הוט בדרך לבג"ץ במסגרת מאבק על מאות מיליוני שקלים

סוגיית הפריסה האוניברסלית של הוט, שמנוהלת על ידי טל גרנות-גולדשטיין, היא אחת הסוגיות הרגישות והנפיצות ביותר שמונחות כיום על השולחן במשרד התקשורת. העובדה שהוט לא השלימה את חובת הפריסה האוניברסלית שלה, יצרה למשרד התקשורת ולשוק התקשורת בעיות קשות, בשל חוסר האיזון שנוצר ברגולציה שאמורה להיות שווה על בזק ועל הוט ואיננה מתקיימת.

בימים אלה מנסה משרד התקשורת להתמודד עם הבעיה בדרכים יצירתיות אך נראה שלא יהיה מנוס מעימות משפטי נוסף בסוגיה, שכן שני דברים ברורים כרגע: ראשית, המשרד אינו יכול לכפות על הוט להשלים את הפריסה האוניברסלית משום שהוא חסר אונים. אם יכפו על הוט להשלים את הפריסה האוניברסלית, ספק רב אם היא תוכל לעשות זאת ולעמוד בפרויקט כזה הן מבחינה כלכלית והן מבחינה הנדסית.

מה שאומר שקרוב לוודאי שמשרד התקשורת ידרוש מהוט להשלים פריסה סמלית בכמה וכמה יישובים כדי לבדוק האם נכונה טענתה שאין ביקוש לשירותים שלה, ולאחר מכן כנראה ידרוש להרחיב במעט את הפריסה, אך ספק רב אם ידרוש ממנה להשלים אותה במלואה, במתכונת שבה בזק פרוסה.

זה אומר שהדיון סביב הסוגיה הזו יימשך כנראה עוד זמן רב, מאחר שהוט לא מתכוונת להמשיך לפרוס תשתית היכן שאין ביקוש לשירותיה. לכאורה מדובר בטענה הגיונית - מה הטעם לפרוס תשתית היכן שאיש אינו רוצה לצפות בטלוויזיה שלה? אלא שהתחרות בתשתיות לא נועדה רק לטלוויזיה, אלא גם לאינטרנט.

מאבק קשה בבית המשפט

הסיפור הבא יכול להמחיש עד כמה הסוגיה הזו רגישה ונפיצה. מתברר שהוט פנתה בעתירה מינהלית נגד ד"ר הראל פרימק, שביקש לגלות לציבור את הרשימה המלאה של היישובים שהוט לא פרסה בהם תשתית ולמעשה לא עמדה בחובת הפריסה האוניברסלית שלה.

הוט נדחתה והשופט יורם נועם התיר לפרסם את הרשימה המלאה. עד כאן לכאורה הכל שגרתי. אך מסתבר שהוט ביקשה לעכב את ביצוע ההחלטה, מכיוון שהיא שוקלת לערער לעליון.

כן, למרבה ההפתעה או שלא, הוט מוכנה להרחיק לכת עד בג"ץ כדי לנסות ולמנוע את פרסום הרשימה המלאה של היישובים שהיא לא מגיעה אליהם. זה קצת מפתיע בהתחשב בעובדה שרשימת היישובים כבר פורסמה על ידי משרד התקשורת, אלא שמתברר שהרשימה לא לגמרי עדכנית והוט חוששת שמא יתברר שיש עוד אי אלו יישובים או שכונות שבהם היא לא השלימה פריסה.

נסביר שאין בדברים הללו בכדי להאשים את הוט או לחרוץ דין. הוט מוכנה להרחיק לכת ולהילחם בבתי משפט נגד עתירה שניתן היה לסגור אותה בשקט ובכל זאת החברה בחרה לנהל מאבק קשה שיתפרסם בקרב הציבור הרחב.

הוט מבינה שזו מלחמה על כל הקופה. היא גם יודעת שאיש לה יוכל לדרוש ממנה לפרוס תשתיות במקומות "קשים" במיוחד כמו יישובים ערביים או ביישובים חרדים, אך המאבק שלה הוא על המספרים, על מספר היישובים שבהם כן תחויב לפרוס תשתיות. זו השקעה שיכולה להגיע למאות מיליוני שקלים והוט נלחמת כדי להקטין את המספר למינימום.

