משרד התיירות מעריך כי השנה יפקדו את העיר אילת כ-130 אלף תיירים במסגרת קמפיין החורף, שיימשך רשמית עד פסח - לעומת 77 אלף בשנה קודמת. ל"גלובס" נודע כי המשרד גם יאפשר לחברות תעופה להמשיך להפעיל טיסות באפריל-יוני וגם עבורן לקבל מענקים - הטריגר שבגינו בטווח של 3 שנים זינק מספר הטיסות השבועיות בחורף לאילת מ-4 ל-40-50 טיסות.
עם החברות המפעילות את הטיסות ישירות נמנות סאס, פינאייר, ריאנאייר, וויז אייר, אורל וטראנסאוויה. 17 מהטיסות נוחתות מרוסיה, 10 טיסות מגרמניה ו-12 טיסות מפולין. האפשרות להציע חופשה לתושבי אירופה בעיר שבה החורף מדשדש, היא טריגר הגיוני אולם אין ספק שהגידול במספר הטיסות נובע בעיקר מהתמריצים הכספיים והמענקים שמקבלות חברות התעופה מישראל, שנאמדים ב-40 מיליון שקל לשנה - תקציב שצפוי להמשיך לגדול ביחס ישר למספר הנוסעים.
המענק שמקבלות החברות מחושב לפי 60 אירו לנוסע: 45 אירו מסבסד משרד התיירות וכ-15 דולר מהתאחדות המלונות באילת - זאת ללא קשר למחיר שבו מוכרות חברות התעופה את הכרטיס לנוסעים. התוצאה? מתחילת הקמפיין לעונה הנוכחית ועד 20 בינואר יותר מ-76 אלף תיירים הגיעו לאילת בטיסות ישירות. לפי הערכות משרד התיירות, מספטמבר הכניסו "תיירי החורף" של אילת למשק הישראלים יותר מ-400 מיליון שקל.
צמיחה של 68%
מבחינת שר התיירות יריב לוין, מדובר באחת ההשקעות האפקטיביות ביותר של המשרד. בשיחה עם "גלובס" אומר לוין "הגענו בשיא גם ל-53 טיסות שבועיות בטיסות ישירות לאילת בעונת החורף. כל תייר מוציא בממוצע 1,500 דולר, וכאן הרווח של העיר וכל העוסקים בענף. בתי מלון שהיו סוגרים את שעריהם בחורף נשארו פתוחים כל העונה, חלקם בפעם ראשונה. ב-2018-2019 נקצה תקציב גדול יותר מ-40 מיליון שקל. כל העולם פועל במודלים האלה, ואנחנו בעיצומו של מומנטום מצוין לאילת.
"אנחנו מנהלים שיח עם סוכני נסיעות בינלאומיים שמחפשים לחכור מלון במסגרת שותפות לטווח של כ-10 שנים. מהלכים כאלה כבר קיימים עם סוכני נסיעות רוסים שחכרו מלונות בקפריסין. הם יכולים להגדיל את הרווחיות שלהם מחבילות התיור שהם מציעים ואנחנו נרוויח גידול במספר התיירים. יש פארק מים בבנייה ומתקיימת בחינה להקמת מלון כאי בים. יש פה מצב של ביצה ותרנגולת. לא יכולתי לפני כן לבוא ליזמים עם הצעה לבנייה באילת, אבל ברגע שהעיר מתעוררת זה מביא מעצמו את היזמים שרוצים לקחת חלק בפיתוח של העיר".
בעוד חברות תעופה זרות המפעילות טיסות ישירות לנתב"ג מקבלות מענקים המגיעים ל-250 אלף אירו לטיסה שבועית לשנה. מבנה המענקים באילת שונה וניתן על כל כרטיס שנמכר בפועל. "האינטרס של חברת התעופה הוא למלא את המטוס ולקבל מענק בהתאם", מסביר לוין. "באילת, את הסיכון ואת הסיכוי חברת התעופה לוקחת על עצמה, כי היא מקבלת תמריץ בהתאם למספר הכרטיסים שמכרה, ואנחנו רואים שיעורי תפוסה גבוהים".
ומה עם תיירים שמגיעים לאילת במחיר מסובסד ועוברים למדינות השכנות?
"זה לגמרי בשוליים. גם שיעור הישראלים שטסים בטיסות ישירות הוא נמוך ועומד בממוצע על 8%. ההתחזקות המשמעותית היא של השוק הרוסי, בעקבות הירידה של טורקיה כיעד תיירותי עבורם, ושל השוק הפולני".
"שיפור יפה בתפוסה"
גם המלונאים באילת, שמסבסדים חלק מהמענק, מרוצים. "בתחילת הדרך פחות הרגשנו את השפעת הקמפיין", אומרת אביה מזרחי-מגן, מנכ"לית הרשת פתאל. "אולי משום שהגיע קהל שחיפש פתרונות לינה זולים. אבל השנה אנחנו מרגישים שיפור יפה בתפוסה".
גם לפי מנכ"ל ישרוטל, ליאור רביב, ההשקעה דרך התאחדות המלונות "שווה את הכסף". לדבריו, "כמעט כל תקציב התאחדות המלונות באילת הלך על הסבסוד הזה, והמהלך אסטרטגי הצדיק את עצמו".
אבל מגיעים בעיקר תרמיליאים שפחות מתעניינים במלונות 4 ו-5 כוכבים.
"זו בעיקר תיירות זולה, אבל היא מגיעה לכל מקום. זו התחלה ואני מעריך שהמספרים עוד יגדלו. התפוקות מצוינות והעסק מתחיל לנוע קדימה. אילת לא יכולה להישען רק על תיירים ישראלים. היסטורית, אילת הייתה עיר תיירותית גם בחורף, ואחרי 15 שנים של דממה בחורף - זה חוזר".
אילולא מחירי הלינה הגבוהים, אולי המספרים היו גדולים יותר.
"המחירים בחורף יכולים להיות נמוכים גם ב-50% מהקיץ. בשורה תחתונה המחיר משקף ביקוש והיצע. אנחנו חיים במדינה יקרה, ומחירי המלונות הם בבואה של יוקר המחיה פה". לדברי רביב, תיירי החורף רוכשים טיסות או חבילות המשולבות עם בית מלון בכ-700-800 דולר לשבוע מצרפת למשל, ובכ-500-600 דולר מרוסיה.
"3.6 מיליון תיירים בשנה בישראל הוא מספר שלא משקף את הפוטנציאל", אומר רביב. "אנחנו משוכנעים שהמספר הזה יגדל. ישרוטל נמצאת בהליך הקמה של 5 בתי מלון".
והתוצאה תהיה שמחירי בתי המלון עוד יעלו בעקבות הביקוש?
"המחירים לא יעלו. השינוי הוא בזה שאילת תפסיק להיות עיר עונתית שתלויה רק בתייר הישראלי. התיירות שבאה לאילת היא תיירות שרגישה למחיר ויש בפניה הרבה אפשרויות לחופשה חורפית זולה בכל מיני מדינות. לא נוכל להעלות מחירים גם כשהביקוש יגדל על ההיצע".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.