שנת 2017 התאפיינה בעליית סכום גיוס ההון הממוצע בהייטק הישראלי, מ-7.2 מיליון דולר ל-8.5 מיליון דולר. ואולם, לפי דוח שפרסמה השבוע IVC, מתחילים להתגלות סימנים ראשונים למשבר בקרב הסטארט-אפים בשלבים המוקדמים: יותר מבעבר, הם מתקשים לגייס כסף. על הרקע הזה, מסתמן מקור חדש עבור סטארט-אפים לגיוסי הון קטנים יחסית - השקעות המונים. פלטפורמות כאלה קיימות בישראל מאז 2015, אך 2017 הייתה השנה הראשונה בה סכומי הגיוס בהן היו משמעותיים.
לפי מחקר של הקליניקה לשוק ההון במרכז הבינתחומי הרצליה, המתפרסם כאן לראשונה, במהלך 2017 נרשם זינוק משמעותי במספר הסטארט-אפים שגייסו בהצלחה באמצעות השקעות המונים. שלוש הפלטפורמות שנבדקו במחקר הן Fundit, אקזיטוואלי ופיפלביז. לדברי החוקרים, בעוד שבפברואר אותרו רק 15 מיזמים שגייסו באמצעות שלוש הפלטפורמות, בסוף 2017 עמד מספרם על כ-40, גידול משמעותי ביחס ל-2016.
המחקר, שערכו טליה קוטלר ואון דבורי בהנחיית עו"ד עמירם גיל, בדק נתונים פומביים שפרסמו הפלטפורמות, והתייחס לקמפיינים שהצליחו בלבד. כל מיזם גייס בממוצע, כ-950 אלף שקלים, 163% בממוצע מיעד הגיוס המקורי. הסכום הכולל שגייסו סטארט-אפים באמצעות השקעות המונים ב-2017 מוערך בכ-40 מיליון שקל.
הנתונים על סיכויי ההצלחה של גיוסים בפלטפורמות הללו אינם גלויים ולכן לא נכללו במחקר, אך פלטפורמת פיפלביז חשפה ל"גלובס" כי 70% מהפרויקטים שניסו לגייס בפלטפורמה הצליחו. מפיפלביז מסרו כי ב-2017 פנו אליהם כ-150 מיזמים בבקשה לפתוח קמפיין השקעות, שמתוכם אושרו מיזמים בודדים בלבד. ב-Fundit עומדים אחוזי ההצלחה על 90%.
נתיב גיוס משמעותי
קמפיין השקעות המונים כולל הצבת סכום יעד, קביעת משך זמן מוגבל לגיוס ויצירת עמוד ייעודי לקמפיין בפלטפורמת ההשקעות, בדומה לפרויקטים של מימון המונים תמורת תשורות. בניגוד לפרויקט מימון רגיל, בפרויקט השקעות, במקום תשורות, המשקיעים מקבלים מניות. מרבית המיזמים שבוחרים לגייס בדרך הזאת, הם מיזמים צעירים המחפשים השקעה נמוכה יחסית. עד לאחרונה גיוס ההמונים לא היה מוסדר בחוק בישראל, והוגבל בתקנות של הרשות לניירות ערך, כך שבפועל לא היה פתוח לציבור. כעת המצב משתנה.
השינוי הזה מגיע לסטארט-אפים בדיוק בזמן. על פי דוח IVC ומשרד עורכי הדין ZAG ב-2017 ההשקעות בחברות הייטק בשלבים המוקדמים ירדו, למרות שההשקעות בהייטק הישראלי כולו עלו: חברות סטארט-אפ בשלבים המוקדמים גייסו 1.36 מיליארד דולר, לעומת 1.43 מיליארד דולר ב-2016. מנתונים אלו ניתן ללמוד מדוע חברות סטארט-אפ בתחילת דרכן, אשר מעוניינות לגייס סכומים קטנים יחסית, מחפשים יותר השקעות המונים.
סיבה נוספת נעוצה דווקא במשקיעים, כך סבור מנהל קשרי הממשל והשותפויות בישראל של OurCrowd, אורי סובוביץ. OurCrowd היא פלטפורמת השקעות המונים עולמית, ולדברי סובוביץ, העלייה בגיוסים מורגשת לא רק בישראל. לטענתו, העלייה של פלטפורמות השקעות ההמונים נובעת מצמיחה כללית בהשקעות בהייטק: "מאז המשבר של 2008, בעצם כמעט עשור, הריבית היא כמעט אפסית. במקביל לעליית הריביות, הבנקים במערב הדפיסו כסף כמו משוגעים. הריביות נמוכות ויש המון כסף נזיל. התוצאה היא שכל מי שרוצה תשואה מחפש אלטרנטיבות השקעה, ולכן, לדעתי, זו אחת הסיבות לעליית הגיוסים בהייטק ובסטארט-אפים בכלל".