הנימוקים של השופט נועם בהחלטה היו מעניינים במיוחד. לדברי השופט, הוט לא הצביעה על כל עילה בדין לאי חשיפת שמות היישובים והשכונות המפורטים במידע הגלוי שהתיר הממונה על חופש המידע במשרד התקשורת לפרסם. לדברי השופט המידע נאסף על ידי אגף הפיקוח של משרד התקשורת, ואין מדובר במידע שנמסר למשיבים על ידי העותרות.

בכל הנוגע לעותר פרימק כותב השופט שבכל הנוגע לזיקה שלו למידע המבוקש, "אין בסיס לטענת הוט לפיה בהיעדר אינטרס אישי-פרטי לפרימק בקבלת המידע, יש לדחות את בקשתו. הזכות לקבלת מידע עומדת לכל אזרח או תושב, בכפוף לסייגים המפורטים בחוק, זאת אף בנושא שאין למבקש נגיעה ישירה בו".

בנוגע לטענה של הוט, לפיה משרד התקשורת לא חייב למסור את המידע, הואיל ואי-גילויו היה תנאי למסירתו, כתב השופט כי "טענה זו אינה רלבנטית לרשימה שבנספחים שהמשרד הסכים לפרסם, שאותה החליטו במשרד לגלות למבקש המידע פרימק".

לדברי השופט, "אמנם הרשימה משנת 2012 אשר הוגשה על ידי הוט למשרד התקשורת, נתקבלה בהסכמת המשרד בכפוף לאי פרסומה. ואולם, רשימת היישובים והשכונות שבנספח אשר הוגשה לוועדה המייעצת בשנת 2014, לא נמסרה אגב הסכמת המשיבים בדבר אי גילויה.

"מדובר ברשימה שהוגשה לוועדה המייעצת במסגרת בקשת העותרות להחרגתן מחובת האוניברסליות ביישובים ובשכונות שברשימה, בהתאם לתקנות הוועדה המייעצת ולנהלי הוועדה המייעצת. בהליך זה, של בקשה לוועדה המייעצת, לא חל הסייג שאינו מחיל על הרשות חובת גילוי של מידע מן הטעם... שאי גילויו היה תנאי למסירתו, או שגילויו עלול לפגוע בהמשך קבלת המידע".

מידע שהוט אמורה למסור

לדברי השופט, "המידע לא נמסר אגב הסכמת המשיבים בדבר אי גילויו. שנית, בחשיפת רשימת היישובים והשכונות שבהם מבקשות העותרות לפטור אותן מחובת האוניברסליות בבקשתן לפני הוועדה המייעצת, אין כדי לפגוע 'בהמשך קבלת המידע', שכן 'המידע' מתמצה בבקשה עצמה - בקשה לפטור מאספקת שירותים ביישובים ובשכונות שברשימה. מכל מקום, אף אם היה נקבע שחל הסייג, וכאמור - הוא אינו חל, הרי שהיה מקום לחשוף את המידע, קרי - את מהות הבקשה לפטור והיקפה בהתאם לרשימת היישובים והשכונות, זאת לאור השיקולים והאיזונים הנדרשים, בהתאם לסעיף 10 לחוק".

השופט מוסיף כי "העניין הציבורי בקבלת המידע - אודות יישובים ושכונות שאינם מקבלים את שירותי הוט - הוא רב ומשמעותי לאזרחי ותושבי המדינה נוכח אי החלת כלל האוניברסליות. מנגד, אין מדובר במידע שאינו יכול להגיע לידיעת הכלל, הואיל ומדובר במידע שהוט מן הסתם אמורה למסור לכל אזרח או תושב שמבקש לקבל את שירותיה ביישוב או בשכונה שבהם לא מסופקים שירותיה".

בשורה התחתונה מוטב אילו הוט הייתה חוסכת לעצמה את העתירה במקום להשחית משאבים ולמנוע מהציבור מידע שברובו כבר היה גלוי.

תגובת הוט לא נמסרה עד למועד פרסום הידיעה.