מאבק בהון השחור: לחייב נותני שירותי אשראי לדווח על לקוחות

ההתחמשות החקיקתית הבלתי נגמרת במאבק בהון השחור ממשיכה לייצר דיונים סוערים ומחלוקות בוועדת החוקה. אתמול (ג') התקיים בוועדת החוקה דיון נוסף בצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), שנועד להתמודד עם הלבנת הון ולחשוף מלביני הון. זאת, באמצעות הטלת חובה על נותני שירותי אשראי לזהות ולאמת את הפרטים של הלקוחות שלהם, ולדווח, בהתקיים תנאים מסוימים על העברות כספיות של אותם הלקוחות.

בין יתר החובות מוצע לקבוע בצו את חובת ביצוע "הליך הכרת לקוח" אם הלקוח מקבל אשראי בסכום של מעל 50 אלף שקל במצטבר בפרק זמן של חצי שנה, חובת זיהוי פנים אל פנים לפני מתן אשראי לראשונה, חובת קיום בקרה שוטפת אחר הפעולות של מקבל השירות ובדיקת פרטי הזיהוי שלו אל מול רשימת ארגוני הטרור ופעיל הטרור המוכרזים. הצו יחול על מי שעוסק במתן שירותי אשראי, ובכלל זה מתן שירותי ניכיון שיקים ושטרי חוב, ניכיון שוברי אשראי, הלוואות, ליסינג מימוני ועוד.

דיון הוועדה התמקד בסעיף הבקרה המוגברת לגבי לקוחות שמקבלים שירות בסכום נמוך, ביחס לפעילות הנעשית מול מדינות וטריטוריות המצוינות בצו, על פעולות של איש ציבור זר ועל פעילות שיש בה סיכון גבוה להלבנת הון או מימון טרור. עוד סבב הדיון סביב השאלה על אילו פרטים יידרשו נותני האשראי לדווח - האם הצו יחול על גופים מתווכים בין חברות האשראי לבעלי העסקים ומתי הוא ייכנס לתוקף.

יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומיאנסקי (הבית היהודי), תהה בדיון מהם מאפיינים של סיכון שיחייבו דיווח על לקוח. "אם נכנס אדם נורמטיבי ורוצה 30 אלף איך אפשר לדעת שהוא בסיכון? הכוונה היא אם מתעורר חשד אצל לקוח מסוים? צריך להוסיף לנוסח 'התעורר חשד'. מישהו שמעורר חשד אצלי כנותן שירותים אני רואה שהוא בא שוב ושוב, יכול להיות שיהיה לי חשד ואז עליי לדווח". סלומיאנסקי הוסיף, כי "אם יש ספק לגבי החשד ויש פעולות חוזרות והחשד נמשך, אתה מתגלגל בשיחה ומנסה לעמוד על טיבו וברגע שאתה חושב שנדרש תדווח. לא מבקשים מכם להיות חוקרים אלא לדווח כשיש לכם תחושה. אבקש שתמצאו נוסח לשלוש דרגות מפעולה רגילה לחשש לחשד".

ח"כ אורן חזן (הליכוד) ציין כי החוק בעייתי מבחינת החובה על משקי-הבית הפרטיים, ועלול להטיל עליהם עמלות מיותרות. "אני נכנס לשיפוץ בית ומבקש שתועמד לי מסגרת עם ערבות אישית שלי ושטר חוב. למה אני צריך לדווח על זה? אם יש דיווח על כל משיכה למה לדווח על המסגרת? הרי רק יגבו מהציבור עוד עמלות. אף אחד לא מקבל מסגרת בלי להעמיד בטוחה. יש מקומות בהם שטר חוב הוא בטוחה מספקת כדי לקבל מסגרת גם של מיליונים. אם אדם ביקש מסגרת של חצי מיליון שקל, תבדקו עם האדם מה עשה עם הכסף".

אקסטרה חשודים

עו"ד יצחק מימון שמשרדו עוסק במתן יעוץ בנושאי ציות ורגולציה בתחום האשראי החוץ בנקאי, ציין בדיון כי "עכשיו יהיו אקסטרה חשודים ואקסטרה דיווחים על מישהו שמבקש העברה של כמה משכורות. אנחנו מוכנים לדווח על פעולות כמו הבנקים, כלומר רק על פעולות. נדווח לפי התוספת הראשונה של הבנקים כולל העברה של מעל 50 אלף שקל. נאמץ את אותן פעולות לצו שלנו. כמו כן אבקש שלא נצטרך לדווח על פעולות בין הבנקים למעט פעולות במזומן. איזה הלבנת הון יכולה להתבצע בין הכספים שלי בבנק לאומי שהם כשרים לבין הכסף שאעביר ללקוח שלי בבנק אחר. זה יוסיף לנו עומס דיווחים אז לפחות קצת היגיון. תישארו עם הדברים העיקריים שהם מזומן, מט"ח והעברות לחו"ל".

עו"ד מאיה לדרמן היועצת המשפטית לרשות לאיסור הלבנת הון ציינה, כי "המטרה שלנו היא ליצור דיווחים רק במקרים בהם עובר כסף מיד ליד. ברגע שעבר שטר חוב עליך לדווח על עצם ההעברה. הרבה מהתיקים שאנחנו רואים כסף שחור נמצאים במערכת הבנקאית. גם חבר בורסה המעביר כסף לחשבון בחו"ל יש על כך דיווח. פעולה בין בנק לבנק היא לא מול לקוח ולכן אין עליה דיווח".

בהמשך התייחסו הנוכחים לבקרה המוגברת על פי הצו. חבר הכנסת חזן אמר, כי "הסעיף הזה מסוכן, כי אתם מנסים להוריד את האחריות מכם ולהעבירה לנותני שירותי המטבע כדי שיוכלו להאשים אותם. הסעיף צריך להתבטל, הם לא משטרה. הסעיף לא מדבר על לפקוח עין, ולא קיבלתי תשובה איך נותן השירות יכול לדעת מיהו חשוד. איזו הכשרה יש לנותן שירות לדעת מה מעורר חשד. זה סעיף מקולקל המייתר לחלוטין את ההפרדה בין לקוח קטן ללקוח של מעל 50 אלף שקל, ומאפשר לשתק עסקים. צריך להגדיר בדיוק מה מעורר חשד".

עו"ד לדרמן מהרשות לאיסור הלבנת הון הגיבה לדברים ואמרה: "אנחנו אומרים לנותן אשראי לפקוח עיניים. גם לקוחות שעושים פעולות בסכומים נמוכים. נותן האשראי נותן כסף, זו יכולה להיות פעילות ארוכת טווח, זה יכול להיות ממדינות בסיכון, פעילות שלפי שיקול דעת הנותנים היא בסיכון גבוה כמו לקוח שכל פעולותיו במזומן. אם הם לא חושבים הם לא חייבים לעשות דבר. כל המשמעות של בקרה היא על פעילות מתמשכת שהיא חריגה".