חידת ביתן: מה מסתתר באימפריה הקמעונאית שבנה נחום ביתן

לפני כשנה וחצי עלה נחום ביתן, הבעלים של קבוצת "יינות ביתן", לליגה הלאומית של הקמעונאים בישראל כאשר השלים את רכישת רשת "מגה" והפך לבעלים של כ-200 סניפים ולמעסיקם של כ-10,000 עובדים. אלא שמאותו רגע הצרות לא הפסיקו להידפק על דלתו של הקמעונאי שמשפיע באופן דרמטי על שוק המזון בישראל, ולמרות זאת פניו לא מוכרות לרבים מהצרכנים: סכסוכים עם ספקים, קשיים תברואתיים, קנסות של רשות ההגבלים, לחץ מזומנים וגם חקירה פלילית אחת שאת פרטיה המלאים אנחנו חושפים כאן לראשונה ושממנה הוא צפוי כנראה לצאת ללא פגע.

בשוק המזון מעריצים אותו על התעוזה, על הסיכונים המחושבים שהוא מוכן לקחת על עצמו מדברים על שיפור בעסקיו, אבל תוהים כיצד הוא ישרוד את התחרות העזה בענף. בשוק ההון בטוחים שללא הנפקה או גיוס חוב ציבורי הוא יתקשה לשרוד ומקוששים מידע על הלוואות פרטיות שלקח, ובשוק הנדל"ן מתחקים אחר הנכסים שהוא מעמיד למכירה. בינתיים, נחום ביתן מצליח לטפס את כל המהמורות, וגם את החקירה ביחס לשוחד הוא צפוי בקרוב להשאיר כנראה מאחוריו. אלא שככל שהולך ועובר הזמן מתחדדת השאלה כמה זמן הוא עוד יוכל להמשיך לנהל אימפריה קמעונאית באופן ריכוזי ובאמצעות בני משפחה ולגלגל חוב, ובעיקר - האם רכישת מגה הייתה צעד נועז ויצירתי או פשוט מהלך עסקי אחד יותר מדי. 

 יינות ביתן

לא הפעם הראשונה

ב-13 בפברואר 2017, בשעה 10:00 בבוקר בקירוב, צעד איש גבוה ומשופם באמצע שנות ה-50 לחייו לאחד מחדרי החקירות של היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה), והתיישב על הכיסא שהיה כמעט צר ממידותיו. מולו התיישב החוקר המנוסה, פקד איתי רמות, והטיח בו: נחום ביתן, הנך חשוד במתן שוחד לראש עיריית כפר-סבא, יהודה בן-חמו. ביתן הביט בחוקר בעיניו החומות החודרות, ולא הביע רגש גם כשזה הבהיר לו שהוא רשאי לשמור על זכות השתיקה, אך עליו לדעת כי בית המשפט יכול להביא בחשבון את שתיקתו. מיד אחר כך ביקש החוקר לראשונה את תגובתו של ביתן לחשדות נגדו. ביתן לא שתק ולא התכוון לשתוק - הוא אמר לחוקר שהוא מופתע מהחשד והבהיר מיד כי הוא מכחיש את המיוחס לו וכי מעולם לא נתן שוחד לראש עיריית כפר-סבא.

החקירה הזאת, שעצם קיומה נחשף לראשונה ב"גלובס" (ב-13 בספטמבר 2017) ושאת תוכנה אנחנו חושפים כאן לראשונה, באה לביתן (56) בזמן הכי גרוע שיכול להיות: כחצי שנה אחרי שהקמעונאי הוותיק שגדל באשקלון ובנה בעקשנות ובעשר אצבעות עסק משגשג, הוא הפך לבעלים של רשת הקמעונאות השנייה בגדולה כשרכש את רשת "מגה בעיר" מרשת מגה שקרסה. הרכישה, כאמור, הפכה את ביתן לאחד מאנשי העסקים הגדולים בארץ ושמה אותו סופית על המפה של הגדולים ביותר, אבל היא אולי, גם, העסקה הגדולה המסוכנת ביותר שביתן עשה עד היום - ולא רק בגלל תג המחיר שהוא נדרש לשלם עבור מגה - 455 מיליון שקל, ועוד נחזור לכך בהמשך.

למרות ההפתעה שחש ביתן לדבריו כשהטיח בו החוקר שהוא חשוד במתן שוחד לראש העיר כפר-סבא, הוא הגיע אל החקירה אחרי התייעצות עם עורך דינו, יואב נהיר. זו לא הייתה הפעם הראשונה שהוא נחקר בחשד למתן שוחד לראש עיר. בעבר, נחקר ביתן בחשד שתמך במערכת הבחירות של ראש עיריית אשקלון, רוני מהצרי, בשנים 2003 ו-2008. החשד היה כי ראש העיר דאג בתמורה לביתן ופעל למענו לאחר הזכייה בבחירות. אבל החשדות נגד ביתן התבדו או לפחות לא הוכחו - והתיק נסגר. גם התיק נגד מהצרי, שאגב, יוצג על ידי עו"ד רונאל פישר, נסגר.

חקירתו הנוכחית של ביתן עוסקת בעיקרה בחשד שבן-חמו פעל באופן מושחת כשעשה שימוש אישי בתלושי מזון ותווי קנייה שקיבלה עיריית כפר-סבא מגורמים עסקיים שונים, ובהם יינות ביתן, ושיועדו לנזקקים. או במילים אחרות: בן-חמו חשוד בכך שבמקום לדאוג שהתרומות יועברו לנזקקים בעירו, הוא עשה בהם שימוש למען אינטרסים אישיים. התיק נגד ביתן לא נסגר, אך הוא אינו חשוד עוד במתן שוחד, וכך גם בן-חמו.

מוכן לעגל פינות

גם אם נשים את העניין הפלילי בצד, הרי שהחקירה יכולה ללמד על האופן שבו מנהל ביתן את עסקיו: יורד לפרטים, ריכוזי, יודע להגיע עד לראש העיר כאשר הדבר נדרש, ומוכן לעגל פינות במיוחד כאשר מדובר ב"מטרות טובות".

בתחילת החקירה, מיד אחרי שהוטח בו החשד הראשוני למתן שוחד ע"י חוקר יאח"ה, התבקש ביתן לספר מעט על עצמו. הוא סיפר כי הוא הבעלים של רשת שמונה 200 סניפים, מעסיק 10,000 עובדים והוסיף כי הוא נהנה ממה שהוא עושה וכי יש לו עסקים נוספים. בתשובה לשאלת חוקר המשטרה, ציין ביתן כי הוא שוכר נכס בכפר-סבא שהחוזה שלו מסתיים בסוף 2017. מדובר ב"מרכז רקפת" שבאזור התעשייה בעיר שבשרון, 12 דונם של מסחר ומשרדים שאותו משכיר ביתן לכמה שוכרי משנה.

