צעד קדימה לבלוקצ'יין: מה יש באתריום, שהביטקוין לא נותן

בשנת 2017 עלה שערו של הביטקוין מול הדולר מ-1,001 דולר לכ-14,400 דולר. העלייה המהירה בשערים, והעובדה שזהו המטבע הקריפטוגרפי הראשון והמוכר מכולם, גרמו לכך שחלק גדול מהדיון במטבעות הווירטואליים התמקד בביטקוין. העלייה המהירה בשער הביטקוין סחפה איתה את המטבעות הקריפטוגרפיים האחרים. בתרשים המצורף ניתן לראות את נתח שוק המטבעות הקריפטוגרפיים העיקריים, מתוך סך השווי של כלל המטבעות הקריפטוגרפיים.

בין 2013 ל-2017, כשהמחיר של הביטקוין היה כ-1,000 דולרים ופחות, נתח השוק שלו היה 80%-90%. ב-2017, למרות העלייה המהירה במחיר הביטקוין, העלייה המהירה יותר במחירי המטבעות האחרים, והנפקת מטבעות חדשים, הקטינה את נתח השוק שלו לכ-35%.

 שוק של 570 מיליארד דולר-מטבעות דיגיטליים

שני מטבעות אחרים בעלי נתח שוק משמעותי הם ריפל (XRP) ואתריום (ETH). ב-2017 מחיר האתריום עלה פי 120 ומחיר הריפל עלה פי 280, לעומת עלייה של פי 14.5 בביטקוין. הריפל הוא ניסיון לייצר מערכת ניהול עסקאות שעוקפת את ניהול החשבונות הבין-בנקאי המקובל. זה הופך אותו לאמצעי תשלום מצוין וזול, ומכאן הפופולריות שלו בקרב בנקים וגופים פיננסיים כמו UBS ו-Unicredit, המשתמשים בו לניהול העברות בין-בנקאיות, תוך התחמקות מתשלום העמלות המקובלות.

הרבה יותר מהעברת "מטבעות" באינטרנט

המעניין יותר הוא האתריום. בעוד שהריפל הוא ניסיון לרתום את המטבעות הקריפטוגרפיים לטובת המערכת הפיננסית העולמית, האתריום הוא ניסיון לייצר משהו הרבה יותר יומרני מאשר העברת "מטבעות" דרך האינטרנט.

מבט על ההיסטוריה של האתריום יכול ללמד על היתרונות והחסרונות שגלומים בניסיון לנהל אמצעי תשלום באמצעות קהילת משתמשים מבוזרת. העבודה על אתריום התחילה ב-2013, כשמתכנת שעסק במטבעות קריפטוגרפיים הבין שהביטקוין הוא רק שימוש אחד מני רבים שאפשר לעשות בטכנולוגיית הבלוקצ'יין.

הבעיה שסטושי נקאמוטו פתר כשיצר את הביטקוין הייתה כיצד ניתן לנהל העברה מבוזרת של "מטבעות" בין חשבונות שונים באינטרנט, מבלי לאפשר את שכפולם, כי אז יהפכו חסרי ערך. הבלוקצ'יין פותר את הבעיה, מכיוון שהוא מהווה יומן, המתעד כל תנועה של מטבע ברשת, ועותק היומן נמצא אצל כל משתמש ברשת. היומן והקוד שעליו הוא מבוסס אינם ניתנים לזיוף ולשינוי ללא הסכמה של קהילת המשתמשים. אם מישהו ינסה לשכפל מטבע ולהעבירו יותר מפעם אחת, היומן יזהה מיד את הרמאות ויפסול אותה.

האתריום לוקח את הטכנולוגיה הזאת צעד קדימה. הוא מציע לכל מתכנת שמעוניין בכך לתכנת יישום שיוזן לתוך הבלוקצ'יין, והבלוקצ'יין אחראי לביצוע של היישום בדיוק כפי שהוזן. יישום שמוזן הוא קוד פתוח שאינו ניתן לשינוי. זה מאפשר - לכל מי שמעוניין - לבדוק את הקוד, ולוודא את יישומו. אחד היישומים הפופולריים באתריום הוא "חוזים חכמים": חוזה שהוא קוד פתוח שנטען לתוך הבלוקצ'יין ומתבצע ברגע שמתקיימים תנאים מסוימים.

לדוגמה, נניח שאתם מזמינים חבילה מעלי אקספרס. ייתכן שהייתם חוששים שהחבילה לא תגיע, ולכן לא הייתם מוכנים לשלם לפני הגעתה. המוכר, לעומת זאת, לא היה מוכן לחכות לתשלום עד שהחבילה תגיע ליעד. חוזה חכם פותר את הבעיה. ניתן לתכנת אותו כך שהתשלום יתבצע באופן אוטומטי כאשר מגיע מידע מאומת שהחבילה הגיעה ליעד, או שהתשלום יוחזר ללקוח אם החבילה לא הגיעה עד תאריך שנקבע.

