"רוצים לשכפל את הצלחת האקזיט של פאנדטק בחברות שלנו"

בשנת 2011, כשקונצרן אי.די.בי - אז בשליטת נוחי דנקנר - נקלע לקשיים, נאלצה כלל תעשיות, שהשתייכה לקונצרן, לפעול למכירת אחת מההחזקות המוצלחות שלה, חברת הטכנולוגיה הפיננסית פאנדטק, שאותה הקים וניהל ראובן בן-מנחם. מאז עברו הרבה שינויים גם על פאנדטק וגם על כלל תעשיות. בין היתר, פאנדטק נמכרה שוב, במחיר גבוה בהרבה, ובן-מנחם עזב את החברה, ואילו כלל תעשיות עברה לשליטתו של המיליארדר לן בלווטניק.

אולם כעת, שבע שנים לאחר מכן, מתקיים שוב שיתוף-פעולה פורה בין בן-מנחם לכלל תעשיות. הפעם הזירה היא השקעות בחברות מתחום הפינטק, מעין חממה שהקימו בן-מנחם ומוטי ליצ'י, יחד עם כללטק של כלל תעשיות - קרן להשקעות בסטארט-אפים ישראליים. החממה נקראת Cnext Ventures, מנוהלת על-ידי ליצ'י ופעילותה נחשפת כאן לראשונה.

"כלל תעשיות היו משקיעי עוגן בפאנדטק. לכן, כשעזבתי את פאנדטק ב-2015, אבי (פישר, יו"ר ומנכ"ל כלל תעשיות, ששימש בעבר כיו"ר פאנדטק, ש'ח'ו') הזמין אותי לכלל תעשיות, ונתן לי פה אירוח", מספר בן-מנחם בריאיון ל"גלובס". "הקמנו פה את Cnext Ventures, שעוסקת בייעוץ אסטרטגי לחברות, מוטה-פינטק, וכן בהשקעה בחברות ובייזום חברות חדשות, ואילו כללטק היא משקיע עוגן של הפעילות".

מודל הפעילות שונה משל קרן, וגם מחממות אחרות; ליצ'י מגדיר זאת כ"בוטיק השקעות". "אין לנו קרן. החלטנו לא ללכת בצורה של קרן, אלא שלכל חברה שבה אנחנו מעורבים, אנחנו מביאים משקיעים לפי איזשהו מיקס שמתאים לחברה ולמשקיעים. עם זאת, בכל חברה אנחנו גם משקיעים מכספנו וגם מקבלים רוח גבית מכללטק, שמשקיעה ביחד איתנו", מסביר בן-מנחם.

עד כה, Cnext, שפועלת זה שנה וחצי, השקיעה בחברה קיימת אחת, והקימה חברה חדשה אחת. החברה שהוקמה, אינסייט-גארד (insightGuard), עוסקת בתהליכי הטמעה של תוכנות לארגונים פיננסיים ובתהליך הבדיקה של התוכנה. אינסייט-גארד גייסה עד כה 4 מיליון דולר, והיא מעסיקה כ-20 עובדים ברעננה ובוורשה.

"פריצת דרך בתחום הבדיקות"

"מהניסיון שלנו בפאנדטק אנחנו יודעים שתהליך ההטמעה מאוד ארוך, יקר, ומלא בסיכונים, ואינסייט-גארד באה להקטין את רמת הסיכון והעלויות, ובעצם לקצר תהליכים", אומר בן-מנחם. לדברי ליצ'י, החברה מספקת "בשורה של מהפכה בתחום הבדיקות מבוססות ה-AI (בינה מלאכותית) ו-Machine Learning". בעיקרון יכולה התוכנה שלה להתאים לא רק לארגונים פיננסיים, אך אסטרטגית הוחלט להתחיל עם תחום הבנקאות. אחד משיתופי-הפעולה שהובילה Cnext בחברה הצעירה הוא עם חברת הפינטק Finastra - שהיום פאנדטק היא חלק ממנה (ועל כך בהמשך), כשאינסייט-גארד עובדת עם בנק אמריקאי גדול, שהוא לקוח של פינאסטרה. לדבריהם, "ביקרנו עם אינסייט-גארד אצל הרבה בנקים גדולים באירופה ובארה"ב, ויש התעניינות רבה, זו פריצת דרך אמיתית בתחום הבדיקות".