מהמשך חקירתו של ביתן עולה כי את ראש העיר בן-חמו הוא הכיר בחודש מאי 2007 כשרכש את רשת הקמעונאות "יד יצחק" תמורת 121 מיליון שקל, מאנשי העסקים רוני גנגינה וניסים ביטון. ביתן סיפר כי במהלך מסיבת פרידה של הבעלים מהספקים הכיר לו אחד מהם את בן-חמו. ביתן אמר כי מאז הוא נמצא בקשר לא רציף עם ראש עיריית כפר-סבא. בשלב הבא של החקירה התחיל החוקר לשאול את ביתן על דברים שעומדים במוקד החשד הנחקר - התרומות לעיריית כפר-סבא שכאמור יועדו לנזקקים, אך לפי החשד לא הגיעו אליהם. ביתן סיפר כי כשרכש את רשת יד יצחק נאמר לו על ידי הבעלים שהם נוהגים לתרום באופן קבוע כסף או מוצרי מזון לנזקקים בעיר. הוא ציין כי גם הוא נוהג לתרום לנזקקים בלב רחב וכי בכוונתו להמשיך את הנוהג היפה הזה של גנגינה וביטון. לשאלת החוקר האם ראש העיר בן-חמו ביקש ממנו לתרום לעירו או שוחח איתו על כך, השיב ביתן בשלילה, אבל בהמשך סיפר כי אחד מעוזריו של בן-חמו, בחור שאותו הגדיר ביתן כחוזר בתשובה ששולח את 'פרשת השבוע', בירר איתו האם בכוונתו להמשיך להעביר תרומות לעירייה כפי שעשתה יד יצחק. לדברי ביתן, תשובתו הייתה שהוא מוכן לתרום תווי קנייה של יינות ביתן.

בהמשך החקירה העיר ביתן הערה, שלפחות אם מקבלים אותה ככנה, יכולה ללמד לא מעט על אופיו וגישתו לנזקקים ואולי גם לחיים בכלל. ביתן אמר שהוא חושב שלתרום מוצרים לנזקקים (להבדיל מתווי קנייה) זה אקט משפיל. הוא נימק זאת בכך שכאשר מחלקים מוצרים הנזקקים צריכים להגיע פיזית לחנויות ולקחת ארגזים הביתה לעיני כל. ביתן הוסיף ואמר כי הוא רצה לתת לנזקקים תלושי מזון (תווי קנייה) כדי לגרום להם להרגשה טובה ושירגישו כאחד האדם.

בהמשך חקירתו, טען ביתן כי הוא תורם כ-5 מיליון שקל בשנה לנזקקים. לדבריו, בנוסף על התרומות לעיריית כפר-סבא (שלפי החשד כאמור לא הגיעו תמיד ליעדן) הוא תורם גם לעיריות אילת, ראשל"צ, אשקלון ועוד. כאשר נשאל האם הוא מבקש אישור על התרומות, כלומר, קבלות לצורך זיכוי של חלק מהתרומות במס, הוא השיב באופן די מפתיע כי הוא לא עושה זאת, וכי מי שרוצה מעביר לו קבלות, ומי שלא רוצה - לא. ביתן העיד כי זה האופי שלו - כשהוא תורם לנזקקים הוא לא שואל יותר מדי שאלות.

במאמר מוסגר נציין כי במהלך חקירת פרשת בן-חמו התברר למשטרה שבעוד שרוב העיריות מנפיקות אישורים על תרומות שהן מקבלות ומעבירות לתורמים (באמצעות טופס שמכונה "טופס 46" שמאפשר לתורם שתרם לגוף ציבורי זיכוי ממס הכנסה לתרומות הגבוהות מכ-180 שקל), עיריית כפר-סבא לא העבירה בתקופה הרלוונטית טפסים כאלה לחלק מהתורמים.

ביתן אמר בחקירתו כי גם כאשר תרם לעיריית כפר-סבא, כמו בתרומות לגופים אחרים, הוא היה משוכנע שהכספים מגיעים לנזקקים. הוא הוסיף שהתרומות לעיריית כפר-סבא היו של "תווי ביתן" המאפשרים רכישה של מוצרי מזון בסניפי יינות ביתן, וציין כי התלושים הועברו על ידו רק בחגים וכי הוא מעולם לא התבקש ולא העביר לעירייה בראשות בן-חמו כסף מזומן או תרומות בדרך אחרת. לביתן לא היה הסבר למה התרומות לא נעשו בדרך מסודרת וניתנו ללא שנדרשו קבלות ואישורים. עם זאת, הוא ציין שהכול מתועד ורשום בספרים, ואף מתועד בכרטסת התרומות של סניף כפר-סבא, כשליד כל תרומה כתוב כי היא ניתנה באישור שלו עצמו.

עכשיו עבר החוקר לבדיקה של הקשרים בין ביתן לבין בן-חמו, ואת הנושאים העסקיים שקידם ביתן מול ראש העיר. ביתן הודה כי הוא יצר קשר עם בן-חמו שלוש פעמים לאורך השנים האחרונות. זאת, בנוגע לשלושה נושאים עסקיים שרצה את התערבותו בהם: האחד, הסדרה של חניות במתחם שבו נמצא הסופר של יינות ביתן בכפר-סבא. השני, אגרת ביוב שביתן נדרש לשלם על עסק שלו בעיר ושהיה גבוה מדי לטעמו. השלישי, סכסוך שהתגלע בין ביתן לבין הבעלים של סופר שהתחרה ביינות ביתן בכפר-סבא - "קוסט 365".

מהדברים שאמר ביתן בחקירה אודות הנושא הראשון - נושא החניות במתחם הסופר - אפשר ללמוד הרבה על אופיו הניהולי של ביתן ועל המעורבות שלו בכל פרט בעסקיו. ביתן סיפר לחוקר כי לפני כמה שנים הוא שמע מאחיו שמועה לפיה רוצים להפוך את החנייה במתחם הסופר, שהייתה עד אז חינמית, לחנייה כחול-לבן (בתשלום).

לדבריו, כפי שאמר בחקירה, הוא ביקש מהמזכירה שלו לקבוע לו פגישה עם ראש העיר. מאחר שהיה לפני חידוש חוזה שכירות במקום, אמר ביתן בחקירה, הוא רצה לבדוק את אמיתות השמועות הללו. להבנתנו, לא ברור מהחקירה מה עלה בגורל הפנייה הזאת של ביתן לראש העיר.

