הבנקים הצליחו להרוויח, אבל המגמה מתחילה להתהפך

ריבית נמוכה כמו הריבית שאנחנו רואים בעשור האחרון, לכאורה אינה טובה לבנקים. מדוע בעצם? הבנק הוא למעשה מתווך בכסף - הוא מקבל לידיו את פיקדונות הציבור, משלם להם על כך ריבית, וביד השנייה מלווה את אותם כספים כאשראי וגובה עליהם ריבית. הפער בין הריבית הנגבית לריבית המשולמת ללקוחות נקראת המרווח הפיננסי. ככל שהריבית במשק יורדת, המרווח הפיננסי של הבנקים נשחק. ירידת המרווחים נבעה מכך שכאשר ריבית בנק ישראל יורדת, אמנם גם הריבית שהבנקים משלמים ללקוחות על הפק"מ יורדת, אך רק עד גבול מסוים שמעבר לו אי-אפשר לרדת. למשל, אם בנק נהג למכור ללקוחותיו פק"מ בריבית פריים מינוס 3%, הרי כאשר ריבית הפריים ירדה לשיעור של 2%, הריבית בפק"מ לא תהפוך לשלילית. כלומר, בעוד הריבית באשראי (ההכנסה של הבנק) תרד בשיעור מסוים, הריבית על הפיקדונות (ההוצאות של הבנק) תרד בשיעור נמוך יותר, והתוצאה היא שסך המרווח יישחק.

 הריבית ירדה

שחיקת המרווחים בלטה בעיקר ב-12 החודשים הראשונים למשבר הפיננסי של 2008. ריבית בנק ישראל עמדה בספטמבר 2008 על 4.25%, ושנה לאחר מכן עמדה על 0.5% בלבד. ירידה חדה כל כך זעזעה את הכנסות הבנקים ושחקה את ההכנסות נטו ממימון ביותר ממיליארד שקל. בבנק הפועלים, למשל, המרווח ירד בשנת 2009 ל-2.36% לעומת 2.54% בשנת 2008, ובלאומי ירד פער הריביות של הבנק מ-1.6% ב-2008 ל-1.1% בלבד ב-2009.

אלא שלאורך זמן, לא רק שהבנקים לא נפגעו מהריבית הנמוכה, הם אף הושפעו ממנה לטובה. "לאורך העשור האחרון הבנקים הצליחו באופן נדיר לשפר את הרווחיות שלהם", אומר מיכה גולדברג, מנהל מחלקת המחקר ואנליסט הבנקים של אקסלנס ברוקראז'. "מדובר בהישג יוצא דופן, שכן בממוצע גס הפחתה של ריבית ב-1% אמורה לשחוק את התשואה על ההון בכ-1%, בעוד בפועל התשואה נשארה פחות או יותר באותה רמה".

ירידת הריבית בעשור האחרון הייתה אמורה לגלח מהתשואה על ההון של הבנקים כ-5-6%. בנוסף, ובנוסף הבנקים התמודדו באותם שנים עם עלייה בדרישות ההון, שפוגעת גם היא בתשואה על ההון. ולמרות זאת הבנקים שמרו על רמת הרווחיות. "התוצאה היא שהתשואה העודפת שמניבים הבנקים מעל ריבית חסרת סיכון עלתה משמעותית לאורך העשור האחרון", אומר גולדברג.

אז איך זה בעצם קרה? אחרי שהבנקים הבינו שהריבית הנמוכה לא צפויה להשתנות לחזור לרמה של שנת 2008 עוד הרבה זמן, הם מצאו פתרון כיצד לשפר את המרווחים. הבנקים גילו מחדש את עולם משקי הבית. לפני כ-6 שנים החלו הבנקים לאט-לאט להסיט את תיק האשראי שלהם מהמגזר העסקי למגזר משקי הבית. ב-4 השנים האחרונות גדל האשראי למשקי בית בכמעט 30%, לקרוב ל-160 מיליארד שקל, זאת בעוד תיק האשראי העסקי צומצם בעשרות מיליארדי שקלים.

