חברת קרדיט-סטאקס (CreditStacks), שפיתח שירות להנפקת כרטיסי אשראי, השלימה גיוס של 4 מיליון דולר בהשקעות סיד. בין המשקיעים בולטות הקרנות Clear Future, 500 Startups ו-Off the Grid Ventures, וכן יזמים בתחום הפיננסים כגון סער ווילף, מייסד FraudSciences שנמכרה לפייפאל בשנת 2008. השירות של קרדיט-סטאקס, שיפעל בארה"ב, אינו דורש את היסטוריית האשראי של הלקוחות כפי שדורשים מרבית הבנקים האמריקאיים.
רוברט הרטהיימר (סמנכ"ל רגולציה - Chief Regulatory Officer) /
שחר נחמד, סמנכ"ל הטכנולוגיות של קרדיט-סטאקס ואחד מהמייסדים אמר ל"גלובס": "בכל שנה יש הרבה מאוד אנשים שעוברים לארה"ב או אנשים שרק נכנסים לתחום האשראי, כי הם סיימו קולג', מתחילים עבודה, ורק מתחילים את החיים שלהם. הרבה מהאנשים האלה הם אנשים טובים, אבל מכיון שאין להם היסטוריית אשראי הבנקים לא יודעים לאכול אותם, ומסרבים לתת להם מסגרת אשראי. זה שלב קצת מתסכל מבחינה אישית כי כל החברים האמריקאים שלך עם כרטיסי הפלטיניום שלהם צוברים מיילים וזה גם מתסכל כי צריך אשראי כדי לבנות היסטוריית אשראי."
אלנור רוזנרוט (מנכ"ל - CEO / ברנאן גולדשטיין
"בנקים מנסים למצוא סיבות לא לתת לך אשראי, ואנחנו עובדים ההפך - אנחנו בונים מודל של את מי אנחנו כן רוצים. אנחנו בונים קבוצות שלכל אחת מהן קריטריונים שונים: אנשים שעברו לתוך ארצות הברית לאחרונה, שיש להם עבודה טובה, מרוויחים סכום מסויים. הקבוצה הראשונה הגדולה שבה אנחנו מתמקדים זה מה שאנחנו קוראים לו מהגרי עבודה, קבוצה גדולה שנייה היא מי שעבר לארה"ב עם מהגרי עבודה, כמו בני משפחה, והקבוצה הגדולה השלישית שאליה אנחנו רוצים להגיע היא כאלה שסיימו קולג'. אלה מה שאנחנו קוראים לו קבוצות אם, ואותן אנחנו חותכים לקבוצות קטנות. תהיה קבוצה שונה למי שעבר מהודו כדי לעבוד בפיתוח בהייטק או מי שעבר כדי להיות מרצה באוניברסיטה." לדבריו, "כל השיטה הזו של לחפש נתונים חיוביים ולא שליליים זה מה שמביא איתו אחד האיינג'לים שלנו, סער ווילף, שככה עבד המודל שלו בחברת FraudSciences למניעת הונאות פיננסיות."
יונתן יעקבי (ראש חטיבת סיכונים - Chief Risk Officer) / ברנאן גולדשטיין
לדברי נחמד, לחלוקה לקבוצות קטנות יש יתרון כפול: "אחד, זה שאנחנו יכולים לבדוק את ההתאמה של אנשים לקבוצות האלה לפי פעולות האשראי שלהם בדיעבד כדי לשפר את המודל שלנו. הדבר השני והחשוב הוא שזה מאפשר לעשות פרסונליזציה של ההטבות, כי אני יכול לדעת בדיוק מי הלקוח - האם הוא יזם הייטק או איש פיננסי." לדברי נחמד, כמות המידע המבוקש מכל לקוח תלויה בקבוצה: "בקבוצה של מהגרי עבודה הם צריכים להביא אישור על מקום העבודה והתפקיד אליו הם יגיעו ולהראות דרכון בתוקף."
החלוקה של לקוחות לקבוצות על פי זהות, לא תאפשר להעדיף אנשים מסויימים בשל זהותם, אומר נחמד: "יש חוקים מאוד נוקשים לגבי הדבר הזה בארה"ב, ואין אפשרות להעדיף אנשים מלוקיישן מסויים, מאתניות מסויימת, מדת מסויימת וכדומה. המודל שלנו לא יעדיף אדם בשל מיקום, אלא יוודא שהוא מסוגל לשלם את האשראי שלו."
המודל מאפשר הגשת טופס בקשה ב-10 דקות. זמן האישור ארוך יותר, אך בקרדיט-סטאקס מקווים לקצר אותו עם הזמן: "המודל מפיק את התוצאות באופן אוטומטי אבל כיום יש גם אנליסט שמקבל את כל המידע אליו ומקבל את ההחלטה הכלכלית כמו כל בנק אחר. המטרה היא להפוך את כל התהליך לאוטומטי ולמהיר יותר בעתיד."
החברה פועלת בשיתוף פעולה עם חברת מאסטרקארד, ומספקת שירות המאפשר לקבל כרטיס אשראי מהיום הראשון בארה"ב לעובדים המבצעים רילוקיישן, עם מסגרת אשראי גבוהה וללא צורך בהצגת היסטוריית אשראי באמריקה. קרדיט-סטאקס הבטיחה לספק גיבוי בנקאי של עד 500 מיליון דולר לטובת מסגרות האשראי הללו. המודל העסקי כולל לקוחות פרטיים שמגיעים ישירות אל קרדיט-סטאקס. לרוב מדובר בקבוצות מהגרים ממוצא מסויי שהיגרו לאותו המקום ומכירים זה את זה, ומגיעים בשיטת חבר-מביא-חבר. החברה גם עובדת מחלקות כח אדם של החברות שמביאות את מהגרי העבודה הללו, דוגמאת גוגל ועם חברות הרילוקיישן.
ושחר נחמד- סמנכ"ל טכנולוגיות - CTO / ברנאן גולדשטיין
חברת קרדיט-סטאקסנוסדה בשנת 2015 על ידי היזמים הישראלים אלנור רוזנרוט (מנכ"ל), יונתן יעקבי (ראש ניהול סיכונים), שחר נחמד (סמנכ"ל טכנולוגיה) והבנקאי האמריקאי רוברט הרטהיימר (מנהל רגולציה).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