גם בסוגיית היטל הביוב, שהיה גבוה מדי לטעמו, לא היסס ביתן לפנות ישירות אל בן-חמו בניסיון לשנות את החלטת העירייה שהשפיעה על עסקיו. ביתן העיד בחקירתו כי הוא היה שוכר משנה בנכס שנמצא באזור התעשייה בכפר-סבא, שקיבל בשנים 2009 או 2010 תשלום עבור היטל ביוב, שלטעמו ולדעת אנשי מקצוע שעבדו אצלו היה סכום מופרז. ביתן סיפר כי הוא התקשר לבן-חמו וביקש להפגש איתו בנושא. וכך, מתברר, היה. הפגישה בין ביתן לבן-חמו נקבעה במשרדי ראש העיר. נכחו בה מלבד השניים גם מהנדס העירייה וגזבר העירייה. ביתן הביא עמו את כל החומרים בנושא וניסה להסביר לבן-חמו ועוזריו למה יש לו השגות על ההיטלים שהם גובים מעסקיו. בן-חמו ביקש בתום הפגישה לראות מה אפשר לעשות בנושא. בשבועות שלאחר מכן נערכו שתי פגישות נוספת בין הצדדים. בסופן, סוכם על סכום חדש ומעודכן - ומן הסתם נמוך יותר - שתשלם רשת יינות ביתן בגין היטלי הביוב על הנכס של החברה בכפר-סבא. נחום ביתן השיג לפחות חלק ממבוקשו.

ביתן פונה לבן-חמו בשלישית - הפעם בבקשה שיישלח נציגי עירייה שידאגו שהמתחרה שלו - סופר קוסט 365, כאמור - יפסיק לפרוק סחורה מול פתח הסופר של יינות ביתן בעיר. מדובר בסופר שהיה בבעלות המשביר לצרכן וחלק כביש גישה משותף עם יינות ביתן - דבר שביתן חשב שפגע בעסקיו, בעיקר משום שמשאיות שהיו מגיעות לסופרמרקט המתחרה היו פורקות סחורה וחוסמות את הכניסה למתחם של יינות ביתן. בשנת 2013 יצר ביתן פעם נוספת קשר עם בן-חמו סביב הנושא הזה, וביקש ממנו לשלוח את נציגי העירייה כדי שידאגו שהמתחרים שלו יפסיקו לפרוק סחורה מול פתח הסופר שבבעלותו. לפי מה שטען ביתן בחקירתו, הוא לא יודע האם נשלחו פקחים מהעירייה או לאו, אבל בפועל שום דבר לא השתנה והוא נאלץ למקם אנשים שלו שיכוונו את התנועה. לדבריו, אחרי תקופה מסוימת הדברים הסתדרו וכנראה שהוא (המתחרה - ח.מ, ש.מ) הבין שזה מפריע לכולם וגם ללקוחות שלו.

ביתן גם נשאל בחקירתו האם ביקש מבן-חמו לשלוח פקחי תברואה לעסק המתחרה. הוא שלל את הדברים נחרצות ואמר שלעולם לא היה פוגע בפרנסה של בן אדם בצורה הזאת.

החוקר שאל את ביתן מדוע הוא פנה ישירות לראש עיריית כפר-סבא בעניין כזה, ולפי המידע שבידינו ביתן ענה שבהתחלה פנה לפקחי התנועה בעיר, אבל לאחר שאף אחד לא נענה לפנייתו והוא חש שהדברים לא מטופלים - ביקש את התערבותו של בן-חמו. החוקר הקשה על ביתן ושאל אותו האם היה לו נוח לפנות לראש העיר במצב שבו הוא תרם לנזקקים בעיר. ביתן אמר שלא, והעיד על עצמו כי הוא איש צנוע שמעביר תרומות בסתר וכי הוא אף פעם לא דיבר על נושא התרומות לעירייה ולנזקקי העיר.

נחום ביתן יצא מהחקירה הזאת בראש מורם והלך לביתו. כאמור, הוא לא נחקר שוב מאז על ידי המשטרה. ביתן וגם בן-חמו מכחישים כאמור, את החשדות נגדם. ואולם, מצבם המשפטי אינו זהה. בעוד שהראיות לעבירות פליליות נגד בן-חמו נוגעות לפרשות נוספות ולכן הוא אף הוזמן לשימוע לפני העמדה לדין פלילי שנערך לו לאחרונה בפרקליטות, ביתן, לפי ההערכות, צפוי לצאת בשלום גם מהתיק הזה. עם זאת, בפרקליטות טרם התקבלה החלטה בנושא. לפי שעה, הוא לא זומן לשימוע, אלא נחקר פעם אחת בלבד. יתרה מכך, כאמור, לפי מידע שבידינו, בשימוע שנערך לאחרונה לבן-חמו הוא כלל לא נשאל על יחסיו עם ביתן ולא עלו טענות כי בן-חמו נתן תמורה לביתן. בנוסף, בן-חמו עצמו כבר לא חשוד בקבלת שוחד כפי שהיה בתחילת החקירה. מכתב הזימון לשימוע של ראש עיריית כפר-סבא עולה כי החשד נגדו כעת הוא לקבלת דבר במרמה ומרמה והפרת אמונים.

משפיע על יוקר המחיה

לא יהיה מוגזם לומר שלביתן יש השפעה על יוקר המחיה של כולנו. קבוצת ביתן מחזיקה בכ-200 סניפים באמצעות 3 רשתות: יינות ביתן ותת-הרשת "יינות ביתן בעיר", מגה בעיר ו"שוק מהדרין". מחזור המכירות הכולל שלה מוערך ב-5.8 מיליארד שקל, וביתן מעסיק כאמור כ-10,000 עובדים. לשם ההשוואה, טבע, שנחשבה לחברת דגל ישראלית, מעסיקה 6,600 עובדים בארץ (ובימים אלה היא מפטרת רבים מהם). כמו כן, בבעלותו של ביתן עסקים נוספים בהם חברת הקייטרינג "מועב" ומפעל לבשר "בסט מייסטר".

זה לא נגמר כאן. בתחום הנדל"ן מחזיקה "ביתן אחזקות" בחברת "ב.ביתן נכסים", המחזיקה בנדל"ן בשווי 170 מיליון שקל, בנוסף למניות של חברות אחרות בתחום. חברה נוספת בבעלות ביתן היא "ד.נ. דן נכסים", המחזיקה בנכס מסחרי של כ-5,000 מ"ר בכפר-סבא. בנוסף מחזיקה החברה במחצית ההחזקות מחברה שבבעלותה שטחי בנייה למגורים באילת, וכ-42% מחברה שבבעלותה נכס בעיר אשדוד, ששוויו מוערך ב-35 מיליון שקל. 

 מבנה קבוצת יינות ביתן

למרות הנתונים המרשימים הללו, שמו ופרצופו של ביתן כמעט אינם מוכרים לציבור הרחב. תחום הקמעונאות, וקמעונאות המזון במיוחד, תמיד נחשב לתחרותי מאוד שבו הגופים המובילים היום יכולים להיות מחר בקשיים. לא מעט מהשחקנים הגדולים בשווקים אלה הם גופים פרטיים שלא מרבים לשתף בפרטים על פעילותם העסקית, כשהתחרות בו גבוהה במיוחד ולא אחת אף אמוציונלית מאוד ונושאת בחובה מטענים שנצברו לאורך שנים.

