מה הוביל למותה הטרגי של מזכירת חברת אי.די.בי

"ל-ע' שלי נמאס.... נמאס לה מהחיים, נמאס לה מאנשים, נמאס לה מהתמודדויות, ובעיקר נמאס לה לפחד כל הזמן". כך כתבה עו"ד סיגל גשורי בפייסבוק השבוע, בעקבות מותה של חברתה, ע', לשעבר מזכירת חברת אי.די.בי אחזקות.

ע' הלכה לעולמה יום לפני שנפתח התיק שבו נתבעים יו"ר אי.די.בי לשעבר, נוחי דנקנר, והדירקטורים של החברה, להשיב דיבידנדים שנטלו מהקונצרן, בגובה 650 מיליון שקל. במהלך הלילה הגיעו הצדדים לפשרה, שבמסגרתה ישלמו הנתבעים 175 מיליון שקל.

עדותה של ע' הייתה אמורה להישמע אתמול בבית המשפט. לפני כשנתיים העידה ע' בפני עורכי הדין אופיר נאור ורנן גרשט, שמונו על-ידי בית המשפט לחקור את נסיבות קריסת קונצרן אי.די.בי. עדותה הוקלטה, אך לא הוגש תצהיר מטעמה.

לא ברור עד כמה הייתה עדותה קריטית לתיק. "היא הייתה מזכירת החברה בסך-הכול, לא מישהי שמשתתפת בהחלטות מהותיות, כך שסביר להניח שעדותה הייתה טכנית", אומרים גורמים מעורבים בתיק.

עם זאת, כדאי לשים לב לטענה שהעלו ביומיים האחרונים הנתבעים, שלפיה הפרוטוקולים של דיוני הדירקטוריון על חלוקת הדיבידנד, אינם משקפים את מה שהיה בפועל. בפועל, לטענת הנתבעים, הדיון היה רחב בהרבה. "אם יש לך 20 משתתפים בדיון, ובפרוטוקול רואים דיון של שעה ומספר מועט של דוברים, אז מה עשו כל האחרים בזמן הזה - שתקו?", טוען מקורב לנתבע בתיק. "ברור שאם יש כל-כך הרבה משתתפים, לא יכול להיות שהיה דיון של שעה בלבד, כך שהפרוטוקולים משקפים את התמצית של הדיונים".

נראה כי גם אם עדותה של ע' הייתה צפויה להיות "טכנית", כפי שטוענים רבים, היא יכולה הייתה לשפוך אור בדיוק על הנקודה "הטכנית" הזו: האם מעבר למה שבא לביטוי בפרוטוקול, היו דיונים נוספים? כך או כך, עו"ד נאור, שחוקר את נסיבות קריסת אי.די.בי, ביקש מבית המשפט כי בהיעדר יכולת לגבות מ-ע' עדות בשל מותה, שעדותה תושמע. מכאן ניתן להעריך כי עדותה של ע' הייתה משמעותית לתביעה.

ע' בת 48 במותה, נחשבה לעורכת דין מבריקה, "וורקוהוליקית" ופרפקציוניסטית. לקוחותיה בעבר יודעים לספר על מישהי שעבדה 24/7, סוג של גאון, שניהלה חיים פרטיים מצומצמים בהיקפם.

היא התמחתה במשרדו של עו"ד יוסי שמטוב, עברה לעבוד בפירמת עורכי הדין כהן-להט, ומשם עברה לפירמת ראב"ד-מגריזו-בנקל. כ-8 שנים עבדה שם והגיעה עד לדרגת שותפה. "היא הייתה מעולה בתחום של ניירות ערך והחברות", יודעים לספר גורמים שהיו שם, "אבל היא לא התאימה להיות עורכת דין". ע' נטשה את משרדי עורכי הדין ועברה לאי.די.בי.

"הדירקטורים באי.די.בי מאוד אהבו אותה והעריכו אותה", מספר גורם שהיה בחברה באותם ימים. באי.די.בי, יודעים לספר חבריה, מילאה ע' משימות נוספות מלבד תפקיד מזכירת החברה. בין היתר, ע' הייתה אחראית על משאבי אנוש. "היא עבדה כמו 7 אנשים", הם אומרים.

