בולגריה מעוניינת לקנות גז טבעי מישראל

שרת האנרגיה של בולגריה, טמנוזקה פטקובה, הודיעה הבוקר (ב') לשר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ, בפגישתם, כי בולגריה מעוניינת לרכוש גז טבעי מישראל באמצעות הקישור היווני לצינור הגז מישראל לאירופה. השרה פטקובה הודיעה כי בולגריה מתכננת יחד עם ממשלת יוון הקמת צינור גז, שיקשר את בולגריה לפרויקט ה east med.

השרה הבולגריה, העומדת בראש פורום שרי האנרגיה האירופיים, הזמינה את השר שטייניץ להשתתף במפגש שרי האנרגיה האירופאיים בבולגריה בחודש אפריל הקרוב. 

כיום בולגריה קונה את מרבית הגז הטבעי שלה מגזפרום הרוסית, והיא מעוניינת, כמו כל המדינות האירופאיות, לגוון את מקורות אספקת הגז שלה. דרך החיבור של בולגריה למיזם של שטייניץ אינה פשוטה, וככל הנראה מדובר בהנחת צינור יבשתי שיחבר בין יוון לבולגריה. 

לאחרונה פרויקט EastMed להנחת צינור ממאגר לוויתן לאיטליה דרך יוון קיבל מעין "אור ירוק" מהאיחוד האירופי שיקצה השנה 34.5 מיליון אירו - סכום שיאפשר את השלמת התכנון לקראת קבלת החלטה סופית על השקעה בפרויקט ב-2019.

בתוך כך, 35% מעבודות הפיתוח במאגר לוויתן הושלמו - הסתיימה בניית צנרת הגז אשר תוביל את הגז הטבעי מאסדת הטיפול לחוף דור ובנוסף החברה החלה בהכנות להגעתה של אסדת הקידוח החדשהENSCO DS 7 שתגיע לישראל במרץ הקרוב - כך נודע הודיעה היום שותפות לוויתן.

פיתוח המאגר לוויתן, פרויקט הגז הגדול ביותר בישראל יצא לדרך לפני שנה, ועל פי העדכון האחרון של דלק קידוחים, הזרמת הגז הטבעי למשק תחל בסוף 2019, בהתאם לתחזיות הקודמות אותן מסרה החברה.

בשותפות מציינים כי בבניית ופיתוח אסדת לוויתן ישנה מעורבות לא מבוטלת של חברות ישראליות רבות, ביניהן חברת המל-לט נצרת עלית, חברת "הבונים", "מגופי ענבל", חברת עמיעד מהגליל העליון וחברת טלדור, מקיבוץ עין דור. חברות אלה מפתחות ומייצרות עבור האסדה את חלקי הצנרת (מתאמים ושסתומים), מסנני מים ייחודיים ועוד.

ספינת הקידוח החדשה Ensco זכתה במכרז שפרסמה נובל אנרג'י לסיום הקידוח בשתי בארות הפקה במאגר (לוויתן 7 ולוויתן 3), וכן לחיבור והשלמת העבודות בארבעה הבארות של לוויתן שיחוברו למערכת ההפקה כחלק מתוכנית הפיתוח של המאגר (קידוחי לוויתן 3,4,5 ו-7).

מחיר הספינה עומד על כ-140 אלף דולר ליום - לשם השוואה, עלות הספינה הקודמת עמדה על 200 אלף דולר.

תוכנית הפיתוח של לוויתן (שלב 1א') כוללת ארבעה קידוחי הפקה, שיתחברו בצנרת תת־ימית לפלטפורמה (אסדת טיפול) קבועה, שתמוקם במרחק 10 ק"מ מחופי חדרה. הפלטפורמה תוצב על קרקעית הים בעומק של 80 מטר, ותספק היקף הפקה שנתי של כ-12BCM. הגז מהפלטפורמה יחובר בצינור למערכת ההולכה הארצית של נתג"ז (נתיבי הגז הטבעי לישראל). משם, הגז ימשיך ללקוחות בישראל ולמדינות שכנות. עלותה השלב הראשון נאמדת בכ-3.75 מיליארד דולר.

שלב ב' בפיתוח לוויתן עדיין לא הוגש לאישור היות שטרם הושגו הסכמים לאספקת הגז, כאשר קיימות כמה אופציות שאף אחת מהן עוד לא הבשילה לכדי הסכם ממשי. מדובר בין היתר ביצוא למצרים, טורקיה, הצינור לאירופה שדרכו ישראל תייצא גם ליוון ואיטליה וגם כפי שפורסם לאחרונה ב"גלובס" מפעל עתיר אנרגיה לייצור אלומיוניום אותו שוקלים להקים בדרום הארץ שעל פי הערכות יכול לצרוך כ-2 BCM בשנה.

פיתוח שלב ב' בלוויתן אמור להיות מאוחד יחד עם פיתוח המאגר הקפריסאי אפרודיטה הנמצא במרחק של כ-30 ק"מ בלבד מלוויתן. זאת, בכדי להוזיל את עלויות הפיתוח ולהציב אסדת קידוח אחת. כזכור, מאגר אפרודיטה, המכיל כ-120 BCM גז טבעי, מאז שהתגלה ב-2012 עדיין לא פותח, וקפריסין, שפוטנציאל צריכתה נאמד בכ-1 BCM בשנה, עדיין משתמשת במאזוט מזהם לייצור החשמל.