אחת הסיבות למגמה הזו, היא שמתן אשראי במגזר משקי הבית מגלם מרווח גבוה יותר מהמגזר העסקי. מדוח בנק ישראל האחרון עולה כי בעוד המרווח הפיננסי במגזר העסקי עמד בשנת 2016 על 1.96%, במגזר משקי הבית הוא הגיע ל-4.24%.

"הכנסות נאות לאורך השנים"

באופן ישיר הריבית הנמוכה אמנם השפיעה לשלילה על הבנקים, אך היו לה גם השפעות חיוביות באופן עקיף. כך למשל, ההפרשות להפסדי אשראי ירדו דרמטית לאורך העשור מרמה של כ-0.5% בשנה ממוצעת לרמה אפסית. הסיבה לכך היא שכאשר הריבית נמוכה, לחברות קל יותר לעמוד בהחזרי החוב ותשלומי הריבית פחות מעיקים עליהן. סיבה נוספת היא שבזכות הריבית הנמוכה החברות גלגלו חוב יותר בקלות, וחלקן אף גייסו את החוב בשוק ההון ופרעו אותו לבנקים.

השפעה חיובית נוספת של הריבית הנמוכה היא בגאות שהיא הביאה לשוקי ההון, ושממנה נהנו גם הבנקים. בנוסף לכך גולדברג מציין שלאורך השנים ראינו עלייה חדה בחלקן של ההכנסות שאינן הכנסות מימון על חשבון הכנסות המימון של הבנקים.

"לבנקים היו הכנסות נאות לאורך השנים האחרונות מפעילות שוק ההון", אומר גולדברג. "הריבית הנמוכה הביאה לגאות בשוק האג"ח, ואפשרה לבנקים לצבור רווחים נאים משוק זה". גולדברג מסביר כי הגאות בשוק ההון גם סייעה לבנקים לבצע השקעות ולממש אותן ברווח. בהקשר זה בולט בעיקר בנק לאומי, שלאורך השנים האחרונות רשם רווחים שהגיעו למיליארדי שקלים ממימושים מוצלחים בתיק ההשקעות הריאליות, כמו למשל ההשקעה בחברת מובילאיי.

מעניין לציין כי על אף שהריבית במשק לא השתנתה זה זמן רב, המגמות הללו מתחילות להתהפך בבנקים: הרווחים מפעילות שוק ההון מתחילים להתמתן, ומנגד ההפרשות להפסדי אשראי מתחילות לצמוח בעיקר בכל הקשור לאשראי למשקי בית. הסיבה לכך היא שאשראי זה צמח אולי בצורה חדה מדי, וכן שינויים במוסר התשלומים במשק מביאים לגידול בהפרשות.

כמו כן, על אף שלא חל שינוי במשק, דווקא המרווחים בחלק מהמקומות מתחילים להתרחב. כך למשל, המרווחים בתחום המשכנתאות עלו בצורה משמעותית בשנתיים האחרונות ושיפרו את ההכנסות. כמו כן, תיק האשראי כולו נמצא גם כן במגמת צמיחה, לאחר שכל הבנקים הגיעו ליעדי ההון הנוקשים של בנק ישראל, ולכן לדברי גולדברג אנו רואים כעת שינוי מגמה, וגידול במשקל הכנסות המימון על חשבון ההכנסות ממקורות אחרים ובראשם שוק ההון.

עוד ראוי להזכיר, כי לאורך השנים ביצעו הבנקים תהליכי התייעלות דרמטיים שכללו קיצוץ של אלפי משרות, ותרמו גם כן לשיפור הרווחיות. לכן ביום שהריבית תתחיל לעלות במשק, יקבלו הבנקים זריקת מרץ שתשפר להם את המרווח הפיננסי והרווחיות כולה עוד יותר.