אכזבה לנאמני מגה: השופט אילן שילה מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד קבע כי הסכום עליו יעמוד שכר הביניים של 3 נאמני מגה בגין טיפולם, הם וצוותיהם בשלושת המשרדים, בתיק הפירוק העצום בשנתיים שחלפו מאז שהפסיקה מגה לשלם חובותיה - הוא 13 מיליון שקל.
השופט לא קבע שכר סופי כעת בפרשת שכר-הטרחה בגין הניהול, במשך שנתיים, של אחד מתיקי הפירוק הגדולים בישראל, אך ראה לנכון לציין כי הצעת הכנ"ר לשכר סופי של כ-28 מיליון שקל נראית לו גבוהה מהסביר בנסיבות העניין.
צפי משוער לשכר טרחה סופי בעוד שלוש שנים סיפק השופט בהחלטה, ולהשערתו זה יעמוד על כ-25 מיליון שקלים "אם יתממשו תחזיות הנאמנים". הסכומים הללו נשמעים גבוהים, אך הם עשויים לאכזב את נאמני מגה, רו"ח גבי טרבלסי, עו"ד אהוד גינדס ועו"ד אמיר ברטוב, שבתחילת הדרך למעשה כבר יכולים היו להסכים על סכום גבוה מזה: התגובה המקורית של בנק הפועלים אפשרה להגיע לשכר סופי של כ-40 מיליון שקל.
הגם שהשכר הסופי ייקבע רק משיחולקו במהלך שלוש השנים הקרובות סכומי החלוקה שיגיעו לקופת הנאמנים, קבע השופט מספר הכרעות ביחס לאופן חישוב השכר הסופי - בין השאר נוכח הכרעתו כי יש לקבל את עמדת הכנ"ר והנאמנים לפיה שכר הביניים נגזר מהצפי לשכר הסופי המשוער. בין ההכרעות - כי חישוב שכר-הטרחה נעשה לפי סכום החלוקה שיגיע לבסוף לנושים, ולא מתוך הסכום העומד לחלוקה בקופת החברה; וכי החישוב צריך להיעשות מתוך נקודת מוצא שפירעון החוב שפרעה רשת הריבוע הכחול איננו חלוקה שחילקו נאמני מגה לנושיה.
בתוך כך, לא חסך ביקורת מהנאמנים: הן על "השתלחותם" בכנ"ר; הן בגין אי-חשיפתם במועד את דבר קיומן של מלוא תביעות החוב השונות שעדיין תלויות ועומדות או אינן מחולטות; ובעיקר בגין החירות שלקחו לעצמם לבקש שכר של 154 מיליון שקל - יותר מפי 5 מהחישוב אליו הגיע הכנ"ר בעמדתו, חישוב העומד על סכום סופי משוער של 28 מיליון שקל.
אך הקביעה המשמעותית ביותר של השופט ביחס לסכום הסופי המשוער, הגם שלא נפסק כעת, ניתנה בהמשך הדברים: השופט קבע כי בניגוד לטענות הנאמנים, הסמכות המוקנית לו בהפחתת או הגדלת שכר הנאמנים על פי החישובים הקבועים בתקנות הינה סמכות רחבה החלה על 3 אופני החישוב השונים של השכר הקבועים בתקנות.
בהינתן סמכות זו, עצם הפער העצום שבין עמדת הכנ"ר לעמדת הנאמנים בשאלת השכר הסופי מלמדת על הצורך ב"התערבות [בית המשפט בסכום העולה מהתחשיב הקבוע בתקנות] על דרך של הפחתת שכר-הטרחה", כתב השופט בהחלטתו.
"דרישתם של הנאמנים, לפסוק להם שכר-טרחה בסכום של 154 מיליון שקל, אינה מתיישבת עם השכל הישר, אינה מתאימה ל'תנאי הארץ ותושביה', אינה הוגנת, אינה צודקת ואף מעוותת", ובהמשך כתב כי "יש להצטער על שהנאמנים לא פעלו כפי שפעלו בעלי התפקיד בקלאבמרקט, שבבקשתם לפסיקת שכר-טרחה לא עמדו על מלוא החישוב האריתמטי וביקשו שכר בשיעור של מחצית ממנו בלבד תוך שויתרו על תוספת שכר בגין מאמץ מיוחד".
השופט ביקר עוד את הנאמנים וכתב כי "גם שכר זה [58 מיליון שקל, כעולה מהתחשיב הקבוע בתקנות] אינו עולה בקנה אחד עם השכר הצודק, הסביר והראוי, גם בהתחשב בעבודה הרבה והברוכה שהשקיעו הנאמנים. שכר-הטרחה שמבקשים הנאמנים הוא חריג שבחריגים, אין לו אח ורע במקומותינו ואף לא שמעתי על פסיקת שכר-טרחה בשיעור של מחצית או שליש ממנו" על פי החישוב בתקנות שבו בחרו הנאמנים.