מי שמכיר את ביתן אומר שהוא דמות ניהולית משמעותית מאוד לקבוצה שאותה ייסד והפך לאימפריה. הוא מנהל כוחני וריכוזי, חכם ובעל אינסטינקטים, שחי היטב את שוק הקמעונאות ולא חושש מרכישות גדולות. הקבוצה מנוהלת על ידו ועל ידי מספר אנשי אמון שקרובים אליו שנים רבות, בהם אחיו אפי, מנהל התפעול של הרשת; הבת אלינור, שמעניקה לחברה ייעוץ משפטי; והחתן ערן, שמנהל את חברת יבוא כלי הבית עבור הרשת; זאת בנוסף לעוד כמה מנהלים שכירים בהם ארז אייזנברג, סמנכ"ל השיווק. דמות מרכזית נוספת בעסקים המשפחתיים של נחום ונורית ביתן היא הבן יוסי, שהינו משנה למנכ"ל הקבוצה.

על אופיו הניהולי של ביתן ניתן ללמוד מדברים שאמר ל"גלובס" אייל אלי, יו"ר ועד עובדי מגה: "הוא פרטנר קשה, והוא בן אדם שלא אוהב לדבר. הוא מכבד את ההסכם הקיבוצי ויודע מה הוא עושה. הוא הבעלים של מגה בסך הכול כשנה וחודשיים, ואני מרגיש שאפשר לסמוך עליו. הוא ריכוזי והכול עובר דרכו. זה לא בעלים שחולב את הקופה, זה אדם פרטי שמביא כסף מהבית שלו".

"גידול אגרסיבי מדי"

את דרכו העסקית החל ביתן עם שחרורו מצה"ל וזמן קצר אחרי שנואש מהעבודה במאפייה של אביו. יחד עם גיסו הקים בתחילה עסק לממכר המבורגרים, ובהמשך מכר את חלקו לשותף. לאחר מכן פתח באשקלון יחד עם אשתו נורית חנות יין שנקראה "יינות ביתן" ועסקה בממכר יינות בסיטונאות. נורית ניהלה איתו יד ביד את הדברים - "מצאת החמה עד צאת הנשמה", כפי שסיפר מכר של הזוג בכתבה שפורסמה ב"גלובס" אחרי עסקת מגה.

מהר מאוד העסק התרחב לחנות משקאות, וכעבור שנתיים נפתח הסניף הראשון של יינות ביתן - סניף החאן באשקלון. חמש שנים לאחר מכן החלה הרשת בתהליך התרחבות באמצעות רכישות של מתחרים ופתיחת סניפים, ששיאה ברכישת רשת "כמעט חינם" ובהמשך כאמור מגה (תהליך שלא נראה שעומד להסתיים בקרוב). עוד בטרם הרכישות הללו, השקיע ביתן מאות מיליוני שקלים ברכישת סניפים מתחרים, כאשר הרכישה הבולטת הייתה של רשת יד יצחק, כאמור.

שנים קודם לכן, העסקה הראשונה המשמעותית שביתן עשה הייתה רכישת פעילות רשת "רמה" שמנתה ארבעה סניפים והייתה בבעלותו של דודו חמואל ושל שותף נוסף ונעשתה לפי שווי של 70 מיליון שקל. ביתן חשש מאוד מהרכישה ולכן חמואל נשאר שותף בעסק. יום אחד הגיע ביתן אל חמואל ואמר לו: "הרב ברדא אמר לי שאני צריך להישאר לבד בסופרמרקטים" (מדובר ברב יצחק ברדא מאשקלון, שביתן הוא מבאי ביתו ומתייעץ איתו - ש.מ, ח.מ). חמואל ויתר ומכר לו את חלקו. אבל היחסים עם חמואל, העסקיים והאישיים, עלו על שרטון והשניים נקלעו גם לסכסוך משפטי. אז גם נגמרה החברות שהייתה בין נשותיהם של השניים. "לימים, אחד המסמרים בארון הקבורה של חברת 'ש.פ.י.ט' (שהייתה של חמואל) היה ההחלטה של ביתן להפסיק בן-לילה את רכישת הפירות והירקות מהחברה", סיפר בעבר ל"גלובס" גורם בענף המכיר את הדברים מקרוב.

בתחילת 2016 הדהימו יינות ביתן ובעליה את עולם הקמעונאות בארץ כשהסכימו לשלם סכום שנראה כמעט דמיוני של 455 מיליון שקל עבור רשת מגה בעיר שקרסה. ביוני 2016, בטקס צנוע שהתקיים במטה החברה בראש העין, העביר נאמן מגה, רו"ח גבי טרבלסי, את "מפתח מגה" לביתן. הקמעונאי הוותיק התייצב אז בחולצה לבנה מכופתרת כשלצדו אשתו ושותפתו הוותיקה לעסקים, נורית. ביתן בחר להודות קודם כל ל"בורא עולם", שלדבריו "זימן לי את העסקה הזו". רק אח"כ הודה גם לנורית, לבנו יוסי (המשנה למנכ"ל), לחתן ערן, ולדוד מלכה וערן ביבר, שביתן ציין כי "הם מלווים אותי הרבה מאוד שנים". בכל אופן, כאמור, רכישת מגה הפכה את ביתן לאיש עסקים חשוב ברמה הכלל-ארצית, ואת יינות ביתן לרשת קמעונאות המזון השנייה בגודלה במשק.

לפי מצגת שהציגה יינות ביתן לטובת עסקת מגה, היקף המקורות לטובת העסקה והתמיכה במגה שהועמדו ויועמדו על ידי קבוצת ביתן הוא כ-200 מיליון שקל. לצורך זה מימשה הקבוצה נדל"ן בהיקף של כ-110-120 מיליון שקל. מימוש הנכסים היה למעשה חלק מהתוכנית העסקית. הקבוצה גם קיבלה לצורך העסקה מימון מבנקים, כשכאן מדובר היה בהסכמה למסגרת של 50 מיליון שקל לטובת ערבויות וכספים להזרמה לטובת מגה. מקורות הון נוספים שהוגדרו כ"נדל"ן ואחרים" הזרימו כ-50 מיליון שקל נוספים לטובת העסקה.