החברה שבה השקיעה Cnext היא Modelity, שמספקת טכנולוגיה לתחום המוצרים המובנים לבנקים ופתרונות רגולציה בתחום ההשקעות. לא מדובר בסטארט-אפ צעיר: החברה קיימת כבר 19 שנה, ומספקת תוכנה לכ-20 בנקים באירופה. Cnext השקיעה בה עם כללטק 2 מיליון דולר, והשקעה דומה נוספת צפויה בקרוב. "בשנה שאנחנו מעורבים בחברה, היא עשתה קפיצה בהכנסות, מ-5 מיליון דולר ל-10 מיליון דולר", מספר בן-מנחם.

למעשה, Cnext פועלת בשתי זרועות: ייזום חברות חדשות, וליווי והשקעה בחברות "שהגיעו לצומת", כהגדרתם, ו-Cnext יכולה לעזור להן. "אבל צריך להיזהר לא להעביר את הגברת הזקנה את הכביש בלי שהיא רוצה לעבור את הכביש", אומר בן-מנחם. "זה לא פשוט לעזור, ואנו עושים את זה בזהירות. לא כל חברה רוצה 'שיעבירו אותה את הכביש'. בדרך כלל חברות פונות אלינו, לאו דווקא כי בחברה רוצים, אלא כי יודעים שצריכים שינוי, וחושבים משום מה, שמה שעשינו בפאנדטק הוא דבר שאפשר לחזור עליו בקלות", הוא מוסיף. לדבריו, ב-Cnext מביאים הרבה ניסיון וקשרים עם לקוחות ומנהלים.

מה המודל שלכם בעבודה עם כללטק? יכול להיות, למשל, שתשקיעו בחברה שלא מעניינת את כללטק?

בן-מנחם: "זה עוד לא קרה, אבל בהחלט יכול להיות".

ליצ'י: "אנחנו מסתכלים ובוחנים חברות יחד עם כללטק. זרימת החברות מגיעה או מכיוונה של כללטק, או מכיווננו".

בהקשר זה מציין בן-מנחם, כי אבי פישר מעורב בפעילות בשתי החברות. "בכלל, אנחנו עובדים קרוב מאוד עם החברות, ממש כעובדים בחברות עצמן", אומר בן-מנחם. "עם אינסייט-גארד אני עושה את כל נסיעות המכירות והתכנון הפיננסי, ומוטי מעורב ברמת האסטרטגיה וברמה היומיומית; וכנ"ל במודליטי. זאת הסיבה לכך שאנחנו מוגבלים בכמות החברות שאנו יכולים לעבוד איתן: עד חמש חברות".

כרגע יש רק שתיים. מי השלוש הנוספות?

בן-מנחם: "אנחנו שוקלים עכשיו עוד ייזום, של חברה בתחום הבלוקצ'יין וה-Cryptocurrency (מטבעות דיגיטליים, כדוגמת ביטקוין, ש'ח'ו'). אנחנו רוצים להיות מעורבים יותר בעניין הזה בהקשר הבנקאי, להכשיר את הבנקים להיות מעורבים בתחום עם מערכות בנקאיות ופחות מערכות עצמאיות. האסטרטגיה שלנו ארוכת-טווח יותר ממה שקורה היום בשוק ה-ICO. המטרה היא לייצר תשתית לבנקים ולבנקים מרכזיים, לאפשר הפקדות במטבעות קריפטוגרפיים ולחבר את הרשת הזו לבנקים. כרגע, הנושא לא מכוסה רגולטורית, והוא עדיין בחיתוליו, ואנחנו מאמינים שהוא יהיה תחת רגולציה, וזה רק עניין של זמן".

וחברות להשקעה?

בן-מנחם: "הרבה חברות פנו אלינו, ואנחנו נפגשים עם הרבה חברות. יש הרבה פעילות פינטק בישראל".

ליצ'י: "בחברות שאנו בודקים, אנחנו מוודאים שיש לנו מה לתרום להן".

מה אתם מחפשים בחברות?

בן-מנחם: "יש מספר דברים שמעניינים אותנו. הראשון הוא הרגולציה. יש הרבה פעילות סביב, וזה דרייבר שכל הזמן רק מתחזק, ולמרות שפוליטיקאים נוטים להבטיח שיורידו את רמת הרגולציה, בתחום הפיננסי היא רק עולה. זה אחד הדברים שגורם לחברות פינטק להיות עסוקות יותר ויותר.