דוגמה אחרת היא הימורים ברשת. נניח שמהמר מעוניין להמר באתר לא מוכר בשל תנאים טובים יותר שהוא מציע, אך חושש מאמינותו. חוזה חכם שמתבצע אוטומטית על פי תוצאת המשחק עשוי להקל על החשש.

ישנם עוד יישומים רבים למערכת אתריום, כמו ניהול הצבעות בבחירות, ניהול של חוזים בנקאיים, מעקב אחר מזון מהחקלאי ועד לצלחת ותשלום על עסקאות עתידיות.

כרגיל, יש גם סיכונים

למי שחושש מהשקעה ישירה במטבע קריפטוגרפי, חברות שמפתחות שימושים מסחריים יכולות להוות אלטרנטיבה טובה. למשל voteWatcher, שמפתחת טכנולוגיה להצבעות, הנבחנת גם לשימוש בפריימריז בישראל, וחברות דומות שמשתמשות בבלוקצ'יין של האתריום כדי לבנות חוזים בנקאיים. אפשרות אחרת היא להשקיע בחברות שבונות תוכנות, כדי לספק את המידע האמין שנדרש כדי שהחוזה ייכנס לפעולה (oracles). חברות כמו Zap, שמתחרות על אספקת מידע אמין, הן השקעה מעניינת, אם הטכנולוגיה שלהן תהפוך לסטנדרט שישמש כבסיס לניהול חוזים. למי שמוכן להשקיע גם במטבעות עצמם, יש מקום להניח שככל שמספר היישומים שירוצו על מערכת האתריום יגדל, הביקוש למטבע שפועל עליה ימשיך לגדול.

חשוב לזכור שיש גם לא מעט סיכונים בפעילות על מערכת האתריום. ראשית, למרות שרמת האבטחה על הבלוקצ'יין עצמו גבוהה, יישומים שמוזנים עליו נכתבים בקוד פתוח. אם יש פרצה בקוד, אין דרך קלה להסיר את היישום, מכיוון שהבלוקצ'יין תוכנן להיות בלתי הפיך. לכן, משתמשים עם כוונות רעות יכולים לנצל את הפרצה כדי לגרום נזקים לא מבוטלים.

דוגמה כזו התרחשה ב-2016. חברה בשם DAO גייסה מטבעות אתריום בשווי של כ-150 מיליון דולר כדי להקים אפליקציה. החברה נפרצה על-ידי האקרים שגנבו מטבעות בשווי של כ-50 מיליון דולר. למרות שהפריצה בוצעה בשל באג בתוכנה של החברה, ולא במערכת האתריום, השוד אילץ את המפתחים של סביבת האתריום להירתם לתיקון הנזק. מכיוון שכל העברת כספים בבלוקצ'יין מתועדת, היה ידוע לאיזה חשבון הועברו הכספים. אך כדי להחזיר את הכספים לבעלים החוקיים שלהם, היה צורך להפוך פעולה שבוצעה. בסביבה של בלוקצ'יין, זאת בעיה רצינית, כיוון שזה נוגד לאידאולוגיה ולפרוטוקול המטבעות הקריפטוגרפיים, שלפיהם לא ניתן לבטל פעולה שבוצעה.

בסופו של דבר, הוחלט ברוב קולות של משתמשי האתריום להפוך את הפעולה, דבר שהוביל לפיצול האתריום - בין האתריום (ETH), שהוא היותר מוכר, לקבוצה קטנה שמשתמשת באתריום הקלאסי (ETC).

בינתיים יש אמון גבוה

כל עו"ד מתחיל יודע שכמעט בלתי אפשרי לכתוב חוזה שאין בו בכלל פרצות, ולכן קיים חשש מפריצות של קוד שיוטען לתוך הבלוקצ'יין של האתריום. אפשר להניח שככל שמספר המשתמשים באתריום יגדל, הסיכוי שיהפכו פעולה כדי לתקן את הנזק מפריצות הולך וקטן.

הפוטנציאל של אתריום ושל חברות שעובדות על סביבתו הוא עצום. אבל יש לזכור שגם האיום על מערכת כזו הוא גדול מאוד, ומעניין לראות אילו מתכנתים יהיו אלו שיפתרו את המספר הגדול ביותר של בעיות בזמן הקצר ביותר, ואיך הם יעשו זאת, אם בכלל. כפי שניק ספאנוס, מהמתכנתים המובילים בסביבת אתריום, אומר: "היתרון של סביבה כמו האתריום הוא שמתכנתי החוזים יכולים להראות את הקוד שלהם, ולאתגר אחרים לפרוץ אותו. כך ניתן לזהות באגים, ולהגביר את האמון".

לפחות בינתיים, נראה שהאמון באתריום גבוה. גם כשמחיר הביטקוין וחלק מהמטבעות האחרים ירד משמעותית בעקבות איומים בהקשחת הרגולציה בסין ובקוריאה הדרומית, האתריום ממשיך, לפחות בינתיים, להיסחר ברמות גבוהות.

** הכותב הוא כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי ומרצה במכללת נתניה. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

 שוק הקריפטו צמח