רכישת מגה הייתה עסקת ענק מבחינת ביתן, שהצריכה אותו כאמור, למאמצים בתחום הפיננסים והמימון, עם או בלי קשר ישיר למהלך. זה הפך אותו לאדם ממונף בהרבה מכפי שהיה בעבר, הגם שבנוגע לעבר לא ידועים כל הפרטים מאחר שמדובר בחברות פרטיות. כך או כך, באוגוסט האחרון דווח כי רשת יינות ביתן השלימה הליך מימון מחדש, במסגרתו חידשה הלוואות מהבנקים הפועלים ומזרחי טפחות, תוך שביצעה פדיון מוקדם לחוב שלה לקבוצת הביטוח הראל. או אז הוערך כי הפועלים ומזרחי טפחות העניקו לביתן אשראי בחלקים דומים, בהיקף כולל שנאמד ב-300-400 מיליון שקל. גורמים מעורים בנושא הסבירו ל"גלובס" כי "האשראי הינו לטובת פעילות יינות ביתן וגם כמעט חינם, במטרה לאחד את הפעילויות ולממן את צרכיה", תוך שהדגישו כי האשראי החדש לא נועד לטובת מימון רשת מגה בעיר, לאחר שזו קרסה תחת הבעלים הקודמים שלה, קבוצת אלון. עוד דווח, כי האשראי האמור אפשר ליינות ביתן לאחד שלוש הלוואות שונות - אשראי בגין רכישת כמעט חינם מידי האחים צים שהועמד על ידי בנק הפועלים, ואשראים ממזרחי טפחות והראל בגין יינות ביתן ומגה בעיר. ככל הידוע, לביתן אשראים נוספים, מעבר לאלה שנדרשים ל"עבודה היומיומית הרגילה", בבנקים ובגופים מוסדיים.

על הרקע הזה, מתגברות ההערכות בשוק (שמוכחשות על ידי ביתן) שפניו לגיוס באמצעות הבורסה. גורמים בשוק ההון אף טענו בפני "גלובס" שביתן קיים בחינה של הנושא, אך בסביבתו אומרים שהיבטי היעדר הפרטיות שנלווים למהלך כזה מורידים אותו מהפרק. אנליסטים וגורמים בענף ששוחחו עמנו בימים האחרונים אבל העדיפו לשמור על אלמוניות, מגדירים את רכישת מגה על ידי ביתן כ"מישהו שבלע אבטיח מהר מדי", ומוסיפים כי "זוהי דוגמה לגידול אגרסיבי ומהיר מדי, ויש אף מי שיכנו אותו כלא אחראי. ביתן קנה את כמעט חינם ולא הרבה זמן אחר כך את מגה, ומינף את עצמו והרחיב את הפעילות בתוך זמן קצר באמצעות אשראי", אומר אחד מהגורמים. לדבריו, גם התחרות הקשה בענף היא פרמטר משמעותי בהיבט הזה: "הוא נמצא בתחרות אגרסיבית במגה בעיר מול שופרסל, וביינות ביתן מול רמי לוי וויקטורי שנחשבות לדיסקאונט. המשמעות של כל זה היא הגדלת נפח הפעילות בצורה אגרסיבית, יחד עם תחרות קשה שפוגעת ברווחיות. זאת, לצד עליות התקורה שעולות, עלייה בשכר המינימום, עלייה בדמי השכירות, עלייה במסים וחשבונות החשמל. ברשתות המזון גם ככה שיעור הרווחיות התפעולית נמוך מאוד ונע בין 2% ל-3.5%".

לדברי האנליסטים, אם ביתן לא יגלה בקרוב יעילות יוצאת דופן בניהול הרשתות - הוא יהיה בבעיה. "או שאתה מאוד יעיל ושולט בכל שקל שאתה מוציא, או שאתה בבעיה. כל עלייה במסים, בשכר המינימום, בשכירות וכו' מכווצת את שולי הרווחיות, וכשאתה לוקח מימון אגרסיבי אתה לוקח בחשבון שאם תהיה עליית ריבית הרווח התפעולי שאתה מייצר לא יספיק לשלם את הוצאות המימון שלך. זה יחס ישיר".

נזכיר, כי הרכישה של מגה על ידי ביתן הייתה כפופה לקבלת אישור הממונה על ההגבלים. אישור זה ניתן, אך היה בכפוף לתנאים. בין היתר, המיזוג הותנה בכך שיינות ביתן תמכור סניפים בשמונה אזורים שבהם ישנה חפיפה בין סניפי מגה ליינות ביתן. בפברואר אשתקד, לפני כמעט שנה, התברר כי הרשות להגבלים טוענת כי יינות ביתן ובעליה הפרו תנאים אלו, כשאמנם העבירו את הטיפול של המכירה לנאמן, אך פגעו בעבודתו של זה. הרשות הודיעה אז על כוונתה לקנוס את החברה בכ-26 מיליון שקל ואת נחום ביתן עצמו בכ-700 אלף שקל, בגין הפרת תנאי המיזוג. בהודעת הרשות אז צוין כי "הפגיעה הפוטנציאלית שנגרמת לתחרות כתוצאה מאופן התנהלותה של יינות ביתן ברורה ומובנת מאליה, שכן מלכתחילה הורתה רשות הגבלים עסקיים על מכירת סניפים רק במקומות בהם סברה כי המיזוג שבין יינות ביתן למגה עלול לגרום לפגיעה בתחרות האזורית. לפיכך, דחיית מכירת הסניפים והותרתם בידי יינות ביתן מעוררת חשש ברור לפגיעה משמעותית בתחרות", הודיעה הרשות תוך שהוסיפה כי "הפרת התנאים על ידי יינות ביתן, קרי, הימנעות ממכירת החנויות במועדים שנקצבו לכך בעוד שהמיזוג יצא אל הפועל, משמעה גריעת מתחרה מאותם אזורים גאוגרפיים, וגורמת מטבעה לפגיעה בתושבי האזורים הרלוונטיים הזקוקים לשירותים המסופקים בחנויות האמורות".

בעקבות כך, כשהעסקה הגדולה הבאה בתור בתחום הקמעונאות - שופרסל-ניו-פארם - הגיעה לשולחנה של הממונה עו"ד מיכל הלפרין, היא כבר למדה את הלקח ולא אפשרה את השלמת העסקה לפני ששופרסל תעמוד בהתניות שלה ותמכור סניפים. מבחינת הלפרין, מקרה ביתן-מגה לא היה אמור לקרות כפי שקרה והוא גם לא ישוב.

מחיר גבוה מדי

כשביתן רכש ב-2013 את רשת כמעט חינם היו מי שטענו שהאסטרטגיה הרכישתית שלו לא ממש עבדה. ביתן התקשה לגייס מימון לעסקה, ואף על פי שלשיטתו הדרכים היו חסומות, הוא החליט לבצע את הרכישה באמצעות הלוואה שהעניקו לו המוכרים - האחים רני ועדי צים - בגובה של 50 מיליון שקל. גורמים ששוחחו עם "גלובס" אמרו שהלהיטות של ביתן לעסקת רכישת כמעט חינם הייתה כל כך גדולה, עד שהוא לא בדק את סניפי הרשת בטרם חתם עליה. כך שלאחר הרכישה, נאלץ ביתן להוציא 70 מיליון שקל נוספים כדי לשפץ את הסניפים. בכתבה שפורסמה ב"גלובס" באותה עת צוטט אחד ממכריו של ביתן אומר ש"כשנחום רוצה משהו, הוא יקנה אותו גם במחיר הגבוה ממחיר השוק ובלבד שזה משרת את האסטרטגיה שלו או את הרצון שלו".

