העולם תוהה לפי אילו כללים ארה"ב של טראמפ משחקת

המסר היה שארה"ב מאמינה עדיין בארגון הסחר העולמי, היא אינה מוותרת על הנהגתה, ואיש אינו מעוניין במלחמות סחר. אחרי שאמר שדולר חלש טוב לסחר האמריקאי, שר האוצר סטיבן מנוצ'ין הבטיח לעולם שארה"ב עומדת במחויבותה הממושכת להימנע מפיחות תחרותי או ממלחמת מטבע. בנאומו בדאבוס ביום שישי הבטיח טראמפ "לבצע רפורמה במערכת הסחר הבינלאומי כדי שהיא תתגמל את אלו שמצייתים לכללים".

אבל המסר המרגיע הותיר את העולם בחוסר מנוחה: באילו כללים ארה"ב מתכננת לתמוך ולקיים? ולמה היא מענישה כה הרבה מדינות כאשר רק מדינה אחת, סין, מפירה את הכללים באופן שיטתי?

בשני העשורים האחרונים, הממשלים בארה"ב ניסו לבסס כללים עולמיים שיחייבו את כולם, ולהשלים עם התוצאות שלהם. טראמפ הפך את העדיפויות הללו: הוא מתמקד בתוצאות, כמו גירעונות מסחריים נמוכים יותר, ויותר מכירות של חברות אמריקאיות, והוא יפעיל כל כלל אפשרי כדי להשיג זאת.

המצב הזה מתסכל את עמיתות הסחר של ארה"ב, כי הן חוששות שגם אם הן יצייתו לכללים, הן יהיו חשופות לתגמול רק מפני שטראמפ או החברות האמריקאיות לא יהיו שבעי רצון מהתוצאות. זהו הסיכון הפרוטקציוני האמיתי: לא שארה"ב מפרקת במתכוון את מערכת הסחר העולמית, אלא שהיא מציתה מחזורים של פעולות חד-צדדיות שהופכות את כללי המערכת לבלתי רלוונטיים, ואת סביבת העסקים לפחות ניתנת לחיזוי.

התסכול העולמי התחזק בעקבות ההודעה מהשבוע שעבר שארה"ב תטיל מכסים על יבוא מכונות כביסה ופאנלים סולריים.

זה לא היה מפני שהעבריינים לכאורה - בעיקר חברות דרום קוריאניות וסיניות - נהנות מסבסוד ממשלתי או מוכרות את מוצריהן בארה"ב במחירי היצף שנמוכים ממחירי השוק המקומי שלהן. בנסיבות כאלה, ארגון הסחר העולמי מתיר אמצעי תגמול כמו מכסי מגן והגבלות על יבוא.

ארה"ב השתמשה בעבר בשני האמצעים נגד מכונות כביסה ופאנלים סולריים מיובאים, אבל היצרניות העבירו את הייצור למדינות אחרות. הפעם, ארה"ב טוענת שהיבוא פוגע קשות ביצרנים המקומיים שלה, ולכן הם זכאים להגנה תעשייתית. ארה"ב לא השתמשה בהגנה כזו כי היא מפירה לעתים קרובות את התנאים שמותרים באמנת ארגון הסחר העולמי, WTO. כשהנשיא ג'ורג' בוש השתמש באמצעי הגנה נגד יבוא פלדה ב-2002, ארגון הסחר פסק שהם היו לא חוקיים, והם בוטלו ב-2003 כאשר האיחוד האירופי נערך לתגובה.

מכסי מגן מענישים את המתחרים יותר על הצלחתם מאשר על הפרת הכללים. התסכול של דוברים קוריאנים מההודעה האמריקאית מזכיר את מה שחשו מקסיקו וקנדה כלפי החלטת ממשל טראמפ לדון מחדש בהסכם הסחר החופשי הצפון-אמריקאי, נאפט"א. ההחלטה הזו נובעת בעיקר מאי שביעות הרצון של טראמפ מגירעון הסחר עם מקסיקו, ובמידה פחותה יותר עם קנדה, ולא מראיות שמי מהמדינות הללו מפירה את הכללים.

דרום קוריאה איימה מיד לקחת את ארה"ב לארגון הסחר העולמי בעקבות ההודעה מהשבוע שעבר. קנדה השיקה בשנה שעברה תלונה רחבה ב-WTO נגד ארה"ב בגלל הטלת מכס על יבוא עצים רכים. כל הצדדים מקווים, נכון לעכשיו, להימנע מהסלמה רצינית מדי. אפילו הדוברים הסינים מתבטאים באיפוק.

רק אחת מפירה כללים

עמיתות הסחר של ארה"ב גם מרגישות שהן נענשות על הפרת הכללים האמיתית על ידי סין.

בנאומו בדאבוס אמר טראמפ שארה"ב לא תשלים יותר עם "גניבה מאסיבית של קניין רוחני, סבסוד לתעשיות ותכנון כלכלי נרחב של המדינה". רק מדינה אחת עונה על ההגדרה הזו: סין, כמובן. זאת ועוד, לא רק ארה"ב אלא גם גוש האירו, בריטניה, קנדה ומקסיקו צוברות גירעונות סחר גדולים עם סין.

אלה שיש להן עודפי סחר עם סין הן בדרך כלל מוכרות הסחורות וחומרי הגלם, או התשומות ליצוא הסיני, כמו דרום קוריאה עם המוליכים למחצה.

 בייג'ין, יש לנו בעיה

גם ארה"ב וגם מדינות אחרות רואות כאן פתרון פוטנציאלי: ארה"ב תתאחד עם העמיתות שלה כדי לכפות על סין התנהגות טובה יותר. גם כשקרן המטבע הבינלאומית הזהירה שמגננה כלכלית מאיימת על הכלכלה העולמית, האיש מספר 2 בקרן, דיוויד ליפטון, קרא ליתר העולם להקשיב לתלונות ה"לגיטימיות" של ארה"ב על נוהגי סחר "מעוותים" או "לא הוגנים". דבריו כוונו במיוחד נגד סין.

טראמפ הפתיע את דאבוס באומרו שהוא פתוח להצטרפות מחדש להסכם הסחר הטרנס-פציפי, TPP, שהוא אמנת הסחר עם 11 מדינות שממנה הוא פרש בימים הראשונים לנשיאותו. הצטרפות מחדש זו אמנם נשארת רחוקה, אבל היא מאותתת שארה"ב עשויה להסכים ש-TPP עשוי להיות מגן בפני הקפיטליזם בהובלת המדינה בנוסח הסיני.

TPP גם ינמיך מכסים ויכפה כללים חדשים שאמנם ייטיבו עם חברות אמריקאיות רבות, אבל יקשו על טראמפ לנקוט פעולה חד-צדדית נגד כל מדינה שהוא רואה כבעייתית. השאלה היא אם הוא יבלע את החיסרון הזה כדי לרסן את הכוח הכלכלי של סין, זו שרוב עמיתות הסחר רואות בה את מפירת הכללים האמיתית.