"רק פרנואידים שורדים": ראיון ראשון עם יו"ר רשות החדשנות

לתפקיד החדש שאליו מונה ד"ר עמי אפלבום בספטמבר קראו פעם המדען הראשי במשרד המסחר והתעשייה. לפני שנה הוחלט לעדכן את התואר, ועכשיו קוראים לו יו"ר רשות החדשנות במשרד הכלכלה. דווקא על רקע השינוי הזה, שמסמל התרחקות ממדע, תעשיה ומסחר, הרשות רוצה כעת לחזור למקורות. אל המסחר, אל התעשייה. היא אמנם עדיין מזוהה עם תמיכה בסטארט-אפים בתחילת דרכם ובפרויקטים צעירים בחברות הייטק, אך כעת מבקשת להרחיב את תפקידה משמעותית.

זהו חלק משינוי שעובר על המשק הישראלי כולו, ולמעשה על העולם כולו. ההייטק הוא כבר לא עולם נפרד: הוא חודר לכל רובדי החיים, ועושה מהפכה בכל תחום תעשייתי ומסחרי. רשות החדשנות רואה בכך הזדמנות לנצל את יכולות הסטארט-אפ ניישן, ולהוביל לשגשוג בתחומים רבים שאינם מוגדרים כהייטק פר אקסלנס, בעיקר בתעשיית הייצור. החלום הגדול הוא שמהלך כזה יצמצם את הפערים החברתיים בין מי שזכו עד כה ליהנות מפירות ההייטק בישראל, לבין יתר המגזרים במשק.

הרפורמה הזאת החלה עוד לפני כניסתו של אפלבום לתפקידו, והתבטאה בין היתר בהפיכת לשכת המדען הראשי לרשות עצמאית, אך הוא האיש שצריך להפוך את החזון למציאות. אחרי קריירה מרשימה של 30 שנה בתעשיית המוליכים למחצה, עכשיו עומד בפניו אתגר חדש: לחבר בין ההייטק ללואו-טק.

"ישראל היא מובילת חדשנות, אבל מזה המדינה לא יכולה לחיות", אומר אפלבום ל"גלובס", בראיון ראשון מאז כניסתו לתפקיד. "מעמדנו כסטארט-אפ ניישן הוא כבוד גדול, ואני נותן קרדיט לכל קודמיי שהביאו אותנו למצב הזה. אבל עכשיו צריך להציב משימה נוספת, לקראת השנים 2030-2040: להיות גם מדינת החדשנות וגם מדינת הצמיחה".

מישהו צריך להפעיל את הרובוטים

בחזונו של אפלבום התעשייה הישראלית כולה, ולא רק הסטארט-אפים של שדרות רוטשילד, צריכה להיסמך על מצוינות ויכולת טכנולוגית גבוהה. הוא שואף לרתום את הטכנולוגיה לתעשייה בהיקף רחב, כדי לדרבן מהפכה שתציב שוב את ישראל כמדינת ייצור, המחזירה אליה תעשיות שאיבדה לטובת מדינות שבהן כוח האדם זול. הוא שואף ליצור שרשרות אספקה מבוססות הייטק בתחומי מסחר שמתקשים כיום, כמו מלונאות, כדי להפוך אותם למובילים בעולם.

הפעילות מול התעשייה נעשית באמצעות גוף בתוך זירת החדשנות המכונה "זירת ייצור מתקדם", ואחראי על החיבור לתעשייה. בשבוע שעבר פתחה הרשות את הזירה לחברות בכמה תחומים חדשים - כמו כימיה, קוסמטיקה, מוצרי חשמל וחלקי רכב - שבהם שיעור עובדי הייצור מכלל העובדים גבוה. הזירה מציעה הדרכת חברות בפתרון בעיות ייצור, בדיקות היתכנות למו"פ והגברת הפריון, וכמובן - מענקים כספיים. ב-2016, אז החלה לפעול זירת הייצור, תקציב המענקים שלה עמד על 85 מיליון שקל בלבד - פחות מ-5% מכלל המענקים שחילקה הרשות. בשנה שעברה גדל התקציב ל-125 מיליון והשנה ל-140 מיליון, אבל זה לא הופך את האתגר הניצב בפני אפלבום לפשוט.

