מחדל החישוב של הלמ"ס: המדינה הרוויחה, האזרח הפסיד

עדכון מדדי המחירים לצרכן בדיעבד החל משנת 2010 הוא צעד שיטלטל את המערכת הכלכלית בישראל, ולכן סבירותו נראית כרגע קלושה. זאת למרות שהדבר עולה בצורה מפורשת מהמלצות הוועדה הציבורית שמונתה לבדוק את אופן חישוב מחירי הדיור בישראל.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה אמש התייחסות רשמית ראשונה לחשיפת "גלובס" על הטעות במדידת שכר הדירה. למרות שגורמים בלמ"ס העריכו אתמול כי מדד המחירים לצרכן לא יעודכן רטרואקטיבית, בלמ"ס הודו כי המלצות הוועדה הציבורית בנושא הדיור מכניסות אותם לפלונטר של ממש.

לפי המלצות דוח הביניים של הוועדה, בראשותו של ד"ר דני בן-שחר, יש לעדכן את מחירי שכר הדירה בישראל רטרואקטיבית משנת 2010. מחירי השכירות הם חלק ממדד המחירים לצרכן, ולכן לא ברור כיצד ניתן להפריד בין המדדים וליישם את המלצת הוועדה מבלי לשנות גם את נתוני המדד והאינפלציה משנת 2010.

 האינפלציה בישראל

מדד המחירים לצרכן לא עודכן מעולם בדיעבד, ואין בנמצא מתודולוגיה לביצוע עדכון כזה - זאת בניגוד למדדים האחרים שמפרסמת הלמ"ס. הסיבה לכך פשוטה: מדד המחירים הוא עמוד התווך של מערכת המחירים של המשק, והוא משפיע במישרין או בעקיפין על כל היבט כלכלי בחיי המדינה ואזרחיה. מאז ימי האינפלציה של שנות ה-80 של המאה הקודמת, המשק בישראל הוא צמוד מדד. לפתיחת המדד יכולות להיות גם השלכות משפטיות מרחיקות לכת. ניקח למשל, את החוב של ממשלת ישראל העומד נכון לסוף 2016 על 741 מיליארד שקל. 41% מהחוב הממשלתי, כ-300 מיליארד שקל, הוא צמוד מדד. כל עלייה של אחוז במדד מגדילה את החוב של מדינת ישראל ב-3.8 מיליארד שקל. עדכון רטרואקטיבי של האינפלציה יחייב לכאורה את המדינה לשלם הפרשי ריבית לכל מחזיקי האג"ח שלה.

כמו כן, מס הכנסה ומס רכישה הם מסים מדורגים, ומדי שנה מעדכנת המדינה את מדרגות המס. העובדה שהמדרגות לא עודכנו במלואן משמעותה שהציבור שילם יותר מס הכנסה ויותר מס רכישה מכפי שהיה אמור לשלם. מצד שני, ציבור בעלי כלי הרכב, אלה שמשלמים על הדלק ולא נהנים מרכב מהעבודה, דווקא חסכו כמה שקלים במהלך השנים בזכות העובדה שמחיר הבלו, הצמוד למדד, לא עודכן.

מדינת ישראל היא המרוויחה הגדולה מהעובדה שהמדדים הרשמיים היו נמוכים מהמדדים בפועל: הן מבחינת תשלומי הריבית המופחתים, והן בשל אי-עדכון ההוצאות התקציביות הצמודות למדד המחירים. המדינה הרוויחה גם בנטל מס גבוה יותר - כשההפסד הישיר במקרה זה הוא של משלמי המסים. אם נוסיף למשוואה גם את הגמלאים ואת השכירים ששכרם צמוד למדד - ניתן לקבוע בשורה התחתונה שהמדינה הרוויחה והאזרח הקטן הפסיד.

 המרוויחים והמפסידים

המדינה חסכה 3.5 מיליארד שקל תשלומי ריבית

מדינת ישראל חסכה תשלומי ריבית בהיקף כולל של 3.5 מיליארד שקל כתוצאה מהעובדה שמדד המחירים בעשור האחרון לא שיקף בצורה מלאה את האינפלציה - כך עולה מבדיקה שערך אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב דש, לבקשת "גלובס".

הבדיקה מתבססת על ההנחה שההערכות של הוועדה הציבורית בנושא מחירי הדיור אכן יתאמתו. זבז'ינסקי אמר כי "מציאת טעות בחישוב מדד המחירים היא אירוע שאין לו תקדים, למיטב זכרוני. להערכתי, המדד לא יעודכן רטרואקטיבית משום שבלתי אפשרי לבצע חישוב מחדש של כל ההפרשים בחוזים ובאגרות החוב. מעבר לכך, צריך לזכור שלא מדובר בטעות בחישוב אלא באיסוף הנתונים".

בבנק ישראל דחו היום את הטענה כי המדיניות המוניטרית של הבנק הייתה מוטעית בגלל הטעות בחישוב מחירי השכירות. מבדיקה שבוצעה בבנק המרכזי עולה כי בשנתיים האחרונות לא הייתה השפעה לטעות המתודולוגית בחישוב נתוני האינפלציה, ומרבית ההשפעה מיוחסת לשנים קודמות, כלומר, החל מ-2008. בשנים אלה הגיעה ההשפעה ל-0.1 או 0.2 נקודות האחוז.

באשר להשפעת תיקון הנוסחה מכאן ולהבא, העריכו היום כלכלנים כי למחירי השכירות תהיה השפעה גדולה יותר מבעבר על מדד המחירים, אם השפעה זו תהיה בשני הכיוונים.

מבנק ישראל נמסר בתגובה כי "בנק ישראל עומד בקשר רציף עם גורמי המקצוע בלמ"ס. בדיקות ראשוניות שנערכו בבנק מראות שהשפעות ההבדל במדידה על האינפלציה במדד המחירים לצרכן קטנה, ובוודאי שלא הייתה מביאה לשינוי במדיניות המוניטרית".