באפריל 2015, שנתיים אחרי רכישת רשת כמעט חינם, טענו בעלי יינות ביתן כי הם אינם מתחרטים על המהלך. יוסי ביתן, בנם של הבעלים, אמר כי "נכון שהסכום היה גבוה, אבל זה התאים לנו אסטרטגית, ועם העבודה שאנחנו יודעים לעשות לאט-לאט זה יביא תוצאות. אני מאמין שעשינו מהלך שעכשיו אנחנו מתחילים לקצור את הפירות שלו. הרכישה נתנה לנו פריסה ארצית".

זה כנראה מה שקרה גם ברכישת מגה בעיר. היו מי שהעריכו שהמחיר שהסכים ביתן לשלם עבור מגה היה גבוה מדי. כך למשל, לאחר הרכישה פורסם ב"גלובס" מאמר של אייל דבי, מנהל מחלקת מחקר מניות בלאומי שוקי הון, שטען כי "גם אם יינות ביתן תשפר את התנאים מול הספקים ותוסיף קיצוץ מסוים בעלויות אחרות, היא לא תוכל להשאיר על כנה את שורת ההכנסות".

האתגרים העומדים בפני קבוצת יינות ביתן לא מסתיימים כאן. כך למשל, גם מצב הריבית האפסית עלול להשפיע ולא לטובה על מצבה. "לקמעונאים מסוימים זה מאוד מסוכן, לאלה שלקחו אשראי שהוא יחסית גבוה. בגלל שהרווחיות התפעולית בתחום קמעונאות המזון היא מאוד נמוכה, במידה והריבית עולה - וכך גם הריבית על האשראים עולה - הם יוכלו למצוא את עצמם רק בגלל תשלומי הריבית בתזרימים שליליים", מסביר אנליסט בשוק ההון. "כל עוד הריבית נמוכה ולא צפויה לעלות הם באזור בטוח, אבל - אם לא חל שיפור בשולי הרווחיות ולצד זה תהיה עלייה ברמות הריבית - הוצאות המימון עשויות להוביל חלק מהקמעונאיות למצב של תזרימים שליליים, שזו בעצם סכנה פיננסית קיומית. עסק שלאורך זמן מייצר תזרימים שליליים אין לו זכות קיום", הוא אומר.

מה הלאה?

נחום ביתן מאמין ומקווה שבקרוב מאוד יקבל הודעה על סגירת התיק בעניינו. כאמור, לפי ההערכה זה אכן צפוי לקרות. אבל אם זה לא יקרה והפרקליטות תחליט לזמן את ביתן לשימוע לפני העמדה לדין פלילי בתיק בן-חמו, הוא יצטרך להתחיל להתכונן לשימוע עם עורכי דינו ואין ספק כי הדבר יפגע בשגרת יומו ובעסקיו. אבל כל מי שמכיר את ביתן יודע שבכל תרחיש שלא יהיה הוא ימשיך לנסות להצעיד קדימה את עסקיו המשגשגים. לביתן ולשותפיו יש, כמו תמיד, תוכניות ושאיפות להמשיך להגדיל את עוצמתם הכלכלית, כאשר חלק מהן כבר עומדות לצאת לפועל. בין היתר, בקרוב יעלה אתר מכירות אונליין לרשת החרדית שוק מהדרין שבבעלות יינות ביתן. מאז רכש ביתן את מגה, הושקעו ברשת החרדית כ-35 מיליון שקל בהסבת סניפים ושיפוצם. נציין, כי אף לא אחת מהשחקניות הגדולות בשוק המזון כיום, בהן גם שופרסל המחזיקה ברשת החרדית "יש", מפעילות אתרי מכירת אונליין. ההחלטה להעלות את האתר היא חלק מהאסטרטגיה של יינות ביתן להתמקד גם בקהלי נישה. כיום רשת שוק מהדרין מונה 20 סניפים (17 מסניפי הרשת הם סניפים של רשת יינות ביתן ורשת "זול בשפע", שנרכשו על ידי יינות ביתן בשנה שעברה), והכוונה היא להרחיב אותה לאזורים נוספים, למשל לבני ברק.

גם בגזרת הנדל"ן ביתן לא טומן ידו בצלחת: לאחרונה נחשף ב"גלובס" כי משפחת ביתן מקיימת מגעים מתקדמים לרכישת אולם האירועים "חצר נצר" שבנצר סירני במרכז הארץ, בעסקה בשווי מוערך של 18 מיליון שקל. לדברי גורמים המקורבים למשפחה, מי שיבצע את העסקה בפועל - לאחר שכבר נחתמה אך טרם אושרה סופית - הוא לא אחר מאשר בנו של ביתן, יוסי. ככל הידוע, החלק שירכוש ביתן הבן עומד על 75% מהאולם, והוא יידרש לשלם תשלום ראשון של כ-13 מיליון שקל, זאת לצד שותף שירכוש את 25% הנותרים וישמש כמנכ"ל החברה.

מקורבים למשפחת ביתן טוענים כי לצורך מימון העסקה ביתן הבן, המשמש כיום כאמור בתפקיד משנה למנכ"ל בקבוצה, יממש שני מגרשים בחוף הים בשכונת ברנע באשקלון, ופנטהאוז שנמצאים בבעלותו, שצפויים להניב לו 10 מיליון שקל. בנוסף לכך, יצטרך לשלם כ-3 מיליון שקל שצפויים להיפרס ל-24 חודשים, אם אכן תושלם העסקה במתכונתה הנוכחית. המקורבים הדגישו כי מדובר בנכסים פרטיים של ביתן הבן, והם אינם חלק מקבוצת ההחזקות של יינות ביתן. עם זאת, ל"גלובס" נודע כי אנשי עסקים פרטיים מאשקלון טוענים כי הלוו לביתן האב סכום של כ-35 מיליון שקל עבור תשלומים הקשורים בפעילות מגה, אך המשפחה השתמשה בחלק מההלוואה לטובת רכישת האולם. גורמים המעורים בנושא ציינו כי חלק משמעותי מהיקף ההלוואה כבר הוחזר בשבועות האחרונים, ככל הנראה בעקבות מימוש נכסים. יצוין, כי לביתן אחזקות יש כמה חברות שפעילותן עשויה להיות סינרגטית עם הכניסה לעסקי האירועים, כמו חברת מועב שירותי מזון כאמור, המעניקה שירותי הסעדה במטבח הלקוח או באמצעות הפצה לכ-40 חברות ומעסיקה כ-260 עובדים, וחברה אחרת המקיימת פעילות יבוא עצמאית של מוצרי מזון כמו שמן ופסטה, לצד כלי בית שכיום נמכרים לרשתות הקמעונאיות בקבוצה.