"הסטארט-אפים ופרויקטי המו"פ בחברות ההייטק מציפים אותנו בבקשות", הוא אומר, "לעומת זאת, בתעשייה אנחנו אלה שצריכים להגיע אל החברות. המחשבה על חדשנות לא באה להם בקלות: גם אם יש להם רעיון או צורך הן מתקשות להרים את הראש מהיומיום. אנחנו מדברים איתן, עורכים להן מכינה לחדשנות, בעצם כורים את החדשנות מתוכן. נכון, המלונאות היא לא תעשיית הייטק, אבל Airbnb ו-Hotels.com זה כן הייטק. אז יש מה לעשות בכל תעשייה כדי להפוך אותה לבעלת פריון גבוה, ולהגיע למצב שאנחנו מייצרים חברות שלמות, ולא רק התחלות של חברות".

את האופטימיות שלו ביחס למהפכה האפשרית בייצור הישראלי שואב אפלבום מהחברה שהוביל מ-2002 ועד מינויו לתפקיד הנוכחי - KLA Tencor ישראל, המספקת מערכות בקרה על הייצור בתעשיית השבבים. "תעשיית השבבים מתחדשת לחלוטין כל שנתיים, בהתאם לדרישות שוק האלקטרוניקה לצרכן. לכן גם KLA צריכה להגיע כל שנתיים מחדש לחדשנות המבוססת על חזית המדע, ולייצר על בסיסה מוצר סופי במאסות גדולות".

כשמונה אפלבום לתפקיד ראש הפעילות הישראלית בחברה הוא הציע למנכ"ל התאגיד, קן לוי, להעביר ייצור לישראל. "כשאמרתי לו שאוריד את עלויות הייצור ב-30% דווקא אם יעבור לישראל, אמרו לי 'מה שתית ומה עישנת?', אבל אני לא שותה ולא מעשן. היום החברה מעסיקה 550 עובדים בארץ, כולל 50 דוקטורים, וכל זה קורה במגדל העמק. התמקדנו בתחומי הייצור הסופי וההרכבה, שבהם הבנו שיש לנו ערך מוסף, גייסנו אליהם את המהנדסים הטובים ביותר והטמענו שיטות ניהול מתקדמות. גילינו גם שהרובוטים שרכשנו ביפן לא עומדים בדרישות שלנו, אז פיתחנו לבד רובוטים טובים, זולים, מהירים ונקיים יותר. הרובוטים הישראלים הוטמעו בסופו של דבר ב-KLA כולה.

וזה, לפי אפלבום, בדיוק מה שצריך לעשות בשאר התעשייה. "את כל מה שאני צריך לעשות ברשות במקרו, כבר עשיתי ב-KLA במיקרו. הרעיון הוא ליצור לא רק מערך מו"פ מוביל בעולם, אלא תעשייה שלמה שמבססת שרשראות אספקה על המו"פ הזה. לישראל הקטנה יש את היכולות להיות הכי טובה בעולם לא רק במדע, בפיתוח ובאינטגרציה, אלא גם בייצור".

אומרים שמפעל הטבליות של טבע בירושלים נסגר משום שהייצור בו לא היה תחרותי.

"אין הצדקה שמפעל בישראל ייסגר כי הייצור בארץ יקר יותר. מנהלי מפעל צריכים כל הזמן להתנהג כאילו רודף אחריהם מישהו - רק פרנואידים שורדים. כל עוד ההוצאה על ייצור היא כל מספר מעל לאפס, צריך להתייעל, אסור להיות מרוצים. והנה - כשאתה לא יעיל, גזר הדין הוא ברור".

טבע ו-ECI, שגם מפטרת, התנוונו ולא היו בחזית הטכנולוגיה של הייצור?

"אני חלילה לא אומר את זה, אני לא מכיר מספיק. אבל אם הם מפטרים, סימן שהם לא הצליחו לייצר מספיק עבודה עבור כל העובדים שלהם".

אתה חותר להגביר את התעסוקה, אולם ההשפעה הראשונה של התייעלות בייצור באמצעות רובוטיקה ושיטות מתקדמות עלולה להיות דווקא פיטורי עובדים.