גיוסים ללא תשקיף
מאז שהפלטפורמות הללו החלו לפעול בישראל, מודל השקעות ההמונים היה תחת ההגבלות של הרשות לניירות ערך ולא היה פתוח לציבור בפועל. הרשות חייבה כל חברה בהפקת תשקיף כדי להציע את מניותיה לציבור, גם דרך פלטפורמות להשקעות המונים - תהליך יקר שאינו משתלם לחברות סטארט-אפ בתחילת דרכן, אשר סכום הגיוס הכולל שלהן אינו תמיד גבוה מספיק כדי לספוג הוצאה כזאת.
החברות יכלו להציע את מניותיהן ללא תשקיף למספר מוגבל של עד 35 משקיעים פשוטים, שאינם עומדים בקריטריונים של ההון הנזיל שקבעה הרשות. זאת בנוסף למספר בלתי מוגבל של משקיעים מתוחכמים - בעלי הון עצמי נזיל של 8 מיליון שקל, או הכנסה שנתית של 1.2 מיליון. על פי תקנות הרשות לניירות ערך: "משקיעים אלה מאופיינים ביכולת שלהם לקבל החלטת השקעה מושכלת בכוחות עצמם כך שההגנות הקבועות בחוק מתייתרות ואינן נדרשות לגביהם". ההגבלות נועדו להגן על משקיעים פשוטים מפני עסקאות בניירות ערך שאינן שקופות, אך בפועל מנעו כמעט לחלוטין מהציבור הרחב להשתתף בעסקאות כאלה.
ב-26 לדצמבר 2017, נכנס לתוקף תיקון חדש לחוק לניירות ערך שמסדיר את מודל השקעות ההמונים בישראל. המודל החדש, שנחקק במאי 2017, מאפשר לחברות לגייס הון תמורת מניותיהן ללא הגבלה של מספר המשקיעים, וכן ללא צורך בהכנסה מינימלית של המשקיעים. ההשקעות בדרך זו ירוכזו דרך "רכז הצעה" - פלטפורמת השקעות המונים מורשית, שתפקידה להפוך את העסקאות לשקופות עבור ציבור המשקיעים הרחב, ללא תשקיף.
התקנות החדשות מגבילות את ההשקעה המקסימלית המותרת לכל משקיע בהתאם לרמת ההכנסה שלו. עבור החברות המגייסות, גיוס דרך רכזי הצעה, של סכום אשר לא עולה על 4 מיליון שקלים, אינו נושא במגבלות נוספות תחת התקנות. גיוס של עד 5 מיליון שקלים יתאפשר, רק בתנאי שבסבב ההשקעה קיים משקיע מוביל שהשקיע לפחות 10% מסכום הגיוס הכולל. סכום הגיוס המקסימלי, של עד 6 מיליון שקלים, יתאפשר רק לחברות אשר נבדקו באופן פרטני על ידי הרשות לעסקים קטנים או על ידי רשות החדשנות.
לפי המחקר שנערך במרכז הבינתחומי, סכומי ההשקעה בכל מיזם, עד כניסת התקנות לתוקף, לא עלו על מיליון שקלים בממוצע, אך היו חריגים בודדים שגייסו סכומים הנעים בין 7 ל-14 מיליון שקלים. כמו כן, בכל מיזם השקיעו בממוצע 18 משקיעים בלבד. עוד עולה מן המחקר, כי סכום ההשקעה הממוצע בקרב כל אחד מהמשקיעים עמד על קצת פחות מ-50 אלף שקלים - סכום הגבוה כמעט פי שניים מסכום ההשקעה המינימלי בכל קמפיין גיוס, שעמד על כ-25 אלף שקלים בממוצע.
הסכומים במימון ההמונים
צורכי מימון נמוכים
פיפלביז היא הראשונה מבין הפלטפורמות לקבל רישיון "רכז הצעה". עילם אוסרי, סמנכ"ל תפעול בפיפלביז, אמר ל"גלובס": "אנחנו פעילים כבר מעל שנה. יש לנו קהילה של כ-8,000 משקיעים שפנו אלינו ואמרו שהם רוצים להשקיע. מתוכם כ-500 השקיעו בפועל, כי מרבית המתעניינים לא עמדו בקריטריונים עד עכשיו. מהנתונים שלנו עולה כי רוב המשקיעים בפועל הם אנשי צווארון לבן, רופאים, עורכי דין, רואי חשבון, בעלי חברות למיניהם. אבל הרוב של מי שהתעניין מגיע מחתכים של חבר'ה צעירים, בגילאי 25-35 מכל מיני רקעים - סטודנטים, חבר'ה בקבע".
לפי נתוני הבינתחומי, סכום הגיוס הממוצע למיזם בפיפל ביז עומד על 750 אלף דולר. לדברי אוסרי, רוב המגייסים ב"פיפלביז" הם סטארט-אפים של מוצרי תוכנה בגלל הצרכים המימוניים הנמוכים יחסית הנדרשים להם.
