הצלחה נדירה בשיבוט קופי מקק בסין

יותר מ-20 שנה כבר עברו מאז השיבוט הראשון של יונק גדול, דולי הכבשה ששובטה ב-1996. מאז שובטו מעל 20 מיני חיות והשיבוט הפך אפילו לעסק מסחרי, אך עד כה שובט רק פרימט אחד - קוף מקק בשם טטרה, ששובט בשנת 1999. מאז נעשו ניסיונות רבים לשבט קופים, אך ללא הצלחה.

החוקרים הסינים פיתחו את הטכנולוגיה ששימשה לייצר את דולי ובאמצעותה שיבטו מאז 1996 אין ספור חיות - עכברים, ארנבים, צפרדעים, כלבים וחתולים, כבשים, כלבים, חתולים וסוסים - אבל לא קופים. להערכת מאמינג פו, אחד החוקרים החתומים על המאמר, השינוי בשיטה, יכול להפוך את שיבוט הקופים לפשוט יותר, ומקרב את האפשרות לשבט גם בני אדם - אם כי אין לצוות המחקר הזה עניין בכך. יצויין כי מתוך 79 עוברים מופרים, רק 6 הובילו להריון ורק שניים נולדו, כך שעדיין מדובר בתהליך שבו לא הכל ברור ונשלט. המאמר המתאר את השיבוט פורסם בכתב העת היוקרתי "Cell".

הקופים שובטו על פי המתכון הבא: מסלקים את תוכן הביצית של החיה (שכולל חצי מן החומר הגנטי של אותה החיה), מחליפים אותו בתוכן גנטי של תא אחר בגוף של אותה החיה ומגדלים את התוצאה כביצית מופרית. את התוצאה, שלמעשה היא שוות ערך לעובר בן מספר ימים, מכניסים בחזרה לרחם של אותה החיה או של חיה פונדקאית.

החוקרים מציינים כי שיבוט קופים יכול להשפיע על חקר מחלות כגון מחלות נוירולוגיות וסרטן. ניתן להעריך כי הכוונה היא לשבט קהילה של קופים זהים, ולשנות את תנאי הסביבה שלהם כדי לבחון את השפעתם.

שיבוט היא כרגע פרקטיקה מקובלת יחסית בעולם חיות המשק. ב-2008 ה-FDA אישר מאכל של חיות משובטות. גם סוסי מרוץ לעיתים משובטים מהחומר הגנטי של סוסי מרוץ אחרים, וחלק מן הסוסים המשובטים זכו להצלחות כמו אבותיהם.

נראה בינתיים כי מאפייניהם של תוצרי השיבוט דומים לאלה של חיות אחרות. דולי הכבשה חייתה במשך שש וחצי שנים, כמחצית מתוחלת החיים של כבשה ממוצעת מסוגה. היא התרבתה בדרך הטבעית והביאה לעולם כבשים לא-משובטות שממשיכות לחיות היום. היא מתה ממחלה הנפוצה בכבשים מבוגרות, ואם נביא בחשבון כי הכבשה שממנה שובט החומר הגנטי שלה הייתה בעצמה בת שש, אפשר לשאול אם העובדה שהושתלו בה גנים "זקנים" תרמה איכשהו למותה המוקדם - אבל החוקרים שוללים זאת. בינתיים אין מידע המראה כי חייה של חיה משובטת הם בהכרח קצרים יותר, אם כי יש לציין כי כל התחום הוא בן 20 שנה ולכן רוב החיות עוד לא הגיעו לתוחלת החיים הממוצעת ממילא.

אשר לבני אדם, אין היום עניין מסחרי רב בשיבוט שלנו - לרוב האנשים ממילא הרעיון נראה יותר מטריד ממועיל. לכן גם אין גם לובי חזק לשנות את החוקים הרבים המונעים עיסוק בכך. ב-2014 שובטו לראשונה תאים של חולה סוכרת, שלהם הוסיפו מחוץ לגוף גנים המאפשרים הפרשת אינסולין. ניתן בעיקרון להשתיל את התאים הללו שוב בגוף האדם, מבלי שתתפתח דחייה חיסונית. כך, ייתכן ששיבוט חלקי של בני אדם, אם יותר בעתיד, יוכל לספק לנו "חלקי חילוף" זהים לנו מבחינה חיסונית, גם מבלי שנצטרך לגדל ולהרוג את התאום הגנטי שלנו.