ב-2009 החליטה ע' לפרוש מ"המירוץ" בעולם העסקי. "היא רצתה להפסיק את הלחץ", מספרים חבריה. "היא לא ידעה לעגל פינות, היא כל הזמן עבדה, היה לה הרבה כסף, אבל לא היו לה שום חיים פרטיים. היא אמרה במפורש: 'אני לא רוצה לסיים את חיי באופן הזה'. בכלל, כל העולם הזה של החברות הגדולות, של הכסף הגדול, היה זר לה. זה לא התאים לאישיות שלה".

למרות החשש והסיכון הכלכלי המסוים הכרוך ביציאה לדרך חדשה, החליטה ע' לפרוש למסגרת פרטית והקימה את "דירקטיקה" - מסגרת להנחיית דירקטורים. "היא ירדה מהעקבים ומהחליפות המחויטות, עברה ליפו, הקימה משרד בבית ולקחה כלב. עשתה שינוי מהותי בחיים שלה", מספרים חבריה. "זה לא היה לה קל. היא נדרשה להיות יותר אקטיבית ויותר יוזמת, אבל אנשים שלמדו אצלה, 'עפו עליה'. הייתה לו יכולת להיות מאוד מעניינת ומדויקת".

אלה חיים שיותר התאימו לה?

"ההתנתקות מהלחץ, מהמערכת הזו, עשתה לה טוב. אי.די.בי הייתה 'ממלכת שתן' גברית, הרבה לחץ. מבחינתה, היא רצתה ללכת הלאה בחיים, והיא התרכזה בדרך החדשה שלה".

"פחד שנוזל מהגרון לבטן"

ואז הגיעה ל-ע' ההזמנה לעדות בתיק נגד דנקנר והדירקטורים. לפני מספר ימים עשתה ע' מה שצריך - הלכה להכנה לעדות, התכוננה כראוי, וכלפי חוץ קשה היה להבחין בסימנים מיוחדים. אולם בתוכה כנראה התחוללה סערה."היא הייתה כבר במקום אחר", מספרים חבריה,"כאילו היא כבר הגיעה למקום שבו טוב לה, ואז באה העדות, שהחזירה אותה בבת-אחת לאחור. בעיניה העדות הייתה יכולה לחסל את הקריירה החדשה שלה".

למה? בסך-הכול מדובר בעדות. אולי לא נעים, אבל גם לא סוף העולם.

"היא אמרה: 'אני לא רוצה לעמוד בבית המשפט, לא רוצה את המעמד הזה, את הכותרות. היא הייתה אדם כל-כך ישר, כל-כך פרטי, והמעמד הזה הלחיץ אותה. הלחיץ אותה שהיא תתרגש, היא חששה שזה יתפתח למקומות לא טובים, שהכותרות ימנעו ממנה הרצאות.

"היא לא יכלה הייתה לעצור את ראיית השחורות שלה. היא הייתה אדם טהור בעולם נטול חמלה, אדם עמוק בעולם שטוח. היא חששה, אמרה שאולי היא לא 'תעבור' טוב בעדות. אמרנו לה: 'זה לא אודישן', אבל היא מבחינתה, הניחה את העולם הזה מאחוריה, והיא הרגישה שהמעמד הזה מאיים על העולם החדש שבנתה לעצמה. בשבילה זה היה תסריט אימה, שהגיע בתקופה קשה בחייה (ע' שכלה לפני חודש את אחיינה, שאותו סעדה בימיו האחרונים - ה' מ'). היא הייתה עייפה".

"רק בשבת ישבנו על הספה אצלה", ממשיכה וכותבת חברתה, עו"ד גשורי, בפייסבוק. "ניסיתי להגיד לה שהקושי זמני, שזה יעבור, שתחזיק את הראש מעל המים, שהיא עברה דברים יותר קשים... אני זוכרת את המשפטים שלה על הפחד שנוזל לה מהגרון לבטן ומתנחל שם ולא יוצא... ושהיא מוכנה לתת הכול רק כדי להיפטר ממנו.

"עכשיו ע', שבחייה לא ידעה לתת לעצמה לא הנחות ולא הקלות, עכשיו סוף-סוף היא הלכה לנוח מהקושי, מהפגיעות האינסופית, מהנפש שלא מאפשרת חודשים ארוכים לאור לחדור. ע' שלי, מקווה שעכשיו יש הקלה, וסליחה, טעיתי, עבורך הקושי היה לא זמני".