עוד הוא מציין שהחברות המגייסות כמעט אף פעם לא נמצאות במה שמכונה "שלב המצגת" - כאשר היזמים מגייסים השקעות על בסיס רעיון בלבד: "לרוב המשקיעים רוצים לראות את רמת המחויבות של היזמים, רוצים לראות חבר'ה שנלחמים בשיניים וחלק מזה זה להרים את החברה כמה שאתה יכול בעצמך, להביא אותה לשלב כמה שיותר בוגר. זה גם לא נכון ליזמים לגייס כסף כשהמיזם הוא בשלב בוסרי מדי. זה פותח להם סטופר של לספק תוצאות ולפעמים הסטופר הזה הוא מוקדם מדי ועדיף שהם ישתפשפו ויבינו מה הם רצים ולאן הם הולכים".
Fundit היא פלטפורמת השקעות ההמונים של הדסטארט ושל פועלים IBI. לדברי יוסי מאירי, מנכ"ל הדסטארט ואחד ממייסדי Fundit, הפלטפורמה צפויה להתחיל לפעול כרכז השקעה כבר במהלך השבוע הקרוב. סכום הגיוס הממוצע למיזם ב-Fundit עומד, לדברי החברה, על כחצי מיליון שקלים.
"ב-2011, כשקמה הדסטארט, רצינו לעשות Equity Crowd Funding בישראל, והחוק לא אפשר לנו. מאז 2013 אנחנו עובדים עם פוליטיקאים כדי להסביר להם את היתרון של השקעות המונים ושל היכולת של הציבור לתת אשראי ישיר לעסקים ולעולם הנדל"ן, אל מול האלטרנטיבה של ללכת לבנק או לאנג'לים", מאירי אמר ל"גלובס".
לדבריו, אחד היתרונות של גיוס מפלטפורמת השקעות המונים הוא פתיחה של עולם היזמות וההשקעות לקהלים חדשים: "עשינו פאנל של יזמיות של סטארט-אפים ואחת הדוברות אמרה שעד היום משקיעים ואנג'לים מסתכלים על יזמיות בעין אחרת מאשר על יזמים. לעומת זאת, כשזה יהיה אינטרנטי אולי זה לא יקרה. בנוסף, היה אצלנו סטארט-אפ אחד שגויס כולו ממשקיעות".
"יש לנו בהדסטארט למעלה מחצי מיליון יוזרים שתמכו כבר בפרויקטים באתר, והיו שמחים להשקיע, אבל לא עמדו בתנאים עד כה. מדובר בשיערוכים שמבוססים על סקרים שערכנו ועל משתמשים שהמירו את החשבון מהדסטארט ל-Fundit. הם מחכים שהתקנות יפתחו בפניהם את ההצעות ויאפשרו להם להשקיע בעסקאות שעד היום לא היו פתוחות בפניהם כלל".
בנוגע לאופי המיזמים המגייסים, מאירי ציין שעד כה, היזמים היו לרוב צעירים, ושזה היה המיזם הראשון שלהם. לעומת זאת, עילם אוסרי מפיפלביז הצביע על תופעה של יזמים סדרתיים, שמגיעים לפיפלביז אחרי שכבר הקימו ומכרו חברה אחת לפחות. לדברי אוסרי, פלטפורמת למימון המונים מספקות ליזמים עצמאות יחסית: "כשאנג'ל או קרן הון סיכון משקיעים בחברה, אוטומטית מתיישב מישהו מטעמם בדירקטוריון. יזמים מנוסים שניגשים לפלטפורמה הזאת כמקור הכנסה, אומרים 'תנו לי את המושכות'. המשקיעים נותנים ליזמים את המנדט לנהל את החברה ולהביא אותה להצלחה, והיזמים נותנים למשקיעים כל מיני עדיפויות כספיות שיכולות לעזור למשקיעים לממש ולהוציא מההשקעה שלהם רווחים".
עו"ד עמירם גיל, מנהל הקליניקה לשוק ההון במרכז הבינתחומי הרצליה, אמר: "המחקר שערכנו מוכיח, כי עוד לפני שהתקנות בנושא נכנסו לתוקף, המנגנון הזה הופך להיות יותר ויותר אטרקטיבי. הוא מאפשר לעשרות סטארט-אפים לצאת לדרך - מה שכנראה לא היה קורה אם היו תלויים רק באנג'לים או בקרנות, או אפילו רק בבני משפחה או חברים.
"ברור כי לא כל מיזם שגייס בהצלחה בפלטפורמות האינטרנטיות יצליח לגייס גם מחוצה להן, אבל ניתן להעריך בזהירות כי סטארט-אפ שגייס הרבה מעל ליעד ישכיל להשתמש בכך כדי להוכיח למשקיעים בסבבים הבאים כי יש ביקוש למוצר שלו וכי הוא כבר נהנה מאמון בשוק".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
