מה שהיום נחשב גאדג'ט, מחר ישפיע על עולם העבודה

ביום שבו אפל הכריזה על הטאבלט הראשון, הייתי בהרצאה של עתידן. הוא הקרין שקף עם התמונה של המכשיר הלא מוכר, ואמר משהו בסגנון, "אני לא יודע מה הדבר הזה עושה, אבל אני רוצה כזה". זה היה באפריל 2010. בתוך שנתיים נמכרו יותר טאבלטים ממחשבים שולחניים, ובתוך שלוש שנים גם יותר ממחשבים ניידים. אבל ב-2010 הטאבלט עדיין הוגדר גאדג'ט, כלומר, מכשיר לכאלה שאוהבים טכנולוגיה, בטח לא משהו שצפוי להגיע לבתים רבים ולהפוך כלי מרכזי בחיי העבודה והפנאי שלנו.

הסיפור הזה הוא רק דוגמה אחת לכלים שהופיעו בעולמנו בעשור האחרון ושינו את האופן שבו אנחנו מתקשרים, לומדים, צורכים פנאי ועובדים. תערוכת האלקטרוניקה CES, שנערכת בכל שנה בתחילת ינואר בלאס וגאס, היא מקום טוב להתבונן בעתיד העבודה דרך הגאדג'טים החדשים.

התערוכה הזאת קיימת 50 שנה. שם הושקו לראשונה הווידאו המקליט ב-1970, הלייזר דיסק ב-1974, מצלמת הווידיאו ב-1981 וגם ה-Xbox וטלוויזיית הפלזמה ב-2001. כולם היו חדשניים, אחר כך מוכרים ואהובים ומאז השתנו ללא הכר או הוחלפו לחלוטין. אם התערוכה היא מעין כדור בדולח, אפשר לומר שהדבר החם היום הוא הקול שלנו. כמעט בכל יום מכריזים על התקן חדש שנשלט על ידי קול - מרמקולים ועד עוזרים דיגיטליים. לאט לאט פוגשים צרכנים מגוון רחב של שימושים לאותם רמקולים, כמו אקו של אמזון המקבל פקודות קוליות, גוגל הום והמתחרה של אפל שצפוי לצאת בחודש הבא, HomePod. אפשר לשאול אותם כל שאלה שהייתם מחפשים באינטרנט, לברר מה מזג האוויר מחר, להזמין מאתרי קניות וגם להדליק אור ולהפעיל מכשירים. כמו שקרה לטאבלט, סביר להניח שככל שיתווספו פקודות קוליות, כך יהפכו העוזרים האלה שימושיים יותר.

כבר היום הזיהוי הקולי הזה הוא אישי. כך, לדוגמה, השיקה יצרנית ציוד האמבטיה קוהלר קו מוצרים חכמים שמזהים מי אומר להם בוקר טוב ומתאימים את רמת התאורה, המוזיקה ואפילו זווית המראה באמבטיה למי שנכנס.

איך זה מתקשר לעולם העבודה? חישבו איך ייראה משרד שבו כל משטח עבודה יודע לזהות אתכם ולהתאים את עצמו לצרכים שלכם. מעבר לכך, יש כאן התפתחות ביכולת של מערכות ממוחשבות לנהל שיחה ולבצע פעולות בהסתמך עליה. ככל שהיכולת הזאת תגבר, כך היא תייתר את כל מי שתפקידו לבצע בדיוק אותן פעולות, לדוגמה מרכזי שירות, מכירות, תמיכת לקוחות וכדומה. סביר להניח שעולמות חדשים לגמרי של שירותים ייווצרו סביב היכולת פשוט לדבר עם הטכנולוגיה כאילו היא אחת מאיתנו.

אבל כל זה לא נעצר בשיחה. ככל שייאספו עוד נתונים ומידע אישי מהמכשירים האלה, כך הם יהפכו מדויקים יותר במילוי הצרכים שלנו. חישבו על כל הפעולות האדמיניסטרטיביות במשרד. במקום לכתוב מיילים או לקבוע פגישה ביומן, נוכל פשוט לומר זאת לחלל החדר והמכשיר יעשה זאת במקומנו. ועכשיו חישבו על כל הפעמים שביקשתם ממישהו לאסוף בשבילכם נתונים ולעבד אותם. תדמיינו שגם את זה תוכלו פשוט לומר והמחשב יבצע. כשאפשר יהיה לתקשר עם כל הדיגיטל הזה בשיחה פשוטה, הטכנולוגיה תהפוך נוכחת בחיינו באופן טבעי יותר ותאפשר לנו פשוט "לדבר" אל העולם והוא יענה. ולא סתם יענה - הוא יתקשר איתנו ממש כמו מישהו שאנחנו מכירים.

