הטור האחרון - תקועים בנישה - גרר הרבה שאלות של קוראים, שחלקם חוששים כי יתקשו למצוא עבודה כתוצאה משינויים מקצועיים שעשו או יעשו, וממהלכי קידום קריירה. הם התעניינו איך יודעים כמה עבודה יש במקצועות שלהם במגזרים השונים, אבל לצערי קשה מאד עד בלתי אפשרי להגיע למספרים המוחלטים.
מתמטיקה פשוטה
יחד עם זאת, אפשר בהחלט להסתפק בנתונים יחסיים, אותם יכול כל אחד לדלות בשתי דרכים פשוטות, שיסייעו בקבלת החלטות קריירה מושכלות.
הראשונה - בדיקת שכיחות המקצועות והתפקידים הרלוונטיים באתרי "דרושים" למיניהם.
למרות שמרבית המשרות במגזר העסקי כלל לא מתפרסמות (והאחוז שהולך ויורד ככל שהבכירות עולה), עדיין שיעורן היחסי באתרים הרלוונטיים מספק סדרי גודל באשר לשכיחותן במגזרים השונים (ובלבד שמקפידים לסנן הררי "זבל" לא רלוונטי שמנועי החיפוש האלה מעלים).
הדרך השנייה - בדיקת השכיחות במספר חברות מייצגות בגודל בינוני לפחות.
הכלי הזה אפקטיבי במיוחד לאנשים שמחפשים לעשות שינוי בתוך המגזר בו הם עובדים - למשל מתכנת ששוקל לעבור לתפקיד בממשק לקוח. עליו לבדוק כמה מתכנתים בטכנולוגיות שלו עובדים בחברה מייצגת, לעומת כמה מנהלי מוצר, אנשי שיווק, מכירות, Pre-Sale וכו', ומיד תתקבל תמונה באשר לשיעורן היחסי של המשרות אותן הוא שוקל, כנ"ל אם הוא רוצה להתקדם לתפקיד ניהול פיתוח.
נשמע סופר טריוויאלי, אבל מרבית האנשים לא עושים את הבחינה הפשוטה הזאת - כולל מהנדסים בהשכלתם, שמשום מה מתעלמים מהמתמטיקה הכי פשוטה, ולא מבינים שאם בחברה יש פי 10-15 יותר מתכנתים ממנהלי מוצר, זהו בערך הפער בהיצע המשרות בשוק - ואותו הדבר בקידום לתפקידי ניהול.
מגזר נישה או מקצוע נישה
שאלה נוספת שעלתה נגעה לבלבול בין מגזרי נישה ומקצועות נישה, שתי מצבים שונים לחלוטין שחשוב להבדיל בניהם, הגם שבשניהם עלולה להתעורר אותה הבעיה - מיעוט תפקידים וקושי למצוא עבודה.
ובכן, מגזר נישה הוא סקטור תעסוקתי שכולל בתוכו שלל מקצועות נפוצים מאד שרובם ככולם קיימים במרבית מגזרי התעסוקה והחברות במשק, ואילו מקצוע נישה הוא מקצוע נדיר בו אוחזים מספר מצומצם של אנשים - מקצוע שקיים בשלל מגזרים ושווקים אבל בקומץ חברות בלבד.
למשל מנהלי רגולציה המועסקים רק בחברות עתירות רגולציה כמו מזון, תרופות, מכשור רפואי, תשתיות, פיננסים, תקשורת וכו'; מנהלי פיתוח עסקי שמומחיותם במיזוגים ורכישות (M&A) המועסקים בתאגידים גדולים שרוכשים/מוכרים פעילויות עסקיות; מבקרי פנים - משרה המחויבת על פי חוק בגופים ציבוריים, בנקים, חברות ביטוח ועוד; רוקחים ממונים - משרה מחויבת על פי נוהלי משרד הבריאות.
ההבדל בין השניים הוא עצום, כיוון שרבים מהעובדים במגזרי נישה מתקשים מאד לצאת מהם למרות שהם אוחזים במקצוע נפוץ, בעוד שבעלי מקצועות הנישה יכולים למצוא עבודה במגזרים שונים - למשל מנהלי M&A שמטפסים מחברת תשתיות במגזר התעשיות המסורתיות לחברות בצמרת תעשיית ההייטק. איך הם מצליחים? כי למעסיקים אין ברירה. אם היו במגזר שלהם יותר אנשי M&A או רגולציה בעלי מספיק ניסיון להובלת התחומים הקריטיים הללו, הם לא היו טורחים לחפש אותם במגזרים אחרים. לעומת זאת, "בשוק הרגיל", דהיינו במגזרים שאינם נתפסים נישה, יש מספיק עובדים מנוסים בכל המקצועות ומעסיקים לא ממהרים לייבא אותם ממגזרי נישה.
נלחמים באיתני הטבע
האם המשמעות היא כי עדיף לאחוז במקצוע נישה מאשר לעבוד במקצוע נפוץ בתוך נישה? ברוב המקרים, ההיפך הוא הנכון. למרות היכולת לזוז בין מגזרי תעסוקה שונים, במרבית מקצועות הנישה מספר המשרות בשוק זעום, ולראייה, באתר דרושים המתהדר בלמעלה מ-30 אלף משרות, נמצאו שתי משרות למנהל רגולציה, אחת למנהל M&A, אחת למבקר פנים ואף לא משרה אחת לרוקח ממונה.
אמנם בחלק מהמקצועות הללו יש משרות גם בחברות הייעוץ, אך רוב בעלי המקצוע המנוסים סולדים מהן, ומאידך בארגונים מספיק גדולים חלקם יכולים להתפתח לתפקידים אחרים, אבל עדיין כמות המשרות הרלוונטיות עבורם היא נמוכה מאד, מה גם שלעתים הם מתחרים ב"איתני הטבע" (למשל מנהלי רגולציה שעיקר התחרות שלהם איננה מול מנהלי רגולציה בשוק הפרטי אלא מול פונקציונרים מהמגזר הציבורי, הזוכים להעדפה רק בזכות מערכת קשרים ענפה במסדרונות הרגולציה, גם אם הם חסרי ההשכלה הרלוונטית).
האם שכיחות המשרות צריכה להיות הפרמטר העיקרי בבחירת מקצוע, בשינוי מקצועי או בהחלטה האם להתקדם לניהול? לא בהכרח, אם כי לעיתים קרובות השפעתה על חשבון הבנק משמעותית הרבה יותר מאשר גובה השכר, וזאת בשל תקופות אבטלה ארוכות. כך או כך, בלתי סביר שאנשים חיים להם בבועה, לוקחים החלטות כה קרדינאליות לעתידם המקצועי והכלכלי, בלי לדעת פחות או יותר איפה הם עומדים, או עתידים לעמוד. בהצלחה.
■ הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.