"צריך גם אדם שיפעיל את הרובוט, ומעבר לכך - אם ישראל תייצר באופן יעיל, חברות בינלאומיות יביאו לכאן יותר פרויקטים ויעסיקו את העובדים העודפים. כל תשעה אנשים מתוך עשרה שהרובוט מייתר יכולים פשוט לייצר מוצרים נוספים. טבע רכשה המון מפעלים בחו"ל. מדוע? אם הם חששו להתייעל בירושלים בגלל פיטורים, לא היה עדיף להם להסב את המפעל הקיים למוצרים אחרים, במקום לקנות עוד מפעל לייצור המוצרים הנוספים האלה?".

אולי לא כל מי שמתאים להיות פועל ייצור מתאים להיות מפעיל רובוט ברמה גבוהה? חלקם כבר לא אנשים צעירים.

"גם בני 40-50, שחרב הפיטורין מעל הצוואר שלהם, יכולים ללמוד דבר חדש".

ההסתדרות צריכה לעזור לנו

הקשר בין זריקת החדשנות שרוצה הרשות להביא לתעשייה, לבין הכוונה שלה להגדיל את כוח האדם בהייטק, עובר דרך זירה חדשה נוספת שהוקמה בה - החברתית-ציבורית. היא אחראית על מתן מענקים ליזמות טכנולוגית בתחומים בעלי השפעה חברתית, ועל פרויקטים לשילוב מגזרים חדשים בהייטק, כמו נשים, חרדים וערבים. הפעילות בתחום זה היא מתוקף תוכנית שאישרה הממשלה בינואר 2017, להגדלת כוח האדם המיומן בהייטק, שתוקצבה ב-900 מיליון שקל לחמש שנים.

בצמוד לדו"ח רשות החדשנות ל-2017, שהוגש באוקטובר האחרון, הציבה הרשות יעד להגדלת שיעור המועסקים בהייטק ל-15% מכלל העובדים במשק בתוך עשור. המשמעות היא זינוק מ-270 אלף מועסקים בענף ליותר מחצי מיליון. הכוונה היא להגדיל את מספר בוגרי מקצועות ההייטק באקדמיה ב-1,500 בשנה, להכשיר בשנה 1,000 בוגרי סיירות תכנות (בוטקאמפס), וגם לשלב 1,500 ישראלים חוזרים, עולים חדשים ועובדים זרים שיגיעו לארץ מדי שנה.

סיירות התכנות מלהיבות את אפלבום במיוחד. "אומרים ש-25% מכוח האדם בהייטק בארה"ב מגיע מתוכניות הכשרה קצרות מועד כאלה. היופי במודל העסקי הזה הוא שאנחנו משלמים לגוף המכשיר רק עבור השמות מוצלחות, ולכן יש להם תמריץ גבוה לבחור את האנשים שבאמת יכולים להתאים לעבודה, וללמד בדיוק את מה שהשוק צריך".

הרשות סבורה שניתן להגדיל את תעשיית הבריאות הדיגיטלית, הפארמה והמכשור הרפואי ב-4,000 עובדים חדשים בשנה בעשור הקרוב; לצרף 3,500 איש בשנה באמצעות מהפכת החדשנות בייצור, הכוללת קידום יישום תעשייתי של האינטרנט של הדברים. 3,000 איש בשנה אמורים להיקלט דרך חברות הצמיחה, 2,500 דרך חברות בינלאומיות שיקלטו במרכזי המו"פ עובדים שאינם מהנדסים, ואליהם יצטרפו עוד 4,000 עובדי מעטפת חדשים בשנה, כתוצאה מצמיחת מספר אנשי הטכנולוגיה.

בנקודה הזאת סובלים המסרים של הרשות מחולשה מסוימת. היא אינה מסבירה מהיכן יגיעו אלפי העובדים החדשים למשרות שייפתחו, אם אכן תתחולל צמיחה כה מרשימה בתעשייה. הפער בין מספר בוגרי מקצועות ההייטק באקדמיה ובמסגרות אחרות לבין הצרכים עדיין גבוה מאוד. על פניו, מודל סיירות התכנות הוא הפתרון, אלא שכדי לשחזר את ההצלחה האמריקאית יש להכשיר באמצעותו 67 אלף מתוך 230 אלף העובדים שאמורים להתווסף בעשור הקרוב. בפועל תוקצבה השנה תוכנית הסיירות ב-10 מיליון שקל בלבד, שאמורים להספיק להכשרת 250 בוגרים. בעוד שלוש שנים הקצב צפוי לעמוד על 450 בוגרים, עדיין רחוק מלהספיק.