עוד הטעים השופט כי ראה לנכון להפחית מ"גמול המאמץ המיוחד" עליו המליץ הכנ"ר בין השאר נוכח "פרק הזמן הממושך לפירעון הנשיה מצד הנושים הרגילים", וכיון שהשכר עצמו כבר מבטא את המאמץ מיוחד של הנאמנים, "פועלם והישגיהם הברוכים".
עמדת הכנ"ר שהוגשה בתחילת ינואר האחרון היתה כי גם אם יתקבלו הסתייגות הנושה העיקרי, בנק הפועלים, והסתייגות החקלאים (ספקי מגה) - הרי שהשכר הסופי בתיק צפוי לעמוד על סך של 28 מיליון שקל מקסימום, זאת נוכח היקף הפעילות בתיק ונוכח העובדה כי אומדן היקף החובות המפורט בדוח והעומד על 1.3 מיליארד שקל הוא "בגדר הסביר", בין השאר נוכח תביעות החוב שהפכו חלוטות בינתיים.
רקע
סאגת שכר-הטרחה של נאמני מגה פרצה עם בקשתם של שלושת נאמני מגה מבית המשפט, לאחר כשנתיים של טיפול שלושת המשרדים בהליך הפירוק מהגדולים במדינה, לפסוק להם שכר-טרחה ראשוני בסך 35 מיליון שקל; ובהמשך לפסוק להם סכומים נוספים, בהדרגתיות, אשר שיעורם ייגזר מהיקף הכספים שיחלקו לנושים, עד סכום של כ-150 מיליון שקל.
במסגרת הבקשה שהגישו לבית המשפט המחוזי בלוד, ביקשו נאמני מגה כי שכר-הטרחה הכולל בתיק יהיה בשיעור של 15% מתוך סך כל הנשייה שמחולקת בפועל לנושים, זאת על-פי תקנות שכר-הטרחה; על-פי הבקשה, שכר-הטרחה ייגבה הדרגתית בהתאם לשיעור החלוקה (באחוזים), שיצליחו הנאמנים להחזיר בפועל לנושים, וזאת על פני כל תקופת ההסדר שהושג במגה - כ-4 שנים קדימה, שבהם הנאמנים ימשיכו בתפקידם.
בעת הגשת הבקשה חילקו הנאמנים לנושים סך של כ-486 מיליון שקל (כ-40% מתוך נשייה בסך של 1.2 מיליארד שקל בתיק), ושכר-הטרחה הנגזר מכך, על-פי תקנות השכר, הוא בשיעור של 7% מסך החלוקה בפועל - כלומר: 34 מיליון שקל. עוד ביקשו הנאמנים שכר-טרחה בסך של כמיליון שקל נוספים, אשר שיקף סך של 267 שקל בגין תביעת החוב של עובדי החברה שהוגשו לבדיקת הנאמנים - ובסך-הכול כ-3,900 תביעות חוב.
ואולם, סכום זה, כאמור, שיקף רק את השכר הראשוני המבוקש. מבקשתם של הנאמנים עלה, כי אם הנאמנים יעמדו ברף החלוקה שהציבו לעצמם ובית המשפט יאשר להם שכר-טרחה בשיעור 15% מהחלוקה בפועל, יכול שכר-הטרחה הסופי בתיק להגיע לסכומים מדהימים בשיעור של 100-150 מיליון שקל. הסכום הזה, נוכח החלטת בית המשפט, כבר לא יגיע לידי הנאמנים.
בעקבות בקשת הנאמנים צצו שלל תגובות מתנגדות לשיעור שכר-הטרחה המבוקש, ובהן תגובת הכונס הרשמי שסבר אז שיש להפחית את השכר ל-28 מיליון שקל. לאחר שבית המשפט הורה לנאמני מגה להעביר נתונים מלאים לתחשיב שכר-הטרחה שלהם.
הם צירפו נתונים אודות החוב והיקף תביעות החוב בתיק הפירוק - יחד עם תחשיב חדש שהופחת משמעותית שכר-הטרחה בו.
גם תחשיב זה זכה לביקורת מצד נושים, ובהם בנק הפועלים, הנושה הראשי של מגה, והשופט החזיר את הכדור אל המגרש של נאמני מגה. הם הגישו נתונים חדשים לבית המשפט, אך בנק הפועלים וגם החקלאים, ספקי מגה, שהצטרפו לעמדתו - טענו בעקבות זאת כי הנתונים עדיין חסרים, וכי אין לפסוק כעת שכר-טרחה סופי לנאמנים, ושכר הביניים צריך לעמוד על כ-12 מיליון שקל.
הכונסת ביקרה כאמור, את הדרישה לשכר ביניים מצד הנאמנים וציינה כי בהסטת הדיון לשכר הביניים בלבד מבקשים הנאמנים לטשטש את הדיון בסכום המופרז שביקשו לקבל בסוף ההליך.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
