפרטיות. אין חופש ביטוי אבסולוטי, ולא צריך להיות - כל עוד יש אנשים, והם רבים, המשתמשים בחופש הזה כדי להסית, לפגוע, לרמות ולהטעות.

דיבה פרובוקטיבית

ליברמן מנמק את האיסור שהטיל בכך שדבריו של גפן מהווים פגיעה בחיילי צה"ל. הייתי מעדיף לו ביסס את הוראתו על כך ששירו של גפן הוא פשוט דיבה שקרית. גלי צה"ל, או כל אמצעי תקשורת אחר, לא צריכים לתת במה לכך, כי לא מדובר בביטויים, אלא בדיבות פרובוקטיביות.

בועז בן-ציון, סוכנו של גפן, אמר שגם הוא לא מסכים עם השיר הזה, אבל זכותו של יהונתן גפן לפרסם אותו. זאת טעות. זו לא זכותו של יהונתן גפן, כמו כל אדם, לפרסם דברי דיבה.