"זה פיילוט", מסביר אפלבום, "אבל להערכתנו זה הניצוץ שיעודד גם גורמים אחרים כמו חברות, בתי ספר להנדסאים ואוניברסיטאות להקים מכוני הכשרה כאלה". גורמים נוספים שיכולים לקדם את הנושא, הוא אומר, הם ועדי העובדים וההסתדרות. "אני אומר לוועדים - תייצרו את העובד שיילחמו עליו. באירופה איגודים מקצועיים עובדים אלה עם אלה, וכאשר מפטרים ממפעל אחד, הם מניידים אותם למשרה רלוונטית אחרת. תארו לעצמכם שוועדי העובדים היו פועלים כך בישראל - אומרים למנכ"ל החברה 'אני אעזור לך בפיטורים אבל אוציא את העובדים שלך לחברות אחרות'. כאשר חברות מתחרות על עובדים, זה מחזיק יותר מים מאשר כשוועד נאבק על הסכם שהחברה לא יכולה לעמוד בו".

זירה חדשה נוספת של הרשות שבה יתמקד אפלבום נקראת "מערך בינלאומי". היא יצרה מסלולים המאפשרים לחברות בישראל לשתף פעולה עם חברות בחו"ל, להביא השקעות זרות לחברות ישראליות, לחזק את הקשר עם מרכזי פיתוח של חברות בינלאומיות, ולקבל עזרה בכניסה לשווקים. קרן ישראל-הודו לחדשנות טכנולוגית, שהשיקו בשבוע שעבר ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, היא אחד המיזמים של הזירה.

הפטנט להגדלת תקציב הרשות

למרות כל המיזמים החדשים האלה, הרשות עדיין פועלת בעיקר בתוך תעשיית ההייטק הישראלית. נכון להיום היא תומכת ב-1,185 פרויקטים של קרוב ל-700 חברות, בהיקף של 1.64 מיליארד שקל. כמחצית מתקציב המענקים מועבר באמצעות זירת "חברות בצמיחה", התומכת בעיקר במו"פ שיש בו סיכון בתוך חברות הייטק מבוססות. קרוב לרבע מהכסף מוזרם דרך זירת הזנק לחברות סטארט-אפ וחברות חממה. זירה ותיקה נוספת היא "תשתיות טכנולוגיות", התומכת בתשתיות מחקריות שיכולות לשמש חברות רבות, כמו בנק רקמות או מעבדות משותפות.

"אני נחשף לסטארט-אפים שהיצירתיות שלהם מפילה אותי מהרגליים", אומר אפלבום. "במקור אני מגיע מחקלאות. אבא שלי נטע את המטעים בקיבוץ סעד ב-1948. אמרו לו אז 'איך אתה חושב בכלל לטעת תפוחים בנגב, הרי העלים בכלל לא ינשרו כי לא קר'. והוא אמר 'פה יהיו מטעים ויגדלו', והמטעים היו לתפארת וההכנסות היו מדהימות, אבל תמיד הייתה השאלה - מהי הדרך הכי יעילה לקטוף. והנה הגיע סטארט-אפ שקוטף באמצעות שיטות רובוטיות. רשות החדשנות היא מקום מרתק".

האם יש תחומים מסוימים שאתה רוצה לשים עליהם דגש?

"את הכסף אנחנו מחלקים רק בוטום-אפ, כלומר לפרויקטים הכי טובים מבין אלה שמגיעים אלינו. אנחנו כן מזהים את הביומד כמנוע צמיחה עתידי שעוד לא מניע את עצמו, ולכן דרושה לו עזרה מיוחדת, וגם בהחלט מתעדפים את הפריפריה".

