"הסיכוי לקבל פיצוי על מחדל הלמ"ס שנחשף ב'גלובס' - קטן"

האם "אפקט הדומינו" שעלול להיווצר מחשיפת "גלובס" בנוגע לטעות במדד המחירים לצרכן יכלול גם הליכים משפטיים נגד הלמ"ס והמדינה או נגד גופים אחרים?

אחת השאלות המעניינות שעולה מהסיפור המדהים הזה היא מה הן ההשלכות שלו בגזרה המשפטית, אם ישנן כאלה. ובמילים אחרות: האם מיליוני הישראלים שמושפעים מהמדד, למשל, בעלי דירות שגובים שכר דירה צמוד מדד ונפגעו לכאורה מהחישובים השגויים, יכולים לדרוש מהמדינה פיצוי על הנזק שנגרם להם לכאורה.

פרופ' אלון קלמנט, מגדולי המומחים בארץ בנושא תובענות ייצוגיות, שמלמד במרכז באוניברסיטת ת"א, סקפטי מאוד באשר לאפשרות לנהל תביעה ייצוגית סביב הסיפור הזה. "אני לא רואה אפשרות להגיש תביעה ייצוגית נגד הלמ"ס/המדינה בגלל הטעות בחישוב המדד, שכן בחוק תובענות ייצוגיות אין עילה שניתן להשתמש בה לצורך תביעה כזו. בחוק מופיעה רשימה סגורה של עילות מסוימות שניתן להגיש תביעות ייצוגיות בגינן. המדובר בעילות צרכניות, עילות של הגנת הסביבה, ניירות ערך, אפליה ועוד. אבל אני לא רואה עילה של תביעה בשל טעות בחישוב סטטיסטי".

"המדד משפיע על כל אזרח בישראל"

גם עו"ד אפי מיכאלי, מומחה למשפט וכלכלה, אומר במישור של המשפט המינהלי כי המדינה זוכה להרבה מאוד הגנות בחוק תובענות ייצוגיות. "אם תבוא טענה נגד המדינה לגבי הטעות הזאת, אז למעשה חוק תובענות ייצוגיות מגן עליה בהרבה מובנים. היום החוק מאפשר תביעות נגד המדינה בעיקר בגין גביית יתר של מסים או אגרות, אבל כשמדובר בפיצויים אחרים, בעצם יש הגנות לרגולטורים מפני טעויות שנעשו בתום-לב במסגרת שיקול-הדעת המינהלי". במילים אחרות, לדברי עו"ד מיכאלי, "אם הפרסום הזה יאותגר בבית המשפט - רוב הסיכויים שתהיה הגנה למדינה".

פרופ' קלמנט מעלה קושי נוסף בנקיטת הליכים משפטיים בשל טעות שהייתה לכאורה בחישוב האינפלציה. לדבריו, הקושי הוא שתביעה של כל אזרחי ישראל נגד המדינה כמוה כתביעה של האזרחים נגד עצמם. "מדד המחירים לצרכן משפיע על כל אזרח בישראל. אפילו אם אפשר היה להגיש תביעה ייצוגית בנושא הזה, קיים כנראה ספק האם מדובר בעילה שהיא 'יעילה', כנדרש בחוק, משום שאם התביעה תתקבל, התשלום יהיה מהכיס של כל אזרחי ישראל, שכן המדינה היא הנתבעת", אומר קלמנט.

פרופ' קלמנט מציין, עם זאת, כי ייתכן שניתן יהיה לנהל תביעות אישיות ולא ייצוגיות נגד גופים שנהנו והרוויחו מהטעות לכאורה בחישוב המדד. "מה שכן יכול לקרות תיאורטית זה שיוגשו תביעות נגד חברות שהרוויחו מהטעויות של הלמ"ס. למשל, אם חברה גבתה מלקוח לאורך שנים יותר כסף בגלל המדד, אז יכול להיות שאפשר להגיש תביעה נגדה, ואז הם יוציאו הודעת צד ג' ללמ"ס או למדינה שאחראים למחדל. הודעת צד ג' כזו יכולה להכניס במידה מסוימת את המדינה לתסבוכת משפטית, שכן החברה תוכל להגיש הסתמכה על המדינה".

עו"ד מיכאלי, מנגד, סקפטי גם לגבי האפשרות הזאת. לדבריו, "גם במישור האזרחי אני לא חושב שבתי המשפט יאפשרו לתקוף משפטית גופים שהסתמכו על הלמ"ס, שכן קיימת חזקה משפטית של 'תקינות המינהל' - לפיה כל פעולה שהמנהל עשה בעבר, גם אם התבררה כטעות - לא ניתן להסתמך עליה בהגשת תביעה".

עו"ד מיכאלי מציין, עם זאת, כי "יכול להיות תיאורטית שבנקים למשל יחשבו שמגיע להם עוד כסף מהלווים ש'הרוויחו' בגין הטעות בחישוב המדד וינסו לקבל פיצוי מהמדינה". אבל גם כאן, הוא אומר, "רוב הסיכויים שבתי המשפט לא יקבלו תביעות כאלה, שכן הטעות שנעשתה היא טעות מתודולוגית בתום-לב, והתיקון צריך להיות צופה פני עתיד ולא פני עבר".