"תחום שני הוא הסייבר. בארץ יש מספר חברות בתחומים של KYC (Know Your Customer) ו-AML (Anti-money laundering), ואנחנו חושבים שאחת מהן לפחות תפרוץ ותשלוט בשוק.

תחום נוסף זה הבלוקצ'יין והקריפטו, שהוא תחום פינטקי אבל עדיין מרוחק מהבנקאות, למרות שיש כבר בנקים שמיישמים פתרונות בתחום הבלוקצ'יין. אנחנו באופן אישי חושבים שהביטקוין והבלוקצ'יין זה דבר גאוני ואמיתי, אבל ייקח לו זמן לחדור למקומות הקונסרבטיביים והקלאסיים. אנחנו רוצים להיות חלק מהעניין הזה. התחום האחרון הוא בינה מלאכותית".

איך אתם רואים את תעשיית הפינטק בישראל כיום?

בן-מנחם: "יש כמה מאות חברות, ומעט מאוד מהן גדולות, כמו פיוניר. בהרבה מהחברות האלה יש כיסוי מצומצם, תת-נישתי, ויש צורך אמיתי לעשות מהלך ברמה הארצית, ולחבר חברות יחד, כי אחרת הן לא יצליחו. בתחום הפינטק הייתה התלהבות מאוד גדולה, עם כניסת גופים בנקאיים גדולים לישראל, ובניית אקסלרטורים, ונוצרו הרבה חברות. עכשיו לדעתי יש אובדן דרך, וצריך למצוא לו פתרון, אולי בעזרת המדען הראשי".

עם הקשרים שלכם בתעשייה, אתם לא יכולים ליצור קשר בין החברות השונות?

"כשאנחנו מסתכלים על חברות, אנחנו בודקים גם איך הן יכולות להסתייע אחת בשנייה, ויוצרים ביניהן קשר, אבל היכולת שלנו קטנה יחסית, כיאנחנו חייבים להתמקד, ולא לכולם אנחנו יכולים לעזור".

מי המתחרים שלכם?

"אין לנו מתחרים, יש לנו אקוסיסטם. לאחרונה הוקמה קרן שממוקמת בפינטק תחת ויולה, ואולי בעתיד נוכל לשתף איתה פעולה, כי היא לא מתחרה. יש אקסלרטורים של בנקים שגם איתם אנחנו בקשר. הקונספט שלנו שונה מאוד מהתפיסה של קרנות הון סיכון, ויותר קרוב לפרייבט אקוויטי. אנחנו עובדים עם חברות לתקופה מסוימת, והכוונה שלנו היא ללוות אותן עד לאירוע - אקזיט או משהו אחר - לכן אנחנו גם לא דומים לאקסלרטור".

כלומר היעד הוא אקזיט.

בן-מנחם: "בהחלט. מכירה, הנפקה, מיזוג".

מה ייחשב בעיניכם כהצלחה בחברות שלכם?

בן-מנחם: "אנחנו רוצים לשכפל את ההצלחה של פאנדטק בחברות שלנו. אנחנו לא מחפשים אקזיטים קטנים. אני לא יודע אם נגיע לאקזיט של מיליארד ורבע דולר (כפי שהיה במכירה השנייה של פאנדטק, ש'ח'ו') - אבל אקזיט משמעותי".

ליצ'י: "של מאות מיליונים".

בן-מנחם: "חברה שתימכר בפחות מ-100 מיליון דולר לא תהיה אצלנו".

האקזיטים של פאנדטק

ואם כבר מדברים על אקזיטים משמעותיים, אין ספק שפאנדטק היא דוגמה טובה לכך - ואפילו פעמיים. כאמור, ב-2011 מכרה אי.די.בי את השליטה בחברה לידי קרן הפרייבט אקוויטי GTCR, לפי שווי של כ-400 מיליון דולר. בן-מנחם גרף אז לכיסו כ-12 מיליון דולר. כעבור שלוש שנים מכרה GTCR את פאנדטק לחברה הקנדית D+H ב-1.25 מיליארד דולר.

"ב-2011 היינו חברה ציבורית, ועמדנו להתמזג עם חברה אמריקאית, S1, כדי ליצור יחד חברה גדולה", מספר בן-מנחם. "בגלל קשיים שהיו באי.די.בי, הם העדיפו לעצור את העסקה, שילמנו דמי ביטול ונמכרנו ל-GTCR. הקרן מיזגה אותנו לחברה אחרת שהייתה להם, BankServ, ואני נשארתי לנהל את החברה המשותפת".

