אמש (ו') דיווחה Coincheck - המפעילה של אחת מזירות מסחר המטבעות הקריפטוגרפיים הגדולות של יפן - כי פריצה של האקרים גרמה לה לאובדן החזקות של 523 מיליון מטבעות דיגיטליים מסוג NEM של לקוחותיה, בשווי המוערך ב-530 מיליון דולר (58 מיליארד ין יפני). לשם השוואה, הפריצה הגדולה ביותר עד כה לזירת מסחר כזאת הייתה בפברואר 2014, אז נגנבו ביטקוינים בשווי של 48 מיליארד ין מבורסת Mt. Gox היפנית.
השוד, אם יוכח ככזה, יהיה ככל הנראה הגדול ביותר בהיסטוריה הסוערת של בת 9 השנים של הביטקוין והמטבעות הדיגיטליים, יותר מ-450 מיליון הדולרים בביטקוין שנעלמו מה-Mt. Gox בתחילת 2014, בהתבסס על מחיר הביקוין באותה תקופה. כמה מהביטקוינים שוחזרו אז.
בעקבות הפריצה ההיא הגישה Mt. Gox בקשה לפשיטת רגל בפברואר 2014. כעת, כמעט 4 שנים מאוחר יותר, הההליכים עדיין נמשכים, ובעלי המטבעות אינם יודעים אם יוכלו לקבל את כספם בחזרה.
גודלה של הפריצה ב-Coincheck מראה עד כמה חשופים המשקיעים בתחום החדש יחסית הזה, למרות מאמצים מצד רגולטורים לצמצם את הסכנה של מתקפות סייבר. בשונה משמירת מזומנים בבנקים גדולים או השקעה בשוקי המניות, תנודות מחירים הן ממש לא הסיכון היחיד כאשר המשקיעים שמים את כספם בשוקי המטבעות הקריפטוגרפיים.
"דרך ארוכה עוד לפנינו עד שנגיע לאותה רמה של אבטחה כמו במוסדות הפיננסיים המסורתיים", אמר טיילר מור, פרופסור לאבטחת סייבר באוניברסיטת טלסה. הוא אמנם לא התייחס ספציפית לצעדי האבטחה שנקטה Coincheck אך לדבריו בורסות שעוסקות בביטקוין ובמטבעות קריפטוגרפיים אחרים הן "מטרות עסיסיות לפשעי סייבר".
עדיין לא ברור כמה משקיעים מארה"ב נפגעו מהפריצה, אולם סביר כעת שרגולטורים ברחבי העולם יגבירו את רמת הפיקוח בנוגע להיערכות של בורסות קריפטו להילחם בהאקרים, בעיה שקיימת תמיד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