מסתבר שלרשות החדשנות יש גם רעיונות יצירתיים באשר לשאלה כיצד להגדיל את התקציב שלה - באמצעות מתן ייעוץ מדעי וטכנולוגי למשרדי ממשלה אחרים. "הקמנו כאן יכולות שבזכותן כל משרדי הממשלה מגיעים אלינו ומבקשים מאיתנו ייעוץ ועזרה. למשל, המשרד לאיכות הסביבה מגיע כדי לשאול כיצד אפשר לייצר בצורה נקייה יותר במקום להגביל את התעשייה. מגיעים ממשרד הבריאות, התחבורה, החקלאות. רשות החירום הלאומית מתייעצת איתנו כדי לפתח פתרונות שניתן בהמשך למסחר לכל העולם".

יוזמה בין-משרדית נוספת, אם כי לא כזו שתתרום לתקציב הרשות, היא שמשרדי ממשלה ישמשו כלקוחות ראשונים או זירות פיילוט לחברות הסטארט-אפ שבהן תומכת הרשות, בהשקעה כספית מצד המשרדים הללו. שידוך כזה יכול לפעמים להיות משמעותי הרבה יותר מנקודת המבט של ההתנסות העסקית מאשר מנקודת המבט של המימון, בשל המחסור בלקוחות גדולים זמינים בשוק הישראלי.

על פי הרפורמה שנערכה במשרד המדען הראשי והפכה אותה ל"רשות החדשנות", הרשות הפכה גוף עצמאי המקבל את תקציבו ממשרד הכלכלה. דירקטוריון הרשות מורכב מגורמים מן הממשלה והתעשייה, והרשות מנוהלת על ידי מנכ"ל שאיננו עובד מדינה. הראשון לכהן במתכונת זו הוא אהרון אהרון, לשעבר מנכ"ל אפל ישראל.

איך נחלקת האחריות על רשות החדשנות בינך לבין אהרון אהרון?

"כמו בכל חברה, יש מנכ"ל ויש יו"ר. אני אחראי על המדיניות ועל העבודה מול הממשלה וגופים בינלאומיים. המועצה מאשרת את המדיניות ואהרון מוביל את הביצוע. אני גם יו"ר של כל ועדות המחקר. אנחנו אנשים מבוגרים ויודעים איך לחלק את העבודה. יש לנו הפתעה טובה בהחלט מבחינת העבודה המשותפת. היא מצוינת".

עמי אפלבום

תפקיד: יו"ר רשות החדשנות

תפקידים קודמים: נשיא KLA Tencor ישראל, חוקר בתחום המוליכים למחצה במעבדות בל, רוקוול ו-Semiconductor devices

השכלה: תואר ראשון בהנדסת חומרים מבן גוריון, תואר שני מהטכניון בהנדסת חומרים אצל פרופ' דן שכטמן ("לא הופתעתי כשקיבל פרס נובל, הוא חושב מחוץ לקופסה"), דוקטורט מהטכניון בתחום המוליכים למחצה

מצב משפחתי: נשוי עם שני ילדים וחמישה נכדים

עוד משהו: חובב ריצות שטח, מאמן כדורעף בעברו, התפרנס בזמן הלימודים כאקורדיוניסט

איך פועלת רשות החדשנות?

רשות החדשנות מחולקת כיום לשש "זירות". כל אחת מהן מתמקדת בתחום פעילות אחר, ויש לה מנהל, צוות ותקציב פעילות משלה.

זירת הזנק: תמיכה בחברות צעירות, כולל תוכנית החממות הטכנולוגיות

צמיחה: פרוייקטי מחקר ופיתוח בחברות הייטק בוגרות.

תשתית ותמיכה: חיבור אקדמיה ותעשייה (מגנ"ט), תשתיות לכלל החברות בתחום

חדש - ייצור מתקדם: הכנסת ההייטק לתעשייה המסורתית

חדש - חברתי-ציבורי: פרויקטים בתחומים חברתיים (למשל מכשור לבעלי מוגבלויות), עידוד כניסת כוח אדם חדש להייטק.

חדש - מערך בינלאומי: תמיכה בחברות בינ"ל שמבקשות להקים פעילות בארץ או לשתף פעולה עם סטארט-אפים מקומיים