באותה תקופה הצטרף ליצ'י להנהלת פאנדטק כמנהל אסטרטגיה ופיתוח עסקי. "היו שנים מאוד אינטנסיביות עם הרבה שינויים", מתאר בן-מנחם.

"זו הייתה למעשה נקודה ראשונה, שבה לחברה היה טיפה אוויר אחרי החיים הבורסאיים לבצע שינויים שנדרשו במבנה שלה", מוסיף ליצ'י. בין השאר, היו שינויים בהנהלה ומעבר של המטה לניו-יורק, ובן-מנחם דווקא נשאר לנהל את החברה מישראל. "החברה הוכנה אסטרטגית למכירה, ובאמת בתום שלוש שנים היא נמכרה ל-D+H בקפיצה גדולה מאוד בשווי", אומר בן-מנחם.

כמה מהקפיצה בשווי מוסברת במיזוג עם BankServ?

"חלק קטן מאוד, כי כשהתמזגנו רמת המכירות שלה הייתה כ-30 מיליון דולר, ולפיכך גם השווי שלה לא היה גבוה. הסיבה העיקרית לעלייה בשווי הייתה עלייה ברווחיות, מ-26 מיליון דולר ל-90 מיליון דולר בשנה, שנבעה משינויים בתמחור המוצרים ומירידה בהוצאות".

אחרי המכירה ל-D+H עזבת את פאנדטק. אתה עדיין בקשר עם אנשים שם?

"אני בקשר ועוקב. שנה אחרי המכירה H D נקלעה לקשיים ונאלצה להימכר. היא התמזגה עם חברת Misys, ויחד הן יצרו את Finastra, שהיא חברת הפינטק השלישית בגודלה בעולם. פאנדטק מהווה כיום בערך 15% מ-Finastra".

לולא הקשיים של אי.די.בי, פאנדטק הייתה נשארת חברה עצמאית?

"כן. היא הייתה נשארת עצמאית, והייתה הופכת למובילה עולמית בתחומה, Transaction banking. אבל את הנעשה אין להשיב. אני חושב שהערך הגדול שנוצר ל-GTCR בדיעבד היה יכול להיווצר לאי.די.בי, אבל היה טיימינג שחייב אותם למזומנים".

בחודשים שלפני המכירה ל-GTCR, הקשיים של אי.די.בי השפיעו על פאנדטק?

"כן, כי הקשיים האלה הביאו אותנו לשינוי אסטרטגי שלא רצינו לעבור: מלהישאר עצמאיים לכניסה למיזוג ולשליטה של פרייבט אקוויטי".

ואיך היו החיים תחת שליטת קרן פרייבט אקוויטי?

"אם פאנדטק בעבר, כחברה ציבורית, עברה רכבת הרים של כל מיני מצבי שוק, והיו 60 רבעונים שפרסמנו בהם דוחות, שחלק מהם לא היו כפי שרצינו, דווקא חיים במסגרת של פרייבט אקוויטי הם חיים הרבה יותר מסודרים, ברורים, עם תוכניות עבודה ברורות ומודל פיננסי ידוע. השינויים נבנים ברמה האסטרטגית ולא ברמה הטקטית. עברנו חבלי בגרות, שעשו אותנו בוגרים יותר. מצד שני, מצחיק להגיד אבל יותר אהבנו את רכבת ההרים כחברה ציבורית, כי שלטנו בנעשה. היה לנו יותר חופש. החלטנו איזה סוג של ופלים שמים במטבח. שלטנו ברמת השירותים שנתנו ללקוחות, עשינו over-service בצורה בוטה. כל זה פסק, והפך להיות מאוד ענייני, לפי אמות מידה המקובלות בשוק".

על השירות בפאנדטק אפשר ללמוד מהסיפור הבא: ביום שישי אחד בערב, כשבן-מנחם ישב בקולנוע וצפה בסרט, בנק-לקוח של החברה נקלע לבעיה, כי לא הזמין מספיק capacity ועסקאות חשובות לא בוצעו. בן-מנחם יצא מהקולנוע, דיבר עם בכירי הבנק, ועשרות עובדי פאנדטק פתחו את משרדי החברה והחלו לעבוד באותו לילה. בחברה אחרת, יכול להיות שללקוח היה נאמר שעליו להסתדר עם ה-capacity שביקש.