שאלת מיליון הדולר

שאלת מיליון הדולר מבחינתו של נחום ביתן היא כיצד לנהל ולהפעיל את מגה על רקע שאר עסקיו ובמיוחד כיצד לצלוח את אתגרי המימון. אחת הדרכים שהוא שוקל כדי "לקבל אוויר לנשימה" היא להקדים תשלומים שלקח עבור הרשת כדי לשחרר את מניות מגה משעבודים החלים עליה לטובת עמידה בהחזר החובות לנושים. זאת, כך שביתן יוכל למכור חלק מנכסי הרשת.

ככל הנראה, ביתן בחן כאמור לאחרונה את האפשרות לגיוס חוב ציבורי באמצעות הנפקת אג"ח, על מנת למחזר חוב קיים במגה בהיקף של כ-200 מיליון שקל, בעיקר כלפי הנאמנים. אולם, כפי הנראה, הוא הבין את ההשלכות של ההפיכה לחברה מדווחת, ובעקבות כך, כך נראה, לא שם את מלוא משקלו על קידום הסוגיה.

כך או אחרת, גורמים מעורים ציינו ביחס לרשתות שבשליטת ביתן כי התוצאות הכלכליות הולכות ומשתפרות והדוחות שלו טובים למדי, ושאם ביתן היה בוחר להנפיק בשוק הוא היה זוכה לביקושים. "זה תהליך שעדיין לא בשל ודורש העמקה וטיפול", סיכם אותו גורם מעורה את דעתו בסוגיה.

האם ביתן יצליח "לעשות את הקסם" שכבר ידע לעשות בעסקיו בעבר ולהביא את מגה לאיזון, לשגשוג, ולרווחיות? ימים יגידו.

על הסכסוכים המסחריים: "זה סימן טוב אם יש לביתן זמן לריבים"

ביתן, שתמיד החזיק במוניטין של אדם שלא מפחד להיכנס לעימות עם ספקים, לא שינה מהרגליו ואף פעל כך ביתר שאת גם לאחר שרכש את מגה בעיר. בקיץ האחרון החל נתק בין יינות ביתן לקבוצת נטו של עדי עזרא, לאחר שזו עצרה את אספקת הסחורה לרשתות יינות ביתן ומגה בעיר. בעוד שמקורבים לנטו טענו שמאחורי המהלך עמד החשש מיכולתן של מגה ויינות ביתן לפרוע את התחייבויותיהן, בסביבת ביתן התעקשו כי מדובר בסכסוך מסחרי בעקבות צמצום הפעילות של הרשתות מול נטו. על רקע הנתק התפרסמו לא מעט הערכות של אנליסטים, שלפיהן יש "אפשרות למשבר קרב מצד יינות ביתן", כפי שנתכב על ידי אקסלנס ברוקראז'.

יממה לאחר שקבוצת נטו עצרה את אספקת הסחורה, שלח ביתן לעובדי הרשת מכתב הרגעה. "חשוב לי לשתף אתכם מהצד שלי במהומה הרבה על לא כלום שמתנהלת בתקשורת", כתב, והוסיף: "דבר ראשון, והכי חשוב - הכול בסדר, הרשת חזקה מאי-פעם, אנחנו ממשיכים לגדול, להתפתח, פותחים סניפים חדשים ועומדים בכל היעדים". כעבור תקופה המשיכה הרשת בעסקיה כרגיל והעימות מול קבוצת נטו הסתיים. מקורבים לקבוצת נטו אמרו כי החברה הגיעה לסיכום מחדש של תנאי הסחר מול יינות ביתן, שלדבריהם מאפשר את "חידוש שיתוף הפעולה המסחרי באופן התואם למסגרת הביטוחית של החברה". או אז סיכמו הצדדים הנצים לשעבר כי שיתוף הפעולה יורחב באופן הדרגתי לכל סניפי יינות ביתן, מגה בעיר ושוק מהדרין, ויכלול מגוון של מוצרים אותם הפסיקה נטו לספק לרשתות, בהם דגים קפואים, מוצרי בשר, ירקות ופירות טריים, מוצרי בצק קפואים, שימורים, גבינות ועוד.

העימות עם נטו לא היה היחיד שאליו נכנס ביתן בעת האחרונה. כמה ספקיות נוספות שעובדות מול הרשתות שבשליטתו נקלעו לעימותים מסחריים. כך למשל, הרשתות שבשליטת ביתן צמצמו את אספקת הסחורה שלהן מיוניליוור ומספקיות מוצרי צריכה נוספות בהיקף של כ-7,000 פריטים. לפי ההערכות, הצמצום מול יוניליוור התרחש לאחר מו"מ על תוכנית המבצעים השנתית של השתיים, והוא התבצע כחלק מכיפופי ידיים על הסכמי הסחר וגובה ההנחות ובניסיון לשפר את התנאים המסחריים. מקורבים ליינות ביתן טענו בתגובה כי מדובר בצמצום מוצרים שהתבצע כחלק ממהלך רחב מול כל הספקיות, שבמסגרתו צומצם מספר הפריטים ברשת מ-27 אלף ל-20 אלף. לדבריהם, מדובר בהתנהלות מסחרית מובנת מאליה בענף. עוד הוסיפו המקורבים כי "נכון שיש כל הזמן התנהלות מסחרית, אך אין כלום שקשור לסכסוך עסקי".

לאחרונה דווח כי גם תשלובת "מילואות", משווקת פירות גדולה ואת המותג העוף מילועוף, הפסיקה לספק עופות ליינות ביתן, זאת בשל דרישה של הקבוצה לרכוש את העוף במחירים נמוכים. בכלל, אומרים לנו גורמים בענף כי סוגיית הספקים היא נפיצה מבחינת ביתן: "הספקים שלא מבטחים את עצמם מפני קריסת לקוחות שלהם לא מוכנים להרחיב את ימי האשראי, מה שגורם למספר ימי האשראי להיות מאוד נמוך. כל רבעון אתה רואה עוד עלייה בשכר, בתקופה שהריבית עולה, ואם אתה ממונף - אתה בבעיה מאוד קשה".