איך נראית המהפכה

אפליקציית Replika היא דוגמה ליכולת שיחה טבעית כזאת. היישום הזה נולד אחרי שהחבר הכי טוב של המפתחת נהרג בתאונה. היא התקשתה להתמודד עם חסרונו ובנתה כלי מבוסס בינה מלאכותית שמתקשר כמוהו בדיוק דרך צ'אט. כיום, האפליקציה הזאת מוגדרת "חבר AI שתמיד שם בשבילכם" ומזמינה את המשתמשים לגדל אותו. הוא ילמד את סגנון השיחה שלכם וישוחח איתכם באופן שבו הורגלתם.

יש גם דוגמאות מתקדמות לשיחה עם תרגום סימולטני לשפה אחרת. גוגל, לדוגמה, השיקה אוזניות לטלפון סלולרי שמאפשרות תרגום סימולטני תוך כדי שיחה. הן עדיין פועלות רק עם טלפון הפיקסל של גוגל אבל בטח יזכו בקרוב להרחבות ולמתחרים.

עכשיו תשלבו את כל זה עם טכנולוגיית המציאות הרבודה, שרק משתפרת ביכולתה להעביר את החושים שלנו למקום אחר. אפשר כבר לראות משקפיים חכמים לשימושים שונים, כאלה שמתחילים להתרחק מעולם המשחקים ולהתקרב לעולם העבודה. כך, למשל, יצרן מצלמות המעקב FLIR חבר ליצרן זכוכית תרמית ויחד הם יצרו משקפיים שמאפשרים למי שמרכיב אותם לראות תמונות תרמיות. חישבו על כבאים שצריכים לראות אנשים דרך העשן, על אנשי ביטחון שצריכים לבצע מעקבים, על אנשי שירות של חברות חשמל שיכולים לאתר אזורים שהתחממו או התנתקו.

ויש גם המשקפיים של Vuzis שנראים כמו משקפי שמש לכל דבר אבל מאפשרים "להלביש" על המציאות מוצר או מידע. חישבו על רופא שרואה כך את המידע על החולה, על תייר שרואה את המפה, על נוסע שיכול לצפות במסלול התחבורה הציבורית, אבל גם על מעצב שמזיז בחלל קירות, משנה את מיקום החלונות, את התאורה, את הריהוט ואת הצבעים.

כדור הבדולח הזה מספר לנו על עולם יותר חכם, יותר מחובר. בעולם שבו מכוניות, מכונות כביסה ושאר מכשירים יומיומיים מתחברים לאינטרנט, נוכל לבדוק מהמכולת מה יש במקרר, לאפשר לאוטו למצוא חניה לבד ולרמזורים לנהל את עצמם בהתאם לעומסי התנועה. הקופה בסופר תדע מה יש בעגלת הקניות שלנו - מה שהעוזר הווירטואלי לא הזמין לנו באופן עצמאי דרך הרשת ומדפסת התלת ממד עדיין לא מסוגלת להדפיס לנו. המצלמה בבית תסרוק את גופנו ותרכוש עבורנו את הבגדים שהכי מחמיאים לנו, ובחדר הכושר נוכל להתאמן במכשיר שיעביר אותנו ישירות למדרונות המושלגים של האלפים לחוויית סקי מוחשית. על גופנו, ואולי גם בתוכו, ישכנו טכנולוגיות שיבדקו מה שלומנו, יאמנו אותנו לחיים יותר בריאים ויתריעו בפנינו על סכנות, וכנראה גם יטפלו בהן.

כל הקסם הזה ישנה את חיינו ויזיז את עולמות העבודה למקומות חדשים. המהפכה התעשייתית הרביעית התחילה כשהטכנולוגיה חיברה בין בינה מלאכותית, מכונות לומדות, רובוטיקה, ביוטכנולוגיה ועוד, כך שהם מעצימים אלה את אלה ואת היכולת של האדם לפתור בעיות בעולמות רבים. אבל למהפכה הזו יש השלכות נרחבות על התחומים החברתיים, הכלכליים, הדמוגרפיים והגיאופוליטיים. גם בשוק העבודה הרבה מהמוכר והידוע יהפוך במהרה ללא רלוונטי, בין השאר ידע, יכולות וניסיון. לנו נותר רק לבדוק איפה אנחנו נמצאים בעולם המתחדש הזה, וליהנות מהקסם שלו.

■ הכותבת היא דירקטור משאבי אנוש באינטל העולמית ובעלת הבלוג "עולם העבודה העתידי", www.niritcohen.com