לפני ימים אחדים פורסמו נתוני התשואות, ההפקדות, הצבירות נטו והנכסים המנוהלים בשוקי החיסכון לטווח ארוך. ביומיים האחרונים ניתח "גלובס" את מה שהייתה 2017 עבור החוסכים בקרנות הפנסיה החדשות המקיפות, בקופות הגמל לתגמולים, בקרנות ההשתלמות ובפוליסות המשתתפות ברווחים של חברות הביטוח. "גלובס" דירג את הגופים המצטיינים בתשואות - שהן המטרה העליונה, בטח בהסתכלות ארוכת-טווח, של הגופים המנהלים, וגם של החוסכים, בעולם של "הפנסיה הצוברת".
היום אנו מפרסמים את התשואות הרב-שנתיות שרשמו ארבעת אפיקי החיסכון לטווח ארוך של הציבור, שיחדיו מנהלים כיום נכסים בהיקף של כ-900 מיליארד שקל.
ומה עולה מהבדיקה? אפיק הפוליסות המשתתפות ברווחים שמנהלות חברות הביטוח, פוליסות שנמכרו בין השנים 1992 ל-2003, מניב את התשואה הגבוהה ביותר מאז 1999 ועד 2017, בעוד שקרנות הפנסיה המקיפות החדשות נמצאות מאחוריו, ולאחר מכן קופות הגמל לתגמולים וקרנות ההשתלמות נמצאות בסוף.
על פי נתוני הפנסיה-נט, הגמל-נט והביטוח-נט של רשות שוק ההון והאוצר, התשואות המצטברות שרשמו הפוליסות שנמכרו בשנים האמורות על שקל שהופקד בהן ב-1999, ועד סוף 2017, תשואה נומינלית ברוטו מצטברת של כ-308%, שהיא תשואה שנתית ממוצעת של כ-7.68%. קרנות הפנסיה החדשות המקיפות רשמו בתקופה זו תשואה נומינלית ברוטו מצטברת של כ-264%, שמשקפת תשואה שנתית של כ-7.03% בממוצע.
לגבי הקרנות החדשות המקיפות יש לציין שהן נהנות מרכיב השקעה ייחודי: האג"ח המיועדות שמהוות כ-30% מנכסיהן, ושמביאות תשואות מובטחות וגבוהות למדי של 4.86% לשנה (צמוד). אבל בעוד שאין ספק ביחס לחשיבות של המיועדות בשנים של ירידות בשווקים או של עליות צנועות, הרי שהיו תקופות שבהן הן היוו משקולת על התיק.
המחירים משנים
ומה לגבי קופות הגמל לתגמולים? עד העשור שעבר הן היו מוצר חיסכון ייחודי, ל-15 שנה, ולא מכשיר חיסכון פנסיוני כפי שהן כיום. בשוק זה יש שונות גבוהה בין הגופים המנהלים השונים, שהציגו ברמה ענפית מצרפית בשנים 1999-2017 תשואה נומינלית ברוטו מצטברת של כ-243%, שהיא תשואה שנתית ממוצעת של כ-6.7%. קרנות ההשתלמות, שהן אפיק השקעה לטווח בינוני, הציגו בשנים האמורות תשואות ענפיות של כ-230% - 6.49% בממוצע שנתי.
נדגיש, כי תשואה ממוצעת לכל השוק ממש לא אומרת שזו התשואה שהחוסכים ראו. ישנה שונות אדירה בין שחקנים שונים, בעיקר בין גופים לא למטרות רווח - שלאורך שנים לא רדפו אחר תשואה (בעיקר הגופים המפעליים והענפיים בשוקי הגמל וההשתלמות). נוסף על כך, ולא פחות חשוב, התשואות שבחנו הן נומינליות ברוטו, כלומר - תשואות לפני ניכוי דמי ניהול (שבביטוחי המנהלים נגזרים גם מהתשואה הריאלית). זה אומר, שעבור החוסך הפער בין הגופים משתנה בהתאם למחיר שהגופים הללו גובים ממנו, ובהקשר זה ישנם הבדלים ניכרים וארוכי-שנים, שיכולים להצטבר לכדי אחוזים לא זניחים בראייה כה ארוכה (של 19 שנים).
כך, לאורך שנים, וגם היום, הפוליסות המשתתפות ברווחים יקרות בהרבה מקרנות הפנסיה וגם מהגמל ומההשתלמות (בטח בשנים חיוביות). אבל גם הגמל וההשתלמות היו מסורתית יקרים יותר מאשר קרנות הפנסיה החדשות. אמנם דמי הניהול בגמל השתנו ב-2013, אבל הם עדיין גבוהים יותר לעומת העלות של ניהול פנסיה מקיפה, שהנה מוצר מסובך יותר, ובטח בשהיו יקרים יותר בממוצע בשנים שקדמו לשינוי זה.
פערים אדירים
פנסיה חדשה: מגדל וכלל ביטוח מדממות למתחרים, אלטשולר שחם נהנה ועוקף את פסגות
שוק קרנות הפנסיה החדשות המקיפות הוא שוק החיסכון הצומח ביותר. רק בשנת 2017 זרמו לניהול קרנות הפנסיה החדשות המקיפות סכומי עתק חדשים בהיקף של כ-35.4 מיליארד שקל, שבשקלול תשלומים לעמיתים הפכו לצבירה נטו שנתית של 28.2 מיליארד שקל. מדובר בקצב אדיר של כספים שזורמים לניהול הקרנות, מה שמשפיע על שוק ההון המקומי לחיוב, בגלל ביקושים נמשכים להשקעות, למרות היציאה הגוברת של השקעות לחו"ל. בסוף 2017 נוהלו בקרנות הפנסיה כ-298 מיליארד שקל, מה שאומר שכיום כבר מדובר כנראה בשוק של יותר מ-300 מיליארד שקל - לאחר שהחל לפעול רק בשנת 1995.
מה השינויים העיקריים ש-2017 הביאה באמתחתה מבחינת מבנה השוק המנהל בפנסיה החדשה המקיפה? מגדל וכלל ביטוח, שרכשו לעצמן את המקומות השני והשלישי בענף זה כבר ב-2004, כבר נמצאות במקום השני והרביעי, בהתאמה, והראל, שעקפה את כלל ביטוח, מאיימת לעבור גם את מגדל. מי שממשיכה לשמור על הבכורה היא מבטחים החדשה של מנורה מבטחים, שכבר מנהלת יותר מ-100 מיליארד שקל.
לגבי מגדל וכלל ביטוח נציין, כי הן מדממות החוצה כספים מנוהלים בשוק הפנסיה החדשה המקיפה, והן היחידות שרשמו העברות שליליות - כלומר, העברת כספים מניהולן לטובת ניהול בחברות מתחרות בשוק הפנסיה החדשה, בהיקפים אדירים של 2.1 מיליארד שקל ושל 1.2 מיליארד שקל, בהתאמה.
מגדל וכלל ביטוח
מי היו הנהנים הגדולים מהדעיכה של שתי הקרנות של הקבוצות הגדולות בעבר? האם היו אלה מיטב דש והלמן אלדובי, שזכו להיות קרנות הפנסיה ברירת מחדל לכלל הציבור, או קרנות אחרות? נתחיל מהשאלה השנייה, ובכך גם נענה על השאלה הראשונה: לא. מי שנהנה הכי הרבה ממה שקרה בשוק, ורשם את ההעברות הגבוהות בענף הפנסיה החדשה הוא בית ההשקעות אלטשולר שחם, שקיבל מהמתחרים כ-811 מיליון שקל, ואחריו, במרחק ניכר, הראל והפניקס - שתי קבוצות ביטוח עם זרוע סוכנויות ומספר סוכני ביטוח גבוה בהרבה מזה שיש לאלטשולר שחם.
ובכלל, אלטשולר שחם צמח והוביל את ההעברות בפנסיה החדשה, לצד הצטיינותו האדירה בשוק הגמל. הוא עקף בדצמבר את הקרן של בית ההשקעות הגדול במשק, פסגות, במונחי נכסים מנוהלים. נכון להיום אלטשולר שחם כבר מנהל יותר מפסגות בפנסיה, ונמצא על סף עקיפתו גם בשוקי הגמל וההשתלמות.
ולסיום, לגבי שתי הקרנות ברירת מחדל: הן רשמו העברות חיוביות של כ-145 מיליון שקל כל אחת, מה שממצב אותן במקום לא רע ביחס לגודלן, אך לא מרשים. עם זאת, ההפקדות לאיילון מיטב היו גבוהות בהרבה מאלה שרשמו יתר בתי ההשקעות, וחצו ב-2017 את רף 1.3 מיליארד שקל. הלמן אלדובי, שבימים אלה ממזג את פעילויות החיסכון לטווח ארוך שלו עם אלה של אי.בי.אי, מתקשה להתרומם.
גמל והשתלמות: פסגות, כלל ביטוח ומיטב דש עם נטו שלילי; אלטשולר שחם וילין לפידות מעל כל השוק
בשנת 2017 רשמו כל קופות הגמל לתגמולים וקרנות ההשתלמות תשואה חיובית, הודות לגאות בשווקים. במקביל, הקופות והקרנות זוכות לעדנה בשנים האחרונות, בכל מה שקשור לזרימת הכספים פנימה, בגלל צעדים רגולטוריים שהחיו את הגמל. לקרנות ההשתלמות זרם הכסף אף פעם לא פסק, מה שהוביל כמעט את כל הגופים המנהלים הגדולים בשוק זה להציג גידול בנכסים המנוהלים.
בניגוד למגמה, כלל ביטוח והלמן אלדובי רשמו בשנה החולפת ירידה בנכסים המנוהלים, למרות התשואות החיוביות. כמו כן, בנטרול התשואות החיוביות יש גופים מנהלים נוספים שהצטמקו "ריאלית" בשנה החולפת ביחס לשוק, ובראשם מיטב דש ופסגות. שני האחרונים, נדגיש, היו השחקנים הגדולים בשוק הגמל וההשתלמות בסוף 2016, וזה השתנה בשנה החולפת. אלטשולר שחם עלה למקום השני, והוא כבר מאיים לדחוק את פסגות מהפסגה.
גמל והשתלמות
בכלל, ההצלחה של אלטשולר שחם בשוק הגמל וההשתלמות, וגם של ילין לפידות, היא פשוט מדהימה. מדובר בגופים שצומחים בעיקר על רקע התנהלות נכונה בניהול ההשקעות והמוניטין שלהם. ב-2017 רשמו שני הגופים הללו צבירה נטו בהיקפים אדירים ממש, של 12.9 מיליארד שקל ושל 11.3 מיליארד שקל בצבירה נטו - בין היתר על רקע העברות בהיקף ניכר מהמתחרים. למעשה, יש את שני המנהלים הללו ואת כל היתר, שבעבר רכשו קרנות וקופות גדולות מהבנקים ושצמחו לאורך שנים, ועדיין נמוגים.
עוד מצטיינים בשוקי הגמל וההשתלמות בשנה החולפת הם הראל, עם צבירה נטו של כ-2.8 מיליארד שקל, אנליסט עם צמיחה ניכרת ומרשימה ביחס לגודלו - ועם צבירה נטו של כ-1.7 מיליארד שקל, ומנורה מבטחים שרשמה צבירה נטו של כ-1.3 מיליארד שקל. מנגד, ב-2017 היו כמה סיפורים "קשים" של הצטמקות: פסגות עם צבירה נטו שלילית של כ-2.7 מיליארד שקל, וכלל ביטוח עם צבירה נטו שלילית של כ-2.6 מיליארד שקל. קצת אחריהן ניצבת מיטב דש (שמיזגה אליה את קופות איילון) עם צבירה נטו שלילית של 2.1 מיליארד שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