יש מי שרואים במהלכים-עימותים הללו כחריקות בעסקיו של ביתן, אבל יש מי שרואים זאת אחרת. לדברי גורמים בשוק, המהלכים הללו דווקא משדרים תמונה של 'עסקים כרגיל' ושל יציאה מתקופת ביניים של "עיכול רכישת מגה". הם מסבירים כי לאחר תקופה שבה ביתן נדרש לטפל בשאלות משמעותיות שנולדו כתוצאה מההשתלטות על הרשת, הרי שעתה הוא מתפנה לטפל מחדש בשאלות מסחריות ביחס למחירים התחרותיים שתוכלנה הרשתות שלו להציג. גורם נוסף בענף אמר ל"גלובס" כי "אם יש לו (לביתן) זמן לריבים, זה דווקא סימן טוב כי זה אומר שהוא התפנה לטפל בסחר ולהתמקד בעלויות ולהתעסק בהורדת מחירים. זה גוף שלא יכול היה להתמודד עם איחוד המערכות בין הגופים מגה בעיר ויינות ביתן, ולטפל בסחר במקביל". בנוסף, במקביל לחששות שאותן הבאנו לביטוי, ספקים גדולים טוענים כי כרגע אין סיבה לחשש והעובדים מדווחים על עמידה בתשלומים.

האם התקריות התברואתיות ביינות ביתן מצביעות על בעיה בניהול

בתחילת ינואר השנה הודיע משרד הבריאות על השמדת מוצרי עופות - ודווקא בסניף יינות ביתן באשקלון. זאת, בעקבות ביקורת של מפקחי המשרד שעלו על הכשלים בסניף, בין היתר, באטליז שפעל ב"תנאי תברואה ירודים וטיפל במוצרי עופות ארוזים בניגוד לדרישות ובאופן אשר אינו מאפשר לדעת את מקורם ואת תוקפם". בהוראת הווטרינר המחוזי הושמדו כ-48 ק"ג מוצרי עופות.

יינות ביתן מסרה בתגובה כי "העופות שהושמדו הם תקינים וראויים למאכל, אבל משרד הבריאות אוסר לפרקם ולהציגם בוויטרינה. זאת, על אף שעובדי הסניף טוענים כי שמרו את תוויות העוף, שאותם הראו לפקחי משרד הבריאות". אנשיו של ביתן הבטיחו כי "מדובר בכשל טכני שראוי היה שלא יקרה, ואנו נחדד את הנהלים בנושא".

אבל, זו לא הייתה הפעם הראשונה. כבר בחודש נובמבר התרחש מקרה דומה בסניף אחר של הרשת בעתלית, לאחר שמשרד הבריאות נתן צו הפסקה מינהלי לסניף והורה על סגירה מיידית שלו בעקבות ביקורת שבה נמצאו ליקויים "המהווים סכנה מיידית לבריאות הציבור". בין היתר, מוצרי המזון שהתקבלו הונחו בשני משטחי עץ על הכביש האחורי של הסופר, חשופים לשמש למשך זמן רב, ונחשף כי אין הפרדה באחסון בין חומרי ניקוי לבין מוצרי מזון.

עוד ציין אז משרד הבריאות כי "המצב התברואי בעסק ירוד ביותר מזה מספר שנים, דבר שהוביל להזמנת נציגי העסק למספר שיחות הבהרה - הן לפני שנתיים והן לפני שנה בחודש נובמבר 2016. בנוסף, אך לפני 5 חודשים, בחודש יולי 2017, נערך שימוע לעסק שבנדון לפני צו הפסקה מינהלי, עקב מצב תברואי ירוד ביותר שהיווה סכנה לבריאות הציבור. נוכח הצהרות נציגי העסק שנשמעו אז ותיקון הליקויים המסכנים לא הוצא צו. בביקורת האחרונה, מה-17 בנובמבר 2015, נמצא כי חלה החמרה במצב העסק באופן שעלול לסכן את בריאות הציבור". גורם בענף אומר כי "התקריות התברואתיות שהיו לאחרונה ברשת יינות ביתן מצביעות על בעיה בניהול. בקונוטציה של הציבור זה לא עושה טוב". 

תגובות: "יינות ביתן היא קבוצה חזקה, צומחת ומתחדשת שעומדת בכל התחייבויותיה"

מנחום ביתן נמסר בתגובה: "נחום ביתן וחברת יינות ביתן שבבעלותו עוסקים לאורך שנים רבות בפעילות חברתית ענפה של צדקה וחסד לסיוע לאלו שמזלם לא שפר עליהם. כחלק מפעילות זו, נמסרו לנציגי עיריית כפר-סבא לקראת החגים תלושי קנייה בשווי עשרות אלפי שקלים לנזקקים. נתון זה, כמו כל תרומה, רשום בספרי החברה והוצג גם לחוקרי המשטרה.

"בחודש פברואר 2017 נחקר מר נחום ביתן באזהרה למשך כ-3 שעות בלבד בקשר למתן התלושים באמצעות עיריית כפר-סבא. בתום החקירה הותר למר ביתן לעזוב את תחנת המשטרה ללא כל הגבלה וללא תנאים כלשהם. שנה מאז לא הייתה כל פעולה נוספת בהקשר זה. יצוין, כי לאחרונה פורסם כי בכוונת הפרקליטות להעמיד לדין את ראש עיריית כפר-סבא בחשד שניצל תרומות שקיבל מאנשי עסקים לטובתו האישית. הפניות לראש העירייה נגעו אך ורק לפעילותה העסקית של יינות ביתן בעיר, ונעשו במסגרת עבודה שוטפת ולגיטימית בין בעלי עסקים לרשות המקומית.

"באשר לשאר הנושאים, מדובר במיחזור כתבות קודמות, חלקן מסולפות, עליהן כבר הגבנו בעבר, ללא כל חדשה, למעט ציטוטים כלליים של אנליסטים אלמוניים שכלל אינם מכירים את החברה ונתוניה. החלטת משרד הבריאות להנחות אותנו להשמיד עופות בסניף אשקלון נבעה רק בגלל טעות של הקצב שפירק את העופות, ולא בגלל עוף לא תקין מבחינה בריאותית.

"יינות ביתן הינה קבוצה חזקה, צומחת ומתחדשת, שעומדת בכל התחייבויותיה ונמצאת בקשרים מצויינים עם ספקיה. כל השאר זה רכילות".

סנגוריו של ראש עיריית כפר-סבא, יהודה בן-חמו, עורכי הדין בעז בן-צור ודקלה סירקיס, מסרו בתגובה כי "בסיום החקירה הגיעו המשטרה והפרקליטות למסקנה לפיה לא קיימת תשתית ראייתית לאיזה מטענות השוחד שהועלו בתחילת הדרך כנגד ראש העיר. ממילא, לא הועלתה טענה לקיומו של קשר לא ראוי עם יינות ביתן. בהתאם לכך, כתב החשדות בעניינו של מר בן-חמו אינו כולל את עבירת השוחד, וטענות רבות שהועלו כנגד ראש העיר בתקופת החקירה נפקדו מכתב החשדות - וטוב שכך, והסתיימו בטענה שעיקרה שימוש בתלושים לחג".