במקרה אחר, לאחר ש-H D נקלעה לקשיים, ולמרות שכבר לא היה חלק מהחברה, בן-מנחם ביקר עם מנכ"ל H D אצל לקוחות כדי לסייע ולהרגיע.

מה קורה היום בפאנדטק?

"במהלך ההחזקה של H D הרבה אנשים בכירים בישראל עזבו. היום, אני חושב שהאנשים שעובדים ב-Finastra מרוצים. זו חברה מקצועית מאוד, ואני בקשרים טובים עם המנכ"ל ועם הבכירים שם".

"Age&Work עוזרת לבני 40 פלוס לחזור ולהיקלט במעגל העבודה"

מעבר לפעילות ב-Cnext ובחברות הפורטפוליו שלה, בן-מנחם מכהן גם כיו"ר בחברת הפינטק הישראלית Earnix. "זו חברה ותיקה ומצליחה, שמוכרת בעשרות מיליוני דולרים. עזרתי להם בגיוס אנשי מפתח, כולל אנשי מכירות, שיווק ומוצרים", מספר בן-מנחם.

בכלל, נראה שבן-מנחם אוהב את הפוזיציה של איש משאבי אנוש; לדבריו, בחברות הפורטפוליו של Cnext כבר השתלבו מנהלים לשעבר מפאנדטק. אבל יותר מכך, הוא גם פעיל במיזם הפילנתרופי Age&Work, שמסייע לאנשים בני 40 פלוס, שעזבו את מעגל העבודה ומתקשים לחזור אליו.

"אנחנו עובדים עם אנשים על כתיבת קורות חיים, הכנה לריאיונות עבודה. יש לנו רשת של 350 חברות שפונות אלינו לחיפוש עובדים. אנחנו גם נותנים חממה - משרדים שהאנשים מבלים בהם את היום, ומתכוננים למקום העבודה הבא שלהם", הוא אומר. לדבריו, הפעילות במיזם מקטינה דרמטית את הזמן בין עבודות, וזאת בשיתוף הדוק עם לשכות התעסוקה, ששולחות את האנשים המתאימים ומסייעות במימון.

המיזם מיועד ספציפית לאנשי הייטק?

"לא ספציפית לאנשי היי-טק: יש לנו חשבים, מהנדסים, אנשי מכירות, עורכי דין. זה ספציפית לאנשים טובים. רואים שם המון עזרה הדדית, תמיכה, ממש חלקת אלוהים קטנה בתל-אביב. אנחנו עוזרים לכ-1,000 אנשים בשנה לחזור למעגל העבודה. לכאורה זו חברת ההשמה הכי גדולה בארץ. זה היה המיזם הראשון שהייתי מעורב בו אחרי שעזבתי את פאנדטק".

אחרי פאנדטק, לא רצית לקחת קצת חופש?

"לקחתי קצת חופש וראיתי שלא מתאים לי. לכן הקמתי את Age&Work. זה התחיל מכך שכשפאנדטק נמכרה הרבה אנשים בירכו אותי על ההצלחה, וכששאלתי מה הם עושים כיום, מצאתי שהם לא עובדים והבנתי שיש בעיה אמיתית. אני הייתי חלק מהבעיה, והחלטתי להיות חלק מהפתרון. חברתי לשני יזמים בתחום, ומימנתי את הבנייה של המיזם, שהוא היום הצלחה גדולה. בסך הכול, אם את מחברת את העבודה שלי עם Age&Work לחברות הפינטק, אני בעצם מנסה להחזיר - גם בצורה פילנתרפית וגם בצורה קפיטליסטית. זה שילוב של פילנתרופיה וקפיטליזם".

ראובן בן-מנחם - תעודת זהות

■ גיל: 57

■ תפקיד: יו"ר ושותף CNext Ventures, יו"ר חברת Earnix

■ תפקידים קודמים: מנכ"ל פאנדטק מהקמתה ב-1993 עד מכירתה השנייה ב-2015; קודם לכן עבד כמנהל מוצר בחברת Logica Data וכמנהל מערכות בנקאיות בחברת מנוף

■ מצב משפחתי: נשוי + 1

■ עוד משהו: